הפרעות נשימה במהלך השינה

זהו סיפורו של בני*.
בני יחגוג השנה את יום הולדתו ה-52. מזה מספר שנים שהוא עייף. הוא כבר לא זוכר מתי בפעם האחרונה הוא קם רענן אל בוקרו של יום חדש, למרות שהוא הולך לישון או יותר נכון 'נופל' לישון בכל ערב בשעה קבועה וישן לפחות 7 שעות בכל לילה. בהתחלה אמר לעצמו; זו העבודה הקשה. חברים אמרו לו שזו הכרס הקטנה שצימח והארוחות הכבדות ואמא שלו הציעה מקלחת חמה, מקלחת קרה, הרבה קפה, מעט קפה, תמצית ג'ינג'ר, תה נענע, גרגיר הנחלים ועוד ועוד.
המצב החמיר בשבועות האחרונים כאשר הוא קם בבוקר עם כאבי ראש. הכאבים אמנם חולפים אחרי שעה-שעתיים, אבל הופכים את היציאה מהמיטה וההתארגנות ליום חדש למשימה קשה מנשוא.

לרופא המשפחה של בני אין עצות קסם. הוא  אבחן אצל בני יתר לחץ דם. "זו בעיה שכיחה בגילך" הוא אמר, "וגם עודף המשקל מוסיף". הוא רשם לבני כדורים לאיזון לחץ הדם. חלפו חודש או חודשיים ובני שב למרפאה. "לחץ הדם שלך שוב לא מאוזן!" נזף בו הרופא. "דוקטור, אני לוקח את התרופות באופן מדויק", ניסה בני להתגונן. רופא המשפחה החליט לשלוח את בני לייעוץ במרפאה המתמחה ביתר לחץ דם.
במרפאה המתמחה גילו משהו יוצא דופן. בניגוד למצופה, לחץ הדם של בני עולה במהלך הלילה, במקום לרדת. שלא כמקובל, בני סובל מיתר לחץ דם דווקא בשעות שבהן הגוף נמצא במנוחה! בעקבות הממצא הזה שלחו את בני לסדרת בדיקות בין היתר,  במעבדת שינה.
במעבדת השינה, גילו שבני מפסיק לנשום במהלך השינה כ-40 פעמים בשעה. אצל כולנו, הנשימה במהלך השינה איננה סדירה ותיתכן הפסקה קלה בנשימה, האצה או האטה בקצב שלה. 5 אירועים כאלו בשעה הם בטווח הנורמלי. מספר הפסקות הנשימה אצל בני גדול פי 8 (!) ממה שנחשב תקין.
הרופא במעבדת השינה, המליץ לבני להתחיל לישון עם מכשיר CPAP על הפנים. מדובר במסכה המחוברת ברצועות לפני המטופל ומחוברת בצינור למדחס קטן, חשמלי, שתפקידו לווסת את לחץ האוויר בנשימה, תוך שמירה על דרכי הנשימה פתוחות. במשך שלושה שבועות, בני ניסה להסתגל לשינה עם המכשיר ולא הצליח. הרעש של המדחס, הרצועות, המסכה על הפנים ותחושה כללית של אי נוחות, גרמו לבני לישון אפילו פחות טוב מקודם.

"בוא ננסה משהו אחר"

בני חזר אל רופא המשפחה מיואש. "בוא ננסה משהו אחר", אמר הרופא והפנה את בני למרפאה להפרעות נשימה בשינה ונחרה במרכז הרפואי תל-אביב.
במרפאה להפרעות נשימה בשינה, עבר בני בדיקה ראשונית באמצעות סיב אופטי. מדובר בבדיקה שנעשית באלחוש מקומי ולוקחת בערך 2-3 דקות, במהלכן מוחדרת מצלמה מקרוסקופית דרך אף הנבדק אל בית הבליעה, כדי להבין מה במבנה בית הבליעה גורם להפרעת הנשימה בשינה.
"כשבני הגיע אלינו, התלונה העיקרית שלו הייתה שהוא מתעורר בבוקר עם כאבי ראש ותחושה של חוסר רעננות. כמו כן, הוא דיווח שהוא לא נושם טוב דרך האף במצב שכיבה, כאשר  במהלך היום הוא הרגיש שהוא נושם בסדר", מספר ד"ר אייל רוזנצוויג, מנהל המרפאה. "בני הרגיש שהאף הסתום הוא הגורם העיקרי לבעיה, אך מאחר שמדובר באדם בעל עודף משקל, אשר בין היתר מצטבר גם באזור הצוואר, החשד המידי היה שמדובר בהצטברות של שומן שלוחץ על בית הבליעה וגורם להצרה שלו ולהפרעת נשימה במהלך שנת הלילה".
בני נשלח לבדיקת CT, על מנת להשלים את הנתונים שהתקבלו מהסיב האופטי ובהמשך הוכנס לבדיקת סיב אופטי נוספת, אבל הפעם בחדר ניתוח במצב של 'שינה מושרית'; מתן הרדמה עדינה שאינה מצריכה הנשמה של המורדם. במילים אחרות, דימוי מצב של שינה שמאפשר לרופאים להתחקות אחר הדינמיקה של בית הבליעה בעת נשימה בזמן שינה. הבדיקה הזו מאפשרת התאמה של סוג הניתוח הנדרש לצרכי המטופל.

איכות החיים שלי השתפרה פלאים, והדבר היחיד שאני מתחרט עליו זה שלא חיפשתי את הפתרון לבעיה לפני שלחץ הדם שלי 'הכריח' אותי למצוא אותו".
"לראשונה מזה זמן רב אני חש רענן כשאני קם בבוקר. כבר לא כואב לי הראש בבקרים ובאופן כללי, אני כבר לא מרגיש עייפות במהלך היום. איכות החיים שלי השתפרה פלאים והדבר היחיד שאני מתחרט עליו זה שלא חיפשתי את הפתרון לבעיה לפני שלחץ הדם שלי 'הכריח' אותי למצוא אותו". שלושה חודשים אחרי הניתוח, הלך בני לבדיקה שגרתית ולהפתעתו הסתבר שלחץ הדם התאזן ואפשר אפילו להפחית במינון התרופות.
"המקרה של בני הוא מקרה קלאסי, שבו הפרעת נשימה בשינה גורמת לעליית לחץ הדם", מסביר ד"ר רוזנצווייג ומוסיף: "אבל צריך לזכור שגם אצל אנשים שלא סובלים מלחץ דם גבוה, הפרעת נשימה בשינה יכולה לגרום לפגיעה בכלי הדם והתפתחות של טרשת עורקים, ובהמשך להוביל לאירועים לבביים ומוחיים ולהתפתחות של הפרעות בקצב הלב. עייפות ונחרנות, עם או בלי עודף משקל, עשויים להצביע על קיום הפרעת נשימה בשינה. אני ממליץ לכל מי שמזהה את עצמו בסיפור של בני, לבוא ולהיבדק".

 

*שם בדוי. פרטי המקרה אמיתיים.

איך אתה ישן? בחן את עצמך

באמצעות שאלון למילוי עצמי תוכל לבחון את איכות השינה שלך