רוב האנשים חווים אירועים מלחיצים כמעט מדי יום ביומו. על פי מחקרים, כ-40% מהאוכלוסייה יחוו במהלך חייהם אירוע טראומתי משמעותי אחד לפחות. אצל 8-10% מהם תתפתח תגובה נפשית פתולוגית כרונית המכונה בשפה המקצועית "פוסט טראומה". האם ניתן לנבא מי מבין האנשים שחוו אירוע טראומתי יפתח פוסט טראומה?
פרופ' תלמה הנדלר, מנהלת
המרכז לתפקודי המח במרכז הרפואי תל-אביב, מסבירה ומזמינה מי שחוו טראומה לאחרונה לקחת חלק במחקר ייחודי ופורץ דרך.מקורו של המונח "טראומה" בשפה היוונית ופירושו "חבלה". המונח מגדיר פגיעה פיזית, שמקורה בכוח חיצוני ישיר. הספרות העכשווית מגדירה "טראומה" כפגיעה שמקורה באיום פיזי או רגשי, בדרך כלל חיצוני.
מה זה בעצם אירוע טראומתי?
אירוע טראומתי הוא חוויה, הנתפסת על ידי האדם כאיום על היציבות והביטחון של חייו, וגורמת לקושי פיזי או רגשי. זה יכול להיות מעורבות בתאונת דרכים, תאונת עבודה, חשיפה למלחמה, פיגועים, אסון טבע, מוות פתאומי של אדם קרוב, התעללות מינית ועוד. לעתים,
עלול אירוע מסוים להיתפס כטראומתי על ידי מי שחווה אותו, גם אם איננו נחשב כאירוע טראומתי מבחינה אובייקטיבית.
מה ההשפעה של אירועים טראומתיים?
אירועים טראומתיים עלולים לגרום לירידה זמנית באיכות החיים, אך ברוב המקרים תחול בסופו של דבר התאוששות, הודות ליכולתו של המוח האנושי להסתגל ולחזור למצב הקודם. אולם לא תמיד. כאמור, אצל 8-10% מהאוכלוסייה הכללית, תתפתח בעקבות חשיפה לאירוע טראומתי תגובת חרדה נפשית פתולוגית כרונית, הנקראת בשפה המקצועית "פוסט טראומה" (ובאנגלית: Post Traumatic Disorder – PTSD).
הכל התחיל במלחמת העולם הראשונה
ההשפעה של אירועים טראומתיים על בני אדם נחקרת על ידי הפסיכולוגיה מאז מלחמת העולם הראשונה. בתחילה, קראו לזה "הלם פגזים". אחר כך התחלף המונח ל-"הלם קרב". המודעות לבעיה התגברה בעקבות מלחמת וייטנאם, אולם במציאות של פיגועים וטרור, חווים גם אזרחים רבים מצבי טראומה. בישראל נהרגו עד היום בפיגועי טרור למעלה מ-1,500 איש. רבים אחרים נפגעו – פיזית או נפשית.
מה הסימפטומים של פוסט טראומה?
כמעט אצל כל מי שחווה אירוע טראומתי, יופיעו במהלך החודש הראשון שלאחר האירוע נדודי שינה, מחשבות טורדניות חוזרות על האירוע, והרגשה (וגם התנהגות) כאילו האירוע נחווה מחדש. אצל אנשים הסובלים מפוסט טראומה, ימשיכו הסימפטומים להופיע גם מעבר לחודש הראשון ואף יתגברו עם הזמן.
למה זה קורה רק אצל חלק מהאנשים?
- מדוע רק חלק מהאנשים הנחשפים לטראומה יפתחו הפרעה ארוכת שנים?
- מה מאפיין את אלה שסובלים לאורך זמן בעקבות החשיפה לאירוע – מבחינה ביולוגית מוחית ונפשית?
- וכיצד ניתן לעזור לאנשים הסובלים מטראומה נפשית?
מחקר ייחודי מנסה לאתר את הסיכון ולפתח טיפול מתאים
שאלות אלה ואחרות עומדות במרכזו של מחקר ייחודי הנערך במרכז לתפקודי המח, שייחודו בשילוב של טכנולוגיות דימות מתקדמות עם מחקר התנהגותי. המטרה: להתחקות אחר המנגנון הביולוגי של ההפרעה ולפתח גישות חדשות לטיפול לא תרופתי.
המחקר מתבסס כאמור על דימות של תפקוד המוח באמצעות תהודה מגנטית תפקודית (fMRI), המאפשרת למדוד באופן לא פולשני את הפיזור והעוצמה של הפעילות המוחית ביחס לתגובות ההתנהגותיות והנטיות האישיות של הנבדקים. בדרך זו, ניתן לאפיין את פרופיל המוח של הנבדק - בתקופות שונות וביחס לאירועים שונים במהלך החיים.
במחקרים שנעשו בעבר במרכז לתפקודי המח, הצליחו חוקרי המרכז - לראשונה אי פעם - לאפיין פרופיל מוחי מסוים, המקושר להתפתחות הפרעת חרדה ודכאון לאחר חשיפה לטראומה. במילים אחרות, חוקרי המרכז הצליחו לנבא, על סמך הסתכלות על המוח ואופן פעילותו בקבוצה גדולה של אנשים - מי מבין אותם אנשים יפתח סימפטומים של חרדה לאחר חשיפה לטראומה.
להבין הוא הצעד הראשון בדרך לטיפול
מחקרים פורצי דרך אלה מבשרים כי כבר בעתיד הלא רחוק, ניתן יהיה להשתמש בידע על תפקודי המוח, כדי לייצר כלים אבחוניים וטיפוליים טובים יותר לאנשים הסובלים מהפרעות חרדה, ואולי אף להציע טיפול מוקדם לאוכלוסיות שחשופות במיוחד לאירועים טראומתיים, למשל: כוחות הביטחון.
רוצים להיות חלק ממחקר פורץ דרך וחדשני?
יש לכם עכשיו הזדמנות לתרום לחברה ולעצמכם, ולקחת חלק בפריצת דרך מדעית! אם עברתם בשבועיים האחרונים אירוע טראומתי, בו הרגשתם סכנת חיים ממשית, או סכנה לפגיעה גופנית חמורה, אתם מוזמנים ליצור קשר עם חוקרי
המרכז לתפקודי המח ולהשתתף במחקר מרתק, העוסק בתהליכים הנוירו-פסיכולוגיים של טראומה נפשית.
המחקר מתבצע בשיתוף ארגון הבריאות האמריקני, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת תל-אביב.
שימו לב: הפנייה היא אך ורק לאנשים שחוו אירוע טראומתי בשבועיים האחרונים, מפני שאירוע שהתרחש בתקופה מוקדמת יותר אינו מתאים למחקר.
לפרטים נוספים והצטרפות למחקר אתם מוזמנים לפנות למרכז לתפקודי המח במרכז הרפואי תל-אביב:
