"אורטיקריה היא תופעה שכיחה, סוג של פריחה עורית מאוד מגרדת שנקראת בעברית גם סרפדת או חרלת. הפריחה נראית כמו עקיצות של יתושים עם נגעים שיכולים להיות בולטים ואדומים. הבסיס של התופעה הוא הפעלה של תאי אלרגיה בעור שגורמים לגרד. אחד הדברים שמאפיינים אורטיקריה זה פריחה וגרד שנודדים ומופיעים כל פעם במקום אחר. הגרד מופיע בצורה ספונטנית, וברוב המקרים לא בתגובה למשהו חיצוני".

"ברוב המקרים דווקא לא מדובר בתגובה אלרגית, אלא בהפעלה של תאי אלרגיה שנמצאים בעור. למה זו לא אלרגיה? כי אין איזה אלרגן - טריגר חיצוני - שמפעיל את התגובה. המשמעות היא שלא צריך להמשיך לחפש ממה זה נגרם. אנשים הרבה פעמים מחפשים הסבר לתופעה וחושדים במשהו שאכלו, בחומרים קוסמטיים שהשתמשו בהם או שהם נחשפו לאלרגן כלשהו במקום ששהו בו.

בפעם הראשונה שזה קורה זה באמת מבלבל – כי לא ברור מה קרה ועולה החשד לאלרגיה. אבל במקרה של אורטיקריה "רגילה" זה לא המקרה. התגובה כאן מוגבלת לעור ולא מתקדמת מעבר לזה. כך שאנחנו לא רואים סימנים של קוצר נשימה, מחנק, או ירידה בלחץ דם, דברים שכן אפשר לראות בתגובה אלרגית אמיתית. וזו נקודה חשובה, כי אם האורטיקריה מלווה בסימנים אחרים כמו קוצר נשימה, מחנק, סחרחורות או ירידת לחץ דם, אז כן צריך לחשוד באלרגיה והברור והטיפול הם שונים".

"בגדול, בכל אזור בעור. האורטיקריה מאוד מגרדת ונודדת ממקום למקום. בצורה אופיינית, הפריחה לא נשארת במקום אחד בגוף יותר מ-24 שעות. הגרד יכול להופיע ביד ואחרי שעה להעלם ואז להופיע במקום אחר בגוף. זה יכול להימשך ימים ארוכים ולפעמים שבועות ולהפוך למצב כרוני. ברגע שאנחנו שומעים על פריחה נודדת ומגרדת בלי קוצר נשימה, בלי סחרחורת ובלי תלונות אחרות נלוות אנחנו כבר יכולים להגיד די בוודאות  שמדובר באורטיקריה.

בתת קבוצה של אורטיקריה, לצד הגרד יכולה להופיע גם נפיחות, בדרך כלל בפנים בשפתיים ובעפעפיים – המצב נקרא אנגיואדמה, סוג של בצקת. זה יכול להימשך יותר מ-24 שעות ויחלוף עם   טיפול בתרופות אנטי-היסטמיניות או בסטרואידים. למרות שזה יכול להראות מאוד מפחיד, זה לא מתקדם למחנק וברוב מוחלט של המקרים לא מדובר במצב מסוכן. אין להתבלבל פה עם אנגיואדמה תורשתית שהיא מחלה גנטית נדירה, בה יכולות להתפתח בצקות באזורי גוף שונים. במקרה של אנגיואדמה תורשתית, הבצקת היא הרבה פעמים כואבת, לא מגיבה לטיפול בסטרואידים או אנטי-היסטמינים ועלולה להיות מסוכנת". 

"כן, זה בהחלט מאתגר כי אנשים רוצים לדעת מה הסיבה ואיך אפשר למנוע את זה, ואין לזה ממש תשובה. זה גרד שבהחלט יכול לשגע ולהציק ביום ובלילה".

"זה משתנה מאדם לאדם. יש מי שיגידו שזה קורה להם כשהם הולכים או רצים, וכשטמפרטורת הגוף עולה, אחרים יכולים לסבול החמרה של הפריחה אחרי מקלחת חמה או אחרי מקלחת קרה. לפעמים זה מופיע יותר באזורי לחץ, כמו על הכתפיים באזור של רצועת תיק או בקו הגומי של רצועת חזייה או קו תחתונים. בקיצור, הטריגרים שונים ומשונים. יש אנשים שממש אפשר לכתוב להם על העור ואז הם יתנפחו באזור הזה, מצב שנקרא 'דרמטוגרפיזם' – כתוב בעור. מהצד שלנו, ככל שהתופעה נמשכת יותר זמן, כך יותר ברור לנו שמדובר באורטיקריה כרונית ולא מדובר בתגובה אלרגית שכבר הייתה חולפת. תגובות אלרגיות הן מוגבלות בזמן ולא נמשכות ימים ושבועות".

"אם התופעה נמשכת יותר משישה שבועות היא תוגדר כ'אורטיקריה כרונית'. במצב הזה נשלים בדיקות דם ונחפש בין השאר סימנים לרקע אוטואימוני. אנחנו כן יודעים שאצל שסובלים אורטיקריה כרונית יש סיכוי גבוה יותר למצוא נוגדנים עצמיים. אנחנו לא מנסים למצוא להם מחלות חדשות, אלא לחזק את האבחנה שמדובר באורטיקריה כרונית ללא גורם אלרגי. נחפש נוגדנים עצמיים כדי לתמוך באבחנה". 

"כן בהחלט. אנחנו רואים את הסטרס כדבר מחמיר. למשל אצל סטודנטים אפשר לראות  התלקחות שמתורגמת להחמרה בפריחות ובגרד סביב תקופת מבחנים, וכך כמובן גם במצבי לחץ שונים בחיים. בכלל, להיות רגוע זו עצה טובה לחיים".

"למרות שלא מדובר באלרגיה, אנחנו יודעים שתרופות ממשפחת האספירין עלולות להחמיר את המצב. אספירין, אדוויל, נוירופן ואופטלגין, כולם  יכולים להחמיר את המצב ואנחנו ממליצים  להעדיף שימוש באקמול או במקרים חמורים יותר בארקוקסיה. ההחמרה הזו היא הרבה פעמים תלוית מינון, אבל כדאי להיות מודעים לקשר הזה. במקרה של שימוש בתרופות ממשפחת האספירין, הפריחה לא חייבת להופיע מיד בסמיכות לנטילת התרופה, והיא יכולה להופיע או להחמיר גם אחרי כמה שעות או אפילו למחרת".

"אין גיל למחלה הזאת, זה יכול לצוץ בכל גיל".

"הטיפול מתחיל קודם כל בלהבין את המצב ולא לפחד ממנו. להבין שזאת לא אלרגיה ולהפסיק לחפש אותה מסביב. לפעמים אנחנו שומעים שאנשים הוציאו מהתזונה שלהם פריטי מזון כאלה או אחרים וזה ממש מיותר. בנוסף כדאי להבין שלא מדובר במצב מסוכן וזה לא מעיד על מחלה נסתרת בגוף. הדבר השלישי שחשוב להסביר הוא שהשליטה צריכה להיות בידיים של המטופל. זה לא שחייבים לקחת כל יום את הטיפול. אם הגרד מופיע לעיתים לא תכופות וחולף לאחר זמן קצר, לא בטוח שצריך לקחת טיפול קבוע. אבל  אם הגרד חמור וממושך, או שלא יכולים לסבול את הגרד והוא פוגע באיכות החיים – אנחנו בהחלט מציעים טיפול תרופתי קבוע, ואין עם זה בעיה. 

"התרופות האנטי היסטמיניות הן הקו הראשון בטיפול. הן תרופות שנחשבות בטוחות ואנחנו נותנים באורטיקריה מינון גבוה - פי שלוש או פי ארבע מהמינון הרגיל. אם מינון גבוה של אנטי-היסטמינים לא עוזר והמטופל ממשיך לסבול מהאורטיקריה, אז יש טיפולים נוספים. אחד הטיפולים הוא  טיפול ביולוגי בתרופה שנקראת זולאייר(Xolair) . התרופה היא נוגדן שמוכוון נגד נוגדני IgE, והיא בעצם עובדת כמו אנטיהיסטמין חזק, שמרגיע ומייצב את תאי האלרגיה בעור, אותם תאים שעובדים ביתר. הטיפול ניתן בזריקה תת עורית, ומקבלים 2 זריקות אחת לחודש. זה טיפול מאוד יעיל עם פרופיל בטיחותי גבוה.  אז נכון, אורטיקריה זה מצב שיכול להיות מאוד מטריד ומציק, אבל מדובר בתופעה שכיחה שברוב המקרים אינה אלרגיה, ויש לה טיפולים יעילים ובטוחים".