תוכן עניינים

מאת: ד''ר אורן כץ; מומחה ברפואת עור ומין; רופא בכיר במרפאה למחלות עור זיהומיות וטרופיות; מחלקת עור

אינדקס המצבים הרפואיים



הקיץ מביא עמו כ"הוראת קבע", שלל עקיצות מגרדות ואדומות – יותר או פחות.
ברבים מהמקרים, היצור שעקץ נעלם מהשטח לפני שזוהה, או אפילו לפני שהורגשה עקיצתו. במקרים אחרים, אנו מבריחים אותו או מצליחים להורגו.

הגורמים העיקריים לעקיצות וגרד יתושים בקיץ

נקבת היתוש היא העוקצת והמטרידה. היתושה זקוקה לארוחה של דם על-מנת ליצור את ביציה. אלה, יוטלו לאחר מספר ימים במקווה מים, ויבקעו שם לזחלים. הזחל, הניזון מחומר אורגני במים, הופך לגולם, וממנו בוקע היתוש הבוגר.

אנשים רבים חשים שגורלם לא שפר עליהם: "רק הם" נעקצים כל הזמן, בעוד חבריהם ובני משפחתם אינם נעקצים כלל!
ובכן, תחושה זו אינה בהכרח מוטעית - נושא גורמי המשיכה ש  יתושים אל טרפם, מעסיק את האנטמולוגים (חוקרי החרקים) מזה שנים רבות.
שלא במפתיע, נמצא כי חומרי ריח הם בעלי חשיבות במשיכת יתושים. דו תחמוצת הפחמן וחומצה לקטית הם שניים מהם, אך יש גם רבים אחרים, ביניהם גם חומרי ריח המצויים בגבינת הלימבורגר ההולנדית, שהתפרסמה כמי שבכוחה למשוך אליה יתושי אנופלס...
באופן כללי, כנראה שחלקנו מנדפים מגופינו יותר חומרי ריח מושכים או דוחים לעומת אנשים אחרים, ובהתאם אנו 'מתחבבים' כך יותר על יתושי הסביבה, או לחלופין דוחים אותם.
זאת ועוד, ליתושים חוש ראיה, והם נמשכים לצבעי אדום, כחול ושחור.  לעומתם, הצבעים לבן, צהוב וירוק, דווקא דוחים יתושים.
 
כיום בישראל, עשרות שנים לאחר הכחדת מחלת המלריה והירידה המשמעותית באוכלוסיות יתושי האנופלס, נותרו שני סוגי יתושים המהווים מטרד משמעותי לאדם:

  1. יתוש הקולכית (Culex) - זהו יתוש נפוץ בצבע אפור שזמזומו המרגיז מוכר לנו מלילות ללא שינה בטיולים שנתיים. במשך עשרות שנים, יתוש זה היה "העוקץ הבלעדי" כמעט, באיזורים העירוניים בישראל. זהו גם היתוש העיקרי המעביר את קדחת הנילוס המערבי.

  2. אאדס (Aedes) - יתוש שהמין המוכר שלו מכונה "יתוש הנמר האסייתי".
    היתוש השחור מפוספס בצבע לבן, ונראה מנומר. מקורו בדרום מזרח אסיה, אך ב-30 השנים האחרונות, נוצרו אוכלוסיות חדשות שלו, ההולכות ומתרבות, באירופה, אפריקה ואמריקה. לישראל חדר יתוש הנמר האסייתי לפני כ-10 שנים, והוא מתרבה במהירות.
    כיום, הוא נפוץ מצפון הארץ ועד אשדוד, לרבות גוש דן.
    חוץ מחזותו המנומרת, הוא ניכר במעופו המסולסל ובזמזומו החרישי. בשונה מיתוש הקולכית, הוא נוטה לעקוץ במשך היום, בעיקר בשעות בין-ערביים.
    יתוש זה משגשג בעיר, משום יכולתו להטיל ביצים ולהתרבות בכלי מים קטנים ונסתרים, כולל אגרטלים, צלחות עציצים, ואפילו בחללים קטנים מוצפים בין עלי צמחים מסוימים.
    כלי קיבול קטן שכזה, המשמש  כמדגרת יתושים, יכול למרר את חייה של שכונה שלמה למשך קיץ שלם!
    אם אין די בכך, הרי שידוע כי היתוש מעביר מחלות אקזוטיות רבות, שאינן קיימות בישראל  המוכרות בעיקר מהעולם הטרופי. מומחים ברפואה טרופית ומדעני משרד הבריאות ומשרד איכות הסביבה, חוששים כי עצם התפשטות יתוש הנמר האסייתי בישראל, מעמידה אותנו בסכנה של חדירת המחלות הללו והשתקעותן כאן.
    אחת מהמחלות הללו, שהיא בעלות סבירות לא קטנה להתפרץ בארצנו, היא הציקונגוניה (Chikungunya). זוהי מחלה ויראלית, המתבטאת בחום ובכאבי פרקים העלולים להמשך זמן רב. המחלה פרצה בשנים האחרונות, בעקבות הימצאות היתוש, באיטליה ובקרואטיה. 
    מחלה ויראלית נוספת העלולה לפרוץ, היא הדנגי (Dengue fever). המחלה מתבטאת גם בחום, בכאבי שרירים ולעיתים בצהבת. הדנגי הופיעה לראשונה בשנה שעברה בצרפת, שגם בה ביסס יתוש הנמר האסיתי את אוכלוסייתו.


כיצד מונעים עקיצות והתרבות יתושים?

למודעות הציבור ולהתנהגותו, חשיבות עצומה בהקטנת סכנות עקיצות והתרבות היתושים.

הימצאות במרחבים סגורים וממוזגים, או חציצת החלונות באמצעות רשתות יתושים, היא דרך הגנה סביבתית כנגד עקיצות יתושים.

הגנה אישית, תכלול שימוש בתכשירים דוחי יתושים, בעיקר כאלה המכילים DEET - N,N-Diethyl-meta-toluamide, הנמכרים תחת מותגים דוגמת: "ספירה", "סנו-די" ו"אאוטן".

עם זאת, ההגנה הטובה ביותר, היא באמצעות מניעת ריבוי היתושים וצמצום מספרם למינימום.
קיימות מספר דרכים כיצד לעשות זאת:

  • יש להימנע מהשארת כלים המכילים מים בחוץ. צריך לפנותם, להופכם או לנקזם.
  • צמיגים ישנים, העשויים לשמש נדנדה לילדים או להיתלות על קירות החניה כנגד חיכוך כלי רכב, עלולים לאכסן כמות קטנה של מים. ניתן להימנע מסיכון זה על-ידי חירורם במספר מקומות.
  • יתוש הנמר האסייתי אינו מתרחק בדרך כלל יותר מ-50 מטרים מכלי המים בו התפתח כזחל! לכן, אם מזהים את היתוש כמטרד העקיצה, ניתן תמיד לבצע סריקה של האזור בטווח זה, כדי לאתר את כלי המים בהם דוגר היתוש. לאחר איתור כלי שכזה, אין צורך בכל פעולת הדברה, למעט ריקונו ממים.
  • רצוי מאוד לעדכן על הממצא את התושבים שבשטחם נמצא המטרד, כדי שיוכלו להמנע בעתיד מהתחדשותו. חשוב גם לעדכן את העיריה או הרשות המקומית כאשר מאותרים היתושים, כדי שיוכלו לפעול גם הם כנגדם.


נעקצתם. איך מטפלים?

אם כבר נעקצתם, ומתפתח נגע בצקתי אדום ומגרד, ניתן לטפל מקומית בקומפרסים קרים,  למרוח ג'ל וולטרן, או קרם סטרואידי חלש כדוגמת קורטיזון 10.
אם הסבל כתוצאה מהגרד הינו רב יותר, ניתן לנסות ליטול כדור אנטיהיסמיני, כגון לורטדין.

קיץ שליו לכולנו!

תפריט ניווט תחתון