תוכן עניינים


מחקרים מוכיחים: גם בגיל השלישי - יש תועלת בשינויים בריאים עצמו עיניכם ונסו לדמיין את משה, מנהיג בני ישראל בצאתם ממצרים. קשה להתחמק מדמותו של צ'רלטון הסטון בסרט "עשרת הדיברות", או עשרות איורים של דמויות כריזמטיות וכוחניות אליהם נחשפנו במשך השנים בהגדה של פסח. אך האם ידעתם שעל פי המקורות, משה היה בן 80 כשפנה אל פרעה בדרישה לשחרר עמו? וזו הייתה רק הפתיחה בדרך ל-40 שנות הנהגה ונדודים במדבר.
בימים אלה, זה הזמן להזכיר: אף פעם לא מאוחר. שינויים לאימוץ אורח חיים פעיל ובריא – נכונים בכל גיל. הם מצמצמים סיכון למחלות ומשפרים מצב בריאות קיים. אז לאילו מבינינו שחשבו שכבר עברו את הגיל – מספר כללי זהב ועצות מעשיות, לקידום בריאות, מתוך מחקרים שפורסמו לאחרונה ומוכיחים שאין גיל להתחיל לחיות בריא יותר.

פעילות גופנית

"אנשים לצערי מחכים פעמים רבות ל'מכה' – התקף לב, מחלה כרונית וכדומה - כדי להבין שהם חייבים להזיז את הגוף", אומרת ד"ר שרלוט מרדלר. "אבל המחקרים מראים שפעילות גופנית למניעת המחלות האלה וגם אחרות, מצליחה לסייע בכל גיל".

פעילות גופנית בגיל השלישי

כך לדוגמה, בחנו חוקרים אנגלים קבוצה של 42 גברים ונשים בני למעלה מ-60, המתגוררים בליברפול. המשתתפים חולקו באופן אקראי ל-2 קבוצות: 25 משתתפים הופנו לתוכנית התערבות שכללה תוכנית כושר מובנית למשך 3 חודשים. 17 משתתפים לא עברו הכשרה כלשהי. הנבדקים בשתי הקבוצות סבלו מבעיות בריאותיות שונות כגון כולסטרול גבוה, COPD (מחלת ריאות) ועוד. כל הנבדקים עברו בדיקות כושר, כוח, בריאות כללית, גמישות ושיווי משקל, בתחילת המחקר, לאחר 3 חודשים, לאחר חצי שנה ושנה לאחר תחילת המחקר. מתוצאות המחקר עולה כי למרות שבתום 3 חודשים, שתי הקבוצות שיפרו את תוצאותיהם בבדיקת הכושר הראשונה, הקבוצה שהשתתפה בתוכנית הכושר שיפרה את מדדי הכושר באופן משמעותי יותר מהקבוצה שלא עברה את התוכנית. הפער בין הקבוצות גדל עוד יותר גם זמן ניכר לאחר סיום התוכנית: כעבור חצי שנה וכעבור שנה. החוקרים גם קיימו שיחות עם החברים בקבוצת ההתערבות וממסקנותיהם עולה שהקבוצה שעברה את תוכנית הכושר הגדירה את מצבה הבריאותי כטוב יותר, היתה בעלת גישה חיובית לחיים, דיווחה על שיפור ברמת העצמאות, הביטחון העצמי וחיי חברה טובים יותר. החוקרים מציינים במסקנותיהם: מומלץ לעודד ביצוע פעילות גופנית על מנת להוריד רמות של בידוד חברתי, להעלות עצמאות מטופלים ולשפר את איכות חייהם. (המחקר פורסם בכתב העת Art& Science).


מחקר נוסף בחן את השפעת תרגול יוגה על תפקוד קוגניטיבי, מצב רוח, ואיכות חיים במבוגרים. החוקרים בחנו 135 נשים וגברים בריאים, בני 65-85, שלא ביצעו פעילות גופנית אינטנסיבית באופן קבוע ולא נחשפו ליוגה. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשיעורי יוגה, קבוצת הליכה ולקבוצת ביקורת שלא עברה התערבות כלשהי. מתוצאות המחקר עולה כי מידת ההתמדה הגבוהה ביותר היתה בקבוצת היוגה. המשתתפים בקבוצה זו דיווחו על רמות אנרגיה גבוהות יותר, פחות כאבים, תפקוד חברתי טוב יותר ועוד. יש לציין כי לא ניכר הבדל ברמת התפקוד הקוגניטיבי בין הקבוצות (המחקר פורסם בכתב העת של ארגון הבריאות הלאומי באנגליה). לדברי ד"ר מרדלר, פעילות גופנית הוכחה במחקרים רבים גם כמסייעת בשמירה על מצב נפשי טוב יותר, מצב רוח טוב והערכה עצמית גבוהה יותר. "על כל אחד לבחור את הפעילות הגופנית המתאימה לו: ריקוד, הליכה, יוגה, שחיה – העיקר לבצע ולהתמיד בכך".


לנהל את החיים המשותפים

"כשמדברים היום על בריאות, מדברים על מצב כולל של בריאות פיזית ונפשית מלאה, מה שמכונה "well being", מסבירה ד"ר מרדלר. "לכן, חשוב לפעול גם בכיוון של איזון נפשי, הורדת מצבי לחץ, בדידות או נתק חברתי ומשפחתי". מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת שיקאגו שבארה"ב, שופך אור על התועלות והחסרונות שבחיים זוגיים בגיל השלישי. החוקרים בחנו נתונים של 955 גברים ונשים – הנשואים או גרים יחד החוקרים, וניתחו נתונים הקשורים למצבם הבריאותי, כל אחד לחוד, ובהמשך ביחס לבן/בת זוגו. מתוצאות המחקר עולה כי נשים שבני הזוג שלהן היו במצב של בריאות פיזית בינונית או לא טובה, דיווחו על מתחים וקונפליקטים בחייהן. לעומת זאת, בגברים לא נמצא קשר דומה, כלומר בריאותן הפיזית של נשותיהם לא גרמה לקונפליקטים ומתחים בחייהם. החוקרים מציינים כי בעוד שמחקרים רבים מצאו קשר בין חיי נישואין לבריאות נפשית וגופנית טובה, חשוב לזכור שאיכות הנישואין או הקשר הזוגי, היא החשובה. זאת כיוון שמתחים בחיי הנישואין מעלים סיכון לתמותה ואילו קשר איכותי מעלה את איכות החיים ומסייע להתמודד גם במצבים של חולי. "פעמים רבות, כשיש בעיה גופנית אצל הבעל, כל האחריות והעומס עובר לאישה, למרות שגם היא לא במצב בריאותי טוב במיוחד. בהמשך היא עלולה להזניח את עצמה כך שפעמים רבות, אחרי הטיפול בבן הזוג – האישה מתפרקת", מסבירה ד"ר מרדלר. "חשוב שאנשים יזכרו שחייבים לפעמים 'לברוח' מהבית כדי להתאוורר. לנסות למצוא לעיתים עזרה מבני משפחה, חברים או אפילו עמותות, ולצאת לבקר את הילדים והנכדים, או לטיול מאורגן. גם בן הזוג החולה ירוויח מפעילות כזו, כיוון שברגע שחוזרים מהפסקה כזו, עם כוחות מחודשים, יש יותר מרץ ומשאבים להתמודד עם המצב הקיים ולעזור לו ולאחרים".


אימון למוח

לא רק הגוף זקוק לאימון, גם המוח. במחקר חדש נבדקה השפעת אימון קוגניטיבי על תפקוד יום יומי של מבוגרים. החוקרים עקבו במשך עשר שנים, אחרי 2,832 גברים ונשים מרחבי ארה"ב שגילם הממוצע היה 73.7 בעת תחילת המחקר. הנבדקים חולקו לקבוצות באופן אקראי, חלקם עברו תוכנית אימונים לשיפור הזכרון, ואחרים לפיתוח החשיבה או למהירות חשיבה וקבוצת הביקורת לא עברה תוכנית כלשהי. לאחר כשנה היתה התערבות קצרה נוספת לרענון, ולאחר כ-3 שנים בוצעה התערבות תזכורת נוספת. מתוצאות ניתוח הנתונים, לאחר 10 שנות מעקב, עולה כי מי שעבר תוכנית התערבות לשיפור תפקודים קוגניטיביים, דיווח על פחות קשיים בביצוע פעילויות יומיומיות, גם בגיל 82. מה שמוכיח כי לאימון חיזוק החשיבה ומהירות החשיבה, הייתה השפעה לטווח ארוך יותר מאשר לאימוני הזיכרון. "התעמלות מוחית-שכלית חשובה ביותר", מציינת ד"ר מרדלר ומוסיפה: "קיימות מסגרות מסודרות לתרגול כגון מרפאת הזיכרון באיכילוב או שאלונים לבחינת המצב, אך ההמלצה הכללית היא לשמור על כושר החשיבה. המשמעות היא להתעניין בנעשה מסביב, לקרוא עיתון/אינטרנט/מגזין – כיוון שעצם הבחירה לפתוח אמצעי לקבלת מידע ולבחור מתוכו מה רוצים לקרוא או מה רוצים ללמוד, היא אמצעי אימון מצוין לזיכרון. אל תשקעו בבדידות: מצאו תחביב כגון ריקוד, ציור, מקהלה, קבוצת עניין. אם אתם מוגבלים פיזית, וגם אם לא: למדו למצוא קשרים חברתיים גם דרך המחשב. משחקי מחשב, תשבצים, תשחצים, ברידג' – כולם נמצאו כמועילים לא רק בחיזוק החשיבה אלא גם במדדים אחרים כגון אינטראקציות חברתיות, מחויבויות לסביבה, הפחתת דיכאון ועוד".

תפריט ניווט תחתון