תוכן עניינים

המדריך המקוצר לקרוהן וקוליטיס

מה גורם להתפתחות של מחלות מעי דלקתיות ומהו החידוש בטיפולים בשנים האחרונות



ראיון עם פרופ' ניצן מהרשק, מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד (גסטרו), בית החולים איכילוב

קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות מעי דלקתיות כרוניות של מערכת העיכול ויש להן תופעות קליניות גם מחוץ למערכת העיכול. השכיחות של המחלות האלה עולה בעשורים האחרונים, כשההערכה היא כי ככל שהמדינות מפותחות יותר ומאופיינות באורח חיים מודרני אשר בא לידיי ביטוי בין היתר בהיגיינה רבה יותר, צריכת יתר של מזון מעובד ושימוש נרחב באנטיביוטיקה, כך גדלים הסיכויים לפתח מחלות אלו. 

תסמינים של מחלות מעי דלקתיות יכולים להיות משמעותיים ולהתבטא בשלשולים, כאבי בטן, דמם רקטלי, יציאות דחופות ועייפות ויכולות גם להיות להיות קלים ולעתים ללא כל תסמינים. בחלק מהמקרים המחלה יכולה לגרום לסיבוכים, שעלולים להביא לאשפוז, ניתוחים ופגיעה קשה באיכות החיים.

בישראל כ-0.7% מהאוכלוסייה חולים במחלות אלה ומעריכים כי בשנת 2030 השכיחות תעלה ל-1% מהאוכלוסייה. איכילוב הוא מהמרכזים הרפואיים הגדולים בארץ לטיפול במחלות אלה. ביחידה למחלות מעי דלקתיות -(Inflammatory Bowel Disease (IBD)  באיכילוב, מטופלים כ-3,000 חולים. הצוות כולל רופאים ורופאות מומחים לתחום, אחות IBD, תזונאי.ת, וכן ניתנת תמיכה של עובד.ת סוציאלי.ת ופסיכולוג.ית. 

באיזה גיל המחלות האלה מתפרצות?
"בדרך כלל סביב גילאי 15 עד 30, אבל הן יכולות להופיע גם בגיל 60 או 70 וגם בגיל שנתיים". 

מה גורם למחלה?
"לא באמת יודעים, אבל המחלה מתפרצת ככל הנראה בשל פעילות יתר של מערכת החיסון כנגד אנטיגנים מיקרובאלים במערכת העיכול, וכן בשל חשיפה גנטית בשילוב של חשיפה סביבתית שמהווה טריגר להתפרצות".

מהם הטריגרים להתפרצות?
"סטרס, נטילת תרופות מסוג NSAID (ולטרן, אדוויל, נקסין) שפוגעות במחסום האפיטל במעי, עישון במחלת קרוהן או הפסקת עישון בקוליטיס (על כך בהמשך) ועוד".

על מה מתלוננים החולים?
"בקרוהן המחלה מאופיינת בתקופות של שלשולים וכאבי בטן ובקוליטיס שלשול, דימום רקטלי ודחיפות ביציאות. בשתי המחלות ייתכן ויופיעו גם תופעות שאינן קשורות רק למעי כמו מעורבות של מפרקים, עיניים, עור או כבד"

מה ההבדל בין קרוהן לקוליטיס?
"קוליטיס כיבית היא מחלה המערבת את המעי באופן רציף מפי הטבעת ויכולה לערב חלק מהמעי הגס או אף את המעי הגס כולו. המחלה ע"ש קרוהן יכולה לערב כל חלק במערכת העיכול מפי הטבעת עד לפה, אך במרבית החולים היא מערבת את החיבור בין המעי הדק לגס. אי אפשר להגיד שאחת המחלות קשה יותר מהשנייה, שתי המחלות יכולות להיות קלות מאוד או קשות מאוד".  

מה קורה בזמן התלקחות של המחלה?
"בזמן התלקחות הדלקת פוגעת בדופן המעי וגורמת לסיבוכים קצרי טווח או ארוכי טווח. קצרי טווח – אי נוחות כמו עודף יציאות, ירידה במשקל, חום או חור במעי שיכול להוביל לניתוח. בקרוהן יכולה להיות היצריות במעיים וחסימות מעיים ואף עלולות להתפתח פיסטולות – חיבורים לא טבעיים בין חלל המעי לאברים נוספים או לעור. סיבוכים ארוכי טווח כוללים ניתוחים, פגיעה בתפקוד המעי, סרטן או פוליפים טרום סרטניים". 

המחלות האלה מגדילות את הסיכון לסרטן המעי?
"הסיכון לסרטן קשור במיקום המחלה (סיכון גבוה יותר במעי הגס), היקף המחלה, משכה, מידת הפעילות שלה, הרקע גנטי ואורח החיים. לפי הסיכון אנחנו מחליטים מתי לזמן את המטופלים לבדיקות סקר כמו קולונוסקופיה".

מה המטרה שלך עם המטופלים?
"להביא את החולה להפוגה עמוקה מהמחלה, לשפר את איכות החיים ולהימנע מסיבוכים, אף על פי כן, יש מטופלים שיהיה להם התקף שימשך שנים".
עד כמה הפגיעה בחיים קשה?
"במחלה קשה בהחלט יכולה להיות פגיעה באספקטים שונים של החיים – באיכות החיים, במישור החברתי, בזוגיות ובתפקוד בעבודה. יש קושי לצאת מהבית בגלל כאבי בטן, שלשולים או אי שליטה בסוגרים. בהחלט לא נעים".

הם מוגדרים כנכים?
"כן. המחלה בעוצמה הקשה שלה גורמת לנכות אמיתית, חלק מהמטופלים שלנו עם נכות של 100%".

איך מטפלים?
"לשמחתנו בעשרים השנים האחרונות אפשרויות הטיפול השתפרו מאוד. הטיפולים האפשריים הם תרופתיים, ניתוחיים וכאלה שמתייחסים לאורחות החיים. אם נדרש ניתוח – נסיר את המקטע החולה, אך נישאר במעקב כי המחלה נוטה לחזור. מבחינת תרופות – יש מגוון של תרופות מתקדמות, כולל ביולוגיות הניתנות בזריקות, או מולקולות קטנות אשר ניתנות דרך הפה. כל הזמן נכנסות תרופות עם מנגנונים שונים שחלקן גם נכנסו לסל התרופות. אנחנו מבצעים גם מחקרים מסחריים ומחקרים ביוזמת חוקר ומזמינים חולים להשתתף במקרים האלה". 

יש לך יותר מה להציע היום לחולים מבחינת תרופות?
"חד משמעית, כן. אף אחת מהתרופות לא מושלמת, אבל יש מגוון ואם מטופל או מטופלת הפסיקו להגיב לתרופה מסוימת יש לנו היום יותר אופציות לתת כתרופת חלופית".

מגיעים אלכם המקרים הקשים יותר?
"כן, כבית חולים מוביל מגיעים אלינו חולים קשים מכל הארץ ". 

מהי הרפואה המונעת?
"בגלל שמערכת החיסון לא פועלת בצורה מושלמת אנחנו דואגים למטופלים ולמטופלות לחיסונים של שפעת, דלקת ריאות, שלבקת חוגרת והפטיטיס. אנחנו בודקים צפיפות עצם וממליצים לחולים במחלת קרוהן להפסיק לעשן, היות והעישון מפחית תגובה לטיפול התרופתי וקשור בסיבוכים רבים יותר של המחלה. בקוליטיס התברר שהעישון דווקא מגן מהמחלה, אבל אנחנו עדיין נבקש מהם להפסיק לעשן בגלל החשש להתפתחות של מחלות אחרות" 

ספורט יעזור פה?
"ספורט זה תמיד טוב וככל הנראה קשור בשיפור המצב, אבל מחקרית עדיין צריך להוכיח זאת".

יש מי שלא מוכן לקבל תרופות?
"כן, יש אנשים שלא מוכנים לקחת תרופות ופעמים רבות הם סובלים מאוד עקב פעילות המחלה. בשל המקרים הללו אנו מנסים למצוא טיפולים וגישות אחרות במסגרת מחקרים שונים שאנו מנהלים. ביצענו למשל מחקרים עם תוספי מזון שונים, או מחקרים עם השתלות חיידקי צואה. במקרים הללו לא הצלחנו להוכיח יעילות אבל, לאחרונה סיימנו מחקר פיילוט בנושא פעילות גופנית המוכוונת לבטן ומצאנו השפעה טובה על מדדי הדלקת וגם על כאבי בטן ושלשול ועקב כך אנו מקימים כעת מחקר  בינלאומי כדי לוודא שההתערבות אכן יעילה. 
באחד המחקרים המעניינים המתנהלים אצלנו כעת, אנו בודקים האם שימוש  בקרינה אינפרה אדומה יכול להפחית דלקת בחולים במחלת קרוהן. אנו מגייסים חולים באופן פעיל למחקר זה".

מה עם תזונה?
"לתזונה יש תפקיד מאוד משמעותי במחלות המעי. יש דיאטות מיוחדות שכוללת הורדה של מזון מעובד, הוספה של סיבים כשאין היצרות במעי, מתן של פורמולות מיוחדות ועוד. גם כאן, היינו גורם מרכזי בביצוע מחקר תזונתי גדול בחולי קרוהן מבוגרים (דיאטת CDED), אשר נכנסה כיום לשימוש קליני בישראל ובעולם וכעת אנו מקיימים מחקר דומה (מחקר REDUCE) המיועד לחולים בקוליטיס כיבית".

עד כמה המחלה גנטית?
"לקרוהן יש קשר גנטי יותר מקוליטיס. אם יש חולה אחד במשפחה מדרגה ראשונה, הסיכוי לחולה נוסף במשפחה הוא 2% עד 5%. ואם יש שני חולים הסיכון עוד עולה.


לסיכום: יש היום מגוון טיפולים רחב מאוד אשר יכול לתת מענה למרבית החולים. חשוב מאוד להיות במעקב ולטפל במחלה כדי למנוע סיבוכים וחשוב להתעדכן כל הזמן עם הרופא המטפל, היות שהתחום מתחדש ומתקדם כל הזמן".



תפריט ניווט תחתון