חומרים ותכשירים מסוימים הנחשפים לקרני השמש עלולים לגרום לנזקים בעור ולהגביר את הסיכון לפתח את סרטן העור
מסתבר שגם מי שצבע עורו כהה, עלול להיפגע מקרני השמש ולא רק בשל שיזוף יתר. תרופות ותכשירים מסוימים עלולים להגביר את הרגישות לשמש ואת תגובת הגוף והעור לכך.
הרגישות לשמש
רגישות לשמש היא תגובת העור לקרני השמש האולטרה סגולות, קרני UVA וקרני UVB. מדובר בסוגים שונים של תגובות ורגישויות;
- תגובה פוטו-טוקסית - כאשר הקרינה מייצרת תגובה עם תרופה מסוימת ויחד הן גורמות נזק לעור. תוך מספר דקות, או שעות עלולים להופיע תסמינים זהים לכוויית שמש בחלקי העור החשופים לאור השמש.
- תגובה פוטו - אלרגית - מופיעה בדרך כלל כאשר קרני השמש משנים את התרכובת של תכשיר כלשהוא לטיפול בעור. שינוי זה גורם לתגובה של מערכת החיסון. בליטות נפוחות, שלפוחיות, או כתמים אדומים גדולים, עלולים להופיע תוך 20 שניות בלבד אחרי החשיפה לשמש, אך בדרך כלל תגובה זו מופיעה לאחר יום אחד עד שלושה ימים. הסימנים לגירוי העור מופיעים בדרך כלל באזורים החשופים, אך הם עשויים להתפשט גם לאזורים נוספים בגוף.
התגובה האלרגית תלויה באדם עצמו, בחומר המגיב, בכמותו ובחשיפה לקרני השמש. לאנשים בעלי עור בהיר, המהווים את קבוצת האוכלוסייה הרגישה ביותר לקרני השמש, יש לעיתים קרובות יותר תגובה פוטו-טוקסית. המומחים משערים כי המלנין הנמצא במינונים גבוהים יותר בעור כהה, משמש במידה מסוימת כחומר הגנה. גם אנשים עם בעיות במערכת החיסונית, כמו נשאי HIV/AIDS עלולים להיות רגישים יותר לשמש.
ההשפעה חולפת מהר יחסית, כאשר היא נגרמת על ידי חומרים שמסירים את השכבה העליונה ביותר של העור, כמו תכשירי פילינג. אך כאשר הגורם הוא אלרגיה, ההשפעה עלולה להחמיר במשך הזמן.
ככלל, כדי לברר האם התרופה / התכשיר המסוים עלול להגביר את הרגישות לחשיפה לשמש, מומלץ לקרוא את דף המידע הצמוד לתרופה, או לשאול את הרופא או את הרוקח.
ובכל זאת, קיימת רשימת תרופות ותכשירים הידועים ברגישותם לשמש;
- תכשירים לטיפול בפצעי בגרות (אקנה).
- אנטיהיסטמינים.
- אנטיביוטיקה: ממשפחת הטטראציקלינים וממשפחת הסולפה.
- תרופות נגד פטרת.
- תרופות אנטי-דלקתיות: תרופות עם ובלי מרשם נגד כאבים ודלקות.
- סוגי כימותרפיה.
- טיפולים קוסמטיים: סוגי פילינג.
- סוכרת: תרופות כמו דיאביטקס ואחרות (שמכילות כלורפרופמיד).
- תרופות משתנות: תרופות נגד יתר לחץ דם (שמכילות גם HCTZ), פוסיד ותרופות נוספות שמכילות פורוסמיד.
- מוצרי מזון: סלרי, פירות הדר, שמיר, שומר, פטרוזיליה, גזר לבן, וממתיקים מלאכותיים.
- תרופות למחלות לב.
- צמחי מרפא: פרע מחורר, או דונג קוואי (אנג'ליקה סינית).
- בשמים: לבנדר, ארז, שמן ברגמוט, אלגום, ורד בנגלי, מושק.
- תכשירים קוסמטיים: תכשירים שמכילים AHA (alpha-hydroxy acids), BHA (beta-hydroxy acids), salicyclic acid, glycolic acid, רטין A, או הידרו-קורטיזון.
- קרם הגנה: תכשירים שמכילים בנצופנון, דיבנצוילמטן, אוקסיבנצון, ציקלוהקסנול, סליצילאט, סינאמט, או PABA.
כיצד להגן על העור?
רופאי העור טוענים כי הדרך הטובה ביותר להגן על עור רגיש לשמש היא להימנע מחשיפה. הכוונה היא להימנע ממיטות שיזוף, או משיזוף על שפת הים, אפילו עם שימוש בקרם הגנה. במידה ולא ניתן למנוע חשיפה לשמש, מומלץ להשתמש בקרם הגנה מספר 15 לפחות. מי שמרבה להימצא בחוץ או שהוא בעל עור כהה, מומלץ לו להשתמש בקרם הגנה מספר 30. מומלץ לא לחסוך בכמות התכשיר ולמרוח אותו כ-20 עד 30 דקות לפני היציאה לאור השמש. יש למרוח שוב אחרי כשעתיים, או לאחר שהייה במים, או אחרי פעילות שגרמה להזעה. יש לזכור גם כי חלק מהקרינה האולטרא-סגולה המזיקה חודרת אפילו דרך זכוכית החלון, כלומר אפשר להיפגע מהשמש גם בעת הישיבה ברכב, ליד חלון עם קרינת שמש ישירה.
ארגון רופאי העור האמריקאי ממליץ לבדוק האם תכשירי ההגנה מכילים את המרכיבים הבאים, היעילים במיוחד להגנה על העור: מקסוריל SX, טיטניום דיוקסיד, זינק אוקסיד, אבובנזון. בנוסף ממליץ הארגון להימנע מחשיפה לשמש בין השעות 10 בבוקר ו-4 אחה"צ, לחבוש כובע רחב שוליים ומשקפי שמש, להגן על העור על ידי בגדים עם שרוולים ארוכים, ולהשתדל לשהות בצל.
לדברי ד"ר חגית מץ, רופאת עור בכירה במחלקת עור וסגנית מנהל המחלקה, במרכז הרפואי תל-אביב, העור זוכר, משמע נזקי השמש מצטברים בעור מאז היוולדנו. "אין מצב שבו נוכל למחוק את הנזקים שהצטברו בעור ולהכריז מעכשיו "נהיה בריאים". חשוב לדעת שתרופות מסוימות מגבירות את הרגישות לשמש, ולמעשה עלולות לגרום לעליה בנטייה להישרף. גם תכשירים מקומיים - קרמים ומיני מזונות עלולים להגביר את הרגישות לשמש לדוגמה - סלרי, ליים. כמו כן, קרני UVA חודרות זכוכית ולפיכך גם בישיבה במכונית עם חלונות סגורים אנו חשופים לשמש וחשוב להגן על העור. ואחרון חביב- אין שיזוף בריא".
תרגום מקוצר, מקור:
Beware of sunburn boosters; WebMD, May 2009.
