"MRI היא שיטת הדמיה המבוססת על שימוש בתהודה מגנטית. הצינור שאליו נכנסים בעת הבדיקה מורכב בין היתר ממגנט גדול אשר באמצעותו מבצעים את הבדיקה, ומכאן השם שהוא קיצור של Magnetic Resonance Imaging- MRI הוא אמצעי דימות מתקדם ומורכב, עם פוטנציאל שימוש עתידי עצום גם מבחינה קלינית וגם מבחינה מחקרית. כבר היום רמת הדיוק האבחנתית שלו היא ייחודית, ומעבר לכך קיים לו ערך מוסף באפליקציות קליניות כמו למשל בהערכת מרכיבים כימיים ברקמות במחלות מטבוליות.

MRI הוא אמצעי דימות מתקדם ומורכב, עם פוטנציאל שימוש עתידי עצום גם מבחינה קלינית וגם מבחינה מחקרית. כבר היום רמת הדיוק האבחנתית שלו היא ייחודית, ומעבר לכך קיים לו ערך מוסף באפליקציות קליניות כמו למשל בהערכת מרכיבים כימיים ברקמות במחלות מטבוליות". 

"בשאלות מסוימות יש לו אפשרויות שאף מכשיר הדמיה לא ייתן, אבל כמובן שרדיולוג יתאים את מכשיר ההדמיה שייתן את התוצאה הטובה ביותר לכל מקרה". 

"כל מכשיר ממכשירי ההדמיה השונים – רנטגן, CT, MRI ואולטרה סאונד – לכל אחד מהם יכולות שונות ולעתים משלימות זו לזו. תפקידו של הרדיולוג למצוא את המכשיר שייתן את התוצאה הטובה ביותר. בדיקת MRI, למשל, היא בדיקה מצוינת כבדיקה מוכוונת שאלה, זאת אומרת שיש ממצא או אזור ספציפי שצריך להעריך. לעומתו בדיקת CT מתאימה יותר לאבחון ראשוני רחב יותר, או לבדיקות מעקב כלליות. אם מישהו, לדוגמה, מגיע עם דלקת בכיס המרה נעשה לו אולטרה סאונד שהיא היא בדיקה זמינה שנותנת הערכה מידית וטובה מאוד של כיס המרה. אם יש אבנים בכיס המרה ייתכן שב-CT בכלל לא יראו אותן. האולטרה סאונד גם נותן אפשרות של הערכה דינמית כי נבקש מהמטופל להסתובב לצד ונראה אם האבנים זזות, מה שלא היה קורה אם זה היה פוליפ למשל. באותו המקרה, לעתים נרצה לדעת אם יש אבנים בדרכי המרה - ולצורך כך MRI יהיה פתרון מצוין שיראה את דרכי המרה בדיוק שCT או אולטרה סאונד לא יכולים לספק".   

"MRI היא בדיקה מצוינת לאיברים שלא זזים כמו מוח או אברי אגן, או לחילופין איברים שניתן לקבע כמו גפיים. ה-MRI הוא בעל יכולות ייחודיות בגילוי ומיקום גידול בערמונית, הערכת מעורבות גידולית מקומית בגידולי רקטום וממאירויות באגן נשים, הערכת רקמת המוח לפרטים וכן אפיון פגיעות במערכת השריר והשלד כמו קרעים ברצועות וסחוסים. עם זאת, תמיד חשוב לבדוק מה השאלה הקלינית ולהחליט האם בדיקת ה-MRI היא בדיקת הבחירה, ואם כן - להתאים את סוג בדיקת ה-MRI ולתת פרוטוקול מתאים לבדיקה המסוימת. 

"למשל, באבחון ספציפי של נגעים בכבד, קיימים נגעים מסוימים שאנחנו לא יודעים לאפיין חד משמעית בבדיקות דימות אחרות. קיים חומר ניגוד ב-MRI אשר מצטבר בתאי כבד, וכאשר משתמשים בו לבדיקות אלו ניתן לומר בוודאות שמדובר בממצא שפיר מסוים. לצורך ביצוע הבדיקה עם החומר הספציפי עלינו לקבל הפניה מפורטת בה נאמר מה החשד הקליני. בעקבות הפרוטוקול המכוון במטופל שבעבר לא היינו בטוחים לגבי הממצא שלו – היום אנחנו יכולים לדעת לגביו בוודאות שמדובר בממצא שפיר, וכך לחסוך ביופסיות ולשחרר את המטופל ממעקבים". 

"ב-MRI אין חשיפה לקרינה מייננת, לעומת בדיקות רנטגן הכוללות צילומים ובדיקות CT, והיא נחשבת לבדיקה עם פרופיל בטיחות טוב מאוד לכלל האוכלוסייה. עיקר הסיכונים בבדיקה הינם עקב הסיכוי לתזוזת משתלים פרומגנטים (כמו בניתוח ירך, למשל) או התחממות מרכיבים מתכתיים, אשר יכולים להיות גם בקעקועים או באיפור קבוע. 

"עוצמת המגנט נמדדת במידה שנקראת טסלה וככל שעולים המגנט חזק יותר. המכשירים שנמצאים בשימוש קליני כיום הם מכשירים בעוצמה של 1.5 טסלה ושל 3 טסלה. המגנט החזק יותר יכול לרדת לרזולוציות טובות יותר, וחשוב לנו בשאלות ספציפיות כמו למשל הערכת אפילפסיה. עם זאת, אין זה אומר שמגנט ה-1.5 טסלה הוא פחות טוב - למגנט החלש יותר נכניס אנשים עם מסתמים מלאכותיים או משתלים אורתופדים (כמו פלטינות) שעלולים להפריע לתמונה, ודווקא השדה המגנטי החלש יותר יאפשר לנו לקבל תמונות מצוינות. בנוסף יש לנו במכון מכשיר חדש בעוצמה של 1.5 טסלה עם הרבה אפליקציות חדשות של בינה מלאכותית שנותן אופציות שאין במכשירים האחרים, אז חוזק המגנט לא יקבע בהכרח את איכות הבדיקה".

"היום, בניגוד לעבר, אפשר להכניס את המטופלים האלה לבדיקה, אבל תמיד נבצע תשאול מקדים ומקיף. אם זה רסיס ישן או שנעשו ניתוחים והושתלו פלטינות נבקש צילומים ישנים מהאזור. במקרים רבים אם הרסיס ישן יש כבר סביבו רקמת צלקת שמקבעת את הרסיס, אבל אם הוא נמצא באזור רגיש כמו סמוך לכלי דם ראשי לא נעשה את הבדיקה. נשתדל למצות את כל האפשרויות, אבל לפעמים מבחינה בטיחותית אי אפשר לבצע את הבדיקה".

"בעבר לא ביצעו בדיקות MRI למושתלי קוצב לב. באיכילוב קיים שיתוף פעולה מצוין עם מכון הלב והיחידה לאלקטרופיזיולוגיה. המטופלים עוברים הערכה מסודרת במכון הלב, ולאחר מכן יבצעו את הבדיקה בליווי ופיקוח של טכנאי או רופא ממרפאת הקוצבים תוך הבטחה לשמירה על בטיחות המטופל". 

"יש לנו 4 מכשירים שעובדים כמעט  24/7. קיים מכשיר נוסף במכון הקרינה המשמש גם הוא כמכשיר אבחנתי כשאינו משמש לתכנון הקרנות. מי שמוכן להגיע בשעות הלילה יקבל תור בזמינות גבוהה מאוד. עם זאת, לבדיקות מורכבות כמו כאלה שנעשות בהרדמה או לבעלי קוצבי לב וכד' התורים ארוכים יותר". 

"אנחנו מאוד מתאמצים עם ילדים ועוזרים להם לבצע בדיקות ללא הרדמה. מקרינים לילדים סרטים תוך כדי הבדיקה, וההורה יכול להיכנס עם הילד לחדר הבדיקה ולשבת לצד הילד. קיימים מקרים שההורה אף נכנס עם הילד לתוך המכשיר כדי שיהיה רגוע. תינוק נערסל וניתן לו לישון במהלך הבדיקה ונחסוך את ההרדמה לילוד רך. גם במקרים האלה יש אחות ומרדים המפקחים על הבדיקה". 

"זה נכון, מדובר במגנט רב עוצמה. מסיבה זאת הצוות במכון מיומן בהערכת המטופלים ומתן הנחיות מסודרות לפני ביצוע הבדיקה. למשל ננחה את המטופלים בהקפדה להוריד כל מפתח או טבעת, ונוודא כי לא קיים משתל מתכתי בגוף המטופל שלא דווח מראש".  

"המטפל מגיע למכון לאזור קבלת הקהל. כשמגיע תורו, הרנטגננאי המומחה בהפעלת MRI ילווה אותו אל המכשיר, לאחר מעבר בחדר הלבשה בו יושארו כל החפצים המתכתיים. בבדיקה עצמה נכנסים לתוך מתקן דמוי צינור, ויש להישאר ללא תזוזה במהלך הבדיקה אשר יכולה להמשך בין 10 דקות לשעה, תלוי בסוג הבדיקה. מי שקשה לו וסובל מקלאוסטרופוביה רצינית יעשו לו את הבדיקה בהרדמה, כנ"ל למי שיש הפרעות תנועה כמו חולי פרקינסון כי התזוזה עלולה לשבש את איכות התמונה".

"כשנמצאים במכשיר יש רעש לא נעים שנובע מהפולסים שאנחנו נותנים כדי לבצע את הבדיקה ומפעולה נוספת שאנחנו קוראים לה "הקשבה" שגם היא גורמת לרעש. אגב, הרעש הזה השתפר עם השנים, אבל הוא עדיין חזק מאוד. כדי להתמודד אתו אנחנו נותנים אוזניות ושמים מוזיקה. לילדים יש מסך עם סרטים".  

"אנחנו מחלקים את הפיענוחים לתתי התמחויות. בגלל שאנחנו יורדים לפרטים מאוד ספציפיים יש לנו חלוקה למומחים על פי תחום שיפענחו את הבדיקה - למשל רדיולוג מומחה בדימות של השד או מומחה בדימות מערכת העצבים. כדי שהרדיולוג יבצע פיענוח טוב חשוב שהוא יקבל את המידע הרפואי, הקליני, המדויק. כשיש מידע מה עבר המטופל ומדוע הוא הופנה זה מסייע מאוד בפיענוח ומשפר את רמת הדיוק האבחנתי. לא מספיק שיהיה כתוב 'בקשה ל-MRI בטן', אני צריכה לדעת מה הסיבה להפניה - האם יש הפרעה באנזימי כבד? כאבי בטן ממושכים? דלקת בלבלב בעבר וכדומה'".

"האמת שהתלבטתי בין הרבה תחומים שעניינו אותי ברפואה כמו נוירולוגיה, גינקולוגיה, ילדים ופנימית. תוך כדי הסטאז' ראיתי שהרדיולוגים הם אלה שמקשרים בין כל הדברים ונותנים תשובה לכל התחומים. בנוסף, בשונה מהתפיסה המקובלת על רדיולוגים, יש גם אלמנט של עבודה עם הידיים ומפגשים עם המטופלים בתחום של הרדיולוגיה הפולשנית ובאולטרסאונד. העבודה מול הרופאים הקלינאים מעניינת ומפרה ודוחפת אותנו ללמוד דברים חדשים כל יום".