שמיעה, דיבור ומה שבינהם

"בגדול, מה שיקרה לשמיעה שלנו במהלך החיים – לרוב לא נמצא בידיים שלנו, אלא תלוי בגורמים גנטיים. אנחנו מתחילים את החיים עם שמיעה תקינה בדרך כלל, ובמהלך השנים, עם ההתבגרות, תאים באיבר השמיעה, השבלול, מאבדים את התפקוד שלהם, מה שגורם לירידה בשמיעה.

למרות זאת, ניתן ואפשר לשמור על בריאות השמיעה שלנו, כי כולנו חשופים לצלילים ולרעש כל היום. אנחנו אוהבים לשמוע מוזיקה עם רמקולים ובאוזניות, אבל כשמאזינים למוזיקה חשוב להקפיד להאזין בעוצמה סבירה".

"ראשית, אם כואב באוזן זה סימן שהמוזיקה מנוגנת בעוצמה גבוהה מדי. אם אנשים שנמצאים לידכם מסוגלים להקשיב למוזיקה שאתם שומעים - זה גם סימן לעוצמה גבוהה מידי. ברוב הטלפונים הניידים יש אפשרות להגדרת סף מקסימלי של הגברה, ומתקבלת הודעה אזהרה במקרה של עוצמת מוזיקה חזקה מדי. אם האפשרות הזאת לא פעילה אצלכם בנייד - חשוב להפעיל אותה".

"כן. עדיף אוזניות שהן לא בתוך האוזן, אוזניות קשת, on ear, מאשר אוזניות שממוקמות ממש בתוך האוזן, אוזניות in ear".

"כן. לא נועדנו להסתובב כשהאוזן שלנו חסומה". 

"נכון, הן גם אוטמות, אבל עדיין יותר אנרגיה תברח שם. בנוסף, אוזניות שבתוך האוזן, in ear, אוטמות ממש את התעלה. זה יוצר באוזן חלל חשוך ולח שיכולים לשגשג בו מזהמים".

"לא מומלץ שאוזניות יהיו בתוך האוזניות, אלא על האוזניים, אפשר לשמוע מוזיקה, אבל לא בעוצמה גבוהה מידי, ותעשו הפסקות. לא 'להלחים' את האוזניות לאוזניים – זה לא בריא להן".

"כל הזמן מגיעים מקרים כאלה. הרבה פעמים אלה אנשים צעירים עם ירידות שמיעה בתדרים הגבוהים שמאפיינים חשיפה לרעש, כנראה בגלל שימוש באוזניות ובלי סיבה אחרת שנראית לעין. זה קורה גם מחשיפה לצליל מאוד חזק שגורמת לנזק – כמו במקרה שהווליום "קפץ" פתאום והצליל החזק מדי גורם לטראומה חדה לאיבר השמיעה".

"בצבא ובעבודות מסוימות נחשפים לפעמים לרעשים חזקים. חשוב לשמור על האוזניים ובמקרים שאפשר לשים אוזניות מגן/אטמים להגנה. זה הזמן להסביר איך שמים אטמים נכון: למשוך את האפרכסת אחורה ולהכניס את האטם כשהוא מעט מעוך ויכול להיכנס לתעלה, ואז הוא מתרחב בתעלה ונשאר בתוכה. בעבודות בהן יש חשיפה לרעשים בעוצמה גבוהה, העובדים נשלחים לבדיקות סקר כדי לזהות בזמן ירידה בשמיעה".

"האוזניים שלנו, כמו כל איבר בגוף, תלויות באספקת דם. האוזן הפנימית, איבר השמיעה, מקבלת אספקת דם מכלי דם אחד בודד - ללא מעקפים וללא גיבויים. ככל שמתבגרים – כמו כל כלי דם בגוף, גם הוא סובל מרבדים וממשקעים של שומן וסידן וכנראה זה אחד המנגנונים גורמים לירידה בשמיעה".

"כן בהחלט, אנחנו יודעים על קשר בין גורמי סיכון קרדיו-וסקולרים – עודף כולסטרול, השמנת יתר, סוכרת ויתר לחץ דם - לירידה בשמיעה. לכן גם בנושא האוזניים חשוב לשמור על תזונה בריאה של דיאטה ים תיכונית, ולהקפיד על פעילות גופנית אירובית של 3 פעמים בשבוע במשך שעה".

"כן זה נכון. השעווה נפלטת לבד מהאוזן החיצונית ולא צריך לנקות את האוזניים, אסור להכניס מטושים לאוזניים או כל מיני מכשירים שונים ומשונים שמוכרים באינטרנט. אפשר לנקות מעט עם מגבת מבחוץ. כמובן שמי שמרגיש שהאוזניים שלו נסתמו שיגיע לרופא אף אוזן גרון שינקה בקלות את האוזניים".

"כשמתחילים לשמוע פחות טוב כדאי ללכת לרופא אא"ג לבדוק את האוזניים. ייתכן שמדובר בפקק של שעווה, ייתכן שיש ירידה בשמיעה בגלל הגיל וייתכן גם נוזל באוזן התיכונה, בדרך כלל בגלל צינון".

"בדרך כלל סביב ירידה בינונית בשמיעה יוצע לנסות מכשיר שמיעה, אבל יש מקרים שיוצע מכשיר גם בירידת שמיעה קלה. יש לזכור שמה שקורה בחדר בדיקת השמיעה לא משקף את היום יום. הבדיקה נעשית בחדר אטום לרעש ועם אוזניות וזאת לא תמיד המציאות. אנחנו הולכים עם התלונה של המטופל, במיוחד שאנחנו יודעים שירידה בשמיעה גורמת להפרעות בתקשורת, לניתוק מהסביבה ולהפרעות רגשיות כמו דיכאון, והיא יכולה להשפיע על איכות החיים הכללית של האנשים".

"זה תלוי במצב. יש ניתוח "כפתורים" (צינוריות איוורור) שמתאים למצב של נוזל באוזן התחתונה. יכול להיות מצב של קיבוע של אחת מעצמות השמע בגלל שקיעת סידן וזה גורם להפרעה הולכתית בשמיעה. גם המצב הזה ניתן לפתרון על ידי ניתוח או על ידי מכשיר שמיעה. במצבים מסוימים, כשכמעט אין שמיעה באוזן, יש ניתוח שיכול לסייע, שנקרא "שתל שבלול". בניתוח מניחים התקן  שקולט צלילים המועברים דרך אלקטרודות לעצב השמיעה. כמובן שצריך לשלב את זה עם שיקום ואימון שנעשים על ידי קלינאיות תקשורת".

"אנחנו יודעים שיש קשר בין ירידה בתפקוד הקוגניטיבי לבין ירידה בשמיעה, ולכן ממש כדאי לבדוק את העניין עם רופא א.א.ג. שימוש במכשירי שמיעה קשור לתפקוד קוגניטיבי טוב יותר. המכשירים היום קטנים ואסתטיים, אז זה כבר ממש לא עניין גדול. מהו הגורם המקשר אנחנו לא ממש יודעים, יש פה כנראה מרכיב סוציאלי נפשי, אבל גם אלמנט של תפקוד ישיר של המוח".