תוכן עניינים

שמישהו יעשה פה סדר

ריבוי תרופות, תרופות מתנגשות, תופעות לוואי מוכרות וכאלה שפחות * ד"ר טל מקורי, רופא בכיר במערך הגריאטרי, עושה סדר בארון התרופות  


מבוגרים רבים צורכים תרופות באופן קבוע. נתוני קופות החולים מדברים על 50% מכלל האוכלוסייה מעל גיל 65 שצורכת תרופות, וככל שהגיל מתקדם והמחלות הכרוניות מצטברות, רשימת התרופות מתארכת. 90% מהמטופלים האונקולוגים נוטלים לעיתים חמש תרופות ומעלה ביום.
"די קל להגיע לזה", מסביר ד"ר טל מקורי, רופא בכיר במערך הגריאטרי בבית החולים איכילוב. "לוקחים תרופה ללחץ דם, לכולסטרול, לסוכרת, ויטמינים, סידן, ואפשר להגיע לתופעה של ריבוי תרופות שמשמעותה, לא רק יותר מדי תרופות, אלא לעיתים גם נטילת תרופות לא מתאימות".



ד"ר טל מקורי


למה זה קורה?

"שלא כמו בעבר, שרופא הכפר היה המטפל היחיד, היום הרפואה מאוד מתמקצעת ומתפזרת על הרבה תחומים", מסביר ד"ר מקורי. "אדם שעובר התקף לב, למשל, מטופל על-ידי הקרדיולוג שלו, ובנוסף הוא רואה רופאים נוספים כמו רופא שעוקב אחרי הסוכרת שלו, נפרולוג, אורתופד, נוירולוג ואם הוא מעשן – אז גם רופא ריאות. כל אחד מהם מסתכל על המטופל מנקודת מבט שלו".

אבל כל רופא, שמגיעים אליו, שואל אילו תרופות המטופל לוקח

"זה לא שירעילו את החולה חלילה, אבל ייתכנו תופעות לוואי והתנגשויות בין הכדורים".

אם אתה אלרגי לפניצילין, זה ברוטינה לשאול

"בדיוק. כנראה שלא יתנו פניצילין למטופל אלרגי לפניצילין, אבל לגבי תרופה שגורמת לעצירות או לסחרחורות, ויש הרבה תרופות כאלה, זה יכול לקרות".

לכל תרופה יש המון תופעות לוואי ואי אפשר לדעת מי יגיב למה

"נכון. ואז המטופל מתחיל לסבול מסינדרום מעורפל שלא ברור מה המקור שלו. מטופל יכול להתלונן, למשל, על עוויתות (התכווצויות) בבטן, כתופעת לוואי של תרופה מסוימת, והוא עלול להיות מופנה לגסטרוסקופיה, לקולונוסקופיה ולא תמיד ימצאו מה המקור לתחושות הלא טובות".

הגענו לבעיה רצינית של רפואה
"חד משמעית ויש המון כאלה. התרופות אחראיות לחלק מסוים מהתלונות האלה, בגלל ריבוי תרופות שהאדם לוקח ולא תמיד ניתן לדעת מה שילוב הזה עושה למטופל".

מישהו צריך לנהל את זה
"בדיוק. הקרדיולוג אמר ככה, הנפרולוג אמר ככה, האנדוקרינולוג אמר ככה וכך הלאה. אני כרופא בתחום הגריאטריה יכול להפעיל שיקול דעת ולהגיד: "יותר חשוב שלא תיפול ברחוב מאשר שלחץ הדם שלך יהיה מאוזן". "הסוכרים שלך מאוזנים נהדר, אבל אתה סובל מבחילה ויורד במשקל – אולי זה מתרופות מסוימות שאתה לוקח". מישהו צריך להיות אחראי על זה".

זה סוג של הערכת סיכונים?
"חד משמעית כן. כל תרופה שלוקחים, גם אקמול, יש בה תועלת ויש בה סיכון. מישהו צריך להחליט אם זה שווה את זה. בעולם מושלם, רופא המשפחה היה עושה את זה, ומתעמק בכל ההתוויות של התרופות, אבל זה לא תמיד קורה מחוסר זמן".

אדם מבוגר שרוצה לעשות לעצמו או להוריו סדר בתרופות, שיפנה לגריאטר? 
"גריאטר בהחלט יכול להיות התשובה במקרה הזה, מאחר והמקצוע שלנו הוא מקצוע עם ראייה הוליסטית. אנחנו מתעסקים בכל התלונות המעורפלות שאף אחד לא מוצא מה לעשות איתן".

קורה שתרופות מתנגשות? 
"יש לא מעט תרופות חדשות שנכנסות כל הזמן, קחו לדוגמה את האוזמפיק של הסוכרת, שעכשיו כולם לוקחים כדי לרדת במשקל. זאת תרופה חדשה שכולם מבקשים אותה, אך לא כולם מכירים אותה, גם לא כל הרופאים. נניח שחולה לוקח אותה שנה, יורד במשקל ומבסוט, אבל אז הוא מקבל אבחנה של סרטן מסוג מיאלומה נפוצה. האם הרופא במיון או במחלקה יודע או לא יודע שהטיפול שהוא נתן לחולה מתנגשת או לא בתרופה הזו? לא בטוח"

יש חולים שמגיעים אליך עם שקית התרופות שלהם?
"כן. זה נקרא Brown Paper Bag Test, תביא את התרופות שלך ונראה מי נגד מי.  עוברים על כל התרופות ובודקים עם מטופל מכיר את התרופות ואת אופן נטילתן. אחת הבעיות היא שאנשים נוטלים תרופות בצורה לא נכונה, למשל הרבה אנשים לוקחים תחליפי בלוטת תריס ולא יודעים שצריך לקחת אותם השכם בבוקר לפני האוכל. אם לוקחים את זה עם האוכל, הספיגה פחות טובה וההשפעה פחות טובה". 

מדריך לתרופות: מתי לקחת מה 

  • כלוסטרול: סטטינים (קרסטור, סימוביל, ליפיטור) - בערב אחרי האוכל.
  • בלוטת התריס: אלטרוקסין, יוטירוקס – בבוקר, שעה לפני האוכל
  • עיכול: לוסק,  אומפרדקס – חצי שעה לפני האוכל בבוקר.
  • עיכול: נקסיום – לא חובה בבוקר.
  • דיכאון: ציפרלקס – בבוקר, אפקט מעורר.
  • דיכאון: מירו – לפני השינה, אפקט מרדים.
  • ויטמינים, 12B: לא כל-כך משנה.
  • סידן וויטמין D: מפריעים לספיגה אחד של השני בקיבה ולכן צריך להפריד. 
  • תרופות ללב: אספירין – עדיף בערב. אם לוקחים עם מדללי דם נוספים כדאי להפריד ביניהם. 
  • פרקינסון: במיוחד דופיקר - לא ליטול סמוך מדי לשינה, עלול לגרום להפרעות שינה.




יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון