"מכשיר CT הוא מכשיר שמשתמש בקרינת רנטגן, אבל לא בצורה רגילה, אלא ב-360 מעלות שמסתובבות סביב המטופל תוך כדי תזוזת המיטה שעליה הוא שוכב כדי להשיג תמונה תלת ממדית של האזור אותו מתכוונים לבדוק. המכשיר קיים בשימוש קליני כ-50 שנים ובהדרגה השתכלל על ידי שיפור באיכות שפופרת הרנטגן, הגלאים ומיטת הבדיקה, ויצירת טכנולוגיות חדשות לעיבוד התמונה המתקבלת, כך שניתן כיום לקבל תמונות באיכות טובה מאי פעם וברמות קרינה נמוכות מאי פעם. זהו מכשיר זמין, שמאפשר לבצע בדיקות מאוד מהירות, ובעצם זה סוס העבודה של הדימות הרפואי בישראל ובעולם".
"תלוי כמובן איזה חלק של הגוף ורצים לבדוק, אבל באופן כללי מדובר בבדיקות שנמשכות שניות בודדות, וישנן בדיקות שנמשכות אפילו פחות מ-2 שניות. המכשיר מהיר ולכן מתאים לכל אדם, כולל מי שחושש ממקומות סגורים ואנשים שמתקשים לעצור את נשימתם לזמן ארוך. חלק מהמכשירים כל כך מהירים שניתן לבצע בדיקות לילדים קטנים שזזים ללא צורך להרדים אותם לצורך הבדיקה. המנהרה שנכנסים אליה בעת הבדיקה קצרה ורחבה יותר מזאת של ה-MRI, ואין בבדיקה את הרעש החזק שיש בבדיקות MRI, ולכן נבדקים חוששים ממנה פחות. רזולוציה מרחבית טובה, אפשר לקבל תמונות חדות וטובות בעובי של חצי מילימטר שמאפשרות לרופאים הרדיולוגים לזהות הרבה פרטים".
"לכל בעיה רפואית יש את הבדיקה שהכי מתאימה לאתר אותה, ובגדול בדיקת CT היא הכי מתאימה למגוון הרחב ביותר של הבעיות שבשבילן עושים בדיקות דימות בימינו. בדיקת CT הכי מתאימה במצבים בהם לא יודעים בדיוק מה מחפשים או באיזו איבר בגוף הבעיה. ישנם איברים מסויימים שהכי טוב לראות בבדיקת CT, למשל הריאות, שכדי לראות אותן טוב צריך לעצור נשימה ולבצע בדיקה עם רזולוציה מרחבית מצוינת שמאפשרת לזהות ממצאים בגודל של אפילו מילימטר אחד. גם עצמות רואים בצורה הטובה ביותר ב-CT בגלל אופי התמונה והרזולוציה המרחבית. למרות העובדה שמדובר בבדיקה עם חשיפה לקרינה, אפילו בילדים לפעמים היא הבדיקה הטובה ביותר, במיוחד כאשר הבחירה היא בין לבצע הרדמה לילד קטן לצורך ביצוע MRI לבין לבצע בדיקת CT ללא הרדמה".
"הפחד שקיים בציבור לגבי קרינת CT מוגזם ביחס להבנה הרפואית לגבי הסכנות מקרינה לאורך זמן. ככל שהשנים מתקדמות המכשירים משתפרים ופולטים פחות קרינה וכיום בעזרת גלאים מסוגים חדשים, אלגוריתמים מתוחכמים של עיבוד תמונה, וכניסת בינה מלאכותית לתכנון הבדיקות ועיבוד הבדיקות ניתן לבצע בדיקות עם קרינה הרבה יותר נמוכה מבעבר. יש לזכור שהידע המדעי על קרינה נצבר מפצצות אטום, מאירועי הירושימה ונגסאקי ומתקלות בכורים של אנרגיה גרעינית, או מהימים הראשונים של המדענים שגילו את קרינת הרנטגן בהם הם נחשפו לרמות מטורפות של קרינה כי לא ידעו במה הם עוסקים. לא מדובר במידע ממשי על נזקים מקרינה בשימוש רפואי מודרני לצורך דימות אבחנתי.
צריך גם להבין שמכל הידוע, נזק מקרינה מתרחש שנים רבות לאחר חשיפה משמעותית, ובמיוחד בעייתי כאשר החשיפה היא בגיל צעיר. לכן אנחנו בהחלט מנסים להפחית חשיפה של ילדים ומתבגרים לקרינה, אך פחות חוששים מביצוע בדיקות עם קרינה למטופלים מבוגרים. אדם ממוצע שנחשף לקרינה בדימות אבחנתי, אפילו אם מבצע מספר בדיקות בחייו, הסיכוי שיקרה לו משהו די אפסי. גם בטיסה טרנס-אטלנטית הלוך ושוב, בגובה, נחשפים לקרינה קוסמית בגלל שיש פחות סינון על ידי האטמוספרה, קרינה שוות ערך לצילום חזה אחד בערך, אבל זה לגמרי לא נכנס למודעות של אנשים, והרי אף אחד לא יבטל חופשה בגלל החשיפה לקרינה".
- האם רמות הקרינה יורדות עם השנים?
"ודאי. הקרינה שמטופלים נחשפים אליה בבדיקת CT אחת כיום היא בערך חצי או שליש ממה שנחשפו אליה באותה הבדיקה לפני שלושים שנה, ורמות הקרינה הולכות ופוחתות כל הזמן. כיום למשל ניתן לבצע בדיקות CT חזה בקרינה נמוכה, עם חשיפה לקרינה השווה בערך ל- 10 צילומי חזה בלבד. הטכנולוגיה שנמצאת ממש מעבר לפינה תאפשר להפחית בעוד 30% את רמות הקרינה שכרגע מטופלים נחשפים אליה"
- מה בקשר לחולה כרוני שצריך הרבה בדיקות CT?
"אין גבול עליון ולא מודדים את זה. מטופל שצריך בדיקה מבחינה רפואית – צריך בדיקה מבחינה רפואית. צריך תמיד לחשוב לפני שמבצעים בדיקה עם קרינה, ולא מבצעים בדיקה ללא הצדקה רפואית ואם באמת יש בדיקה טובה באותה המידה, במיוחד במטופלים צעירים, שניתן לעשות ללא קרינה, המטופל יופנה אליה. אבל הנזק שיכול להיגרם למטופל שימנע מביצוע בדיקה שנדרשת כדי לקבל את הטיפול הנכון הוא הרבה יותר גדול מהסיכון התאורטי והאפסי לנזק בעוד 40 שנה. העיקרון המנחה רדיולוגים מאז ומתמיד הוא ALARA – as low as reasonably possible. משמע – ניתן את הקרינה הנמוכה ביותר הנדרשת בשביל להגיע לאבחנה הנכונה שתאפשר לתת למטופלים את הטיפול המתאים ולעזור להם".
"בשנים האחרונות נכנסו לתחום מכשירים ספקטרליים שמסוגלים לתת לנו מידע על סוג והרכב הרקמות, קצת כמו היכולות של MRI, ולא רק תמונות אנטומיות. מכשירים אלה בשימוש אצלנו כבר מספר שנים, ואפילו אנחנו היינו המקום בו התבצעו הבדיקות הסופיות של אחד המכשירים הכי מתקדמים מסוג זה, שאפשרו לחברה המייצרת אותו למכור אותו ברחבי העולם. הדבר הבא בעולם הוא מכשירי CT שנקראים "סופרי פוטונים" (Photon Counting CT) עם גלאים מסוג חדש שמסוגלים להפוך את הפוטונים של הקרינה ישירות לאות חשמלי ברמת הפוטון הבודד. יש להם יכולת טובה יותר לתת לנו מידע על הרכב הרקמות השונות, עם שיפור מדהים ברזולוציה של התמונות ובאיכות התמונה באופן שמאפשר לנו להפחית עוד יותר ובצורה מאוד משמעותית את כמות הקרינה הנדרשת בשביל להגיע לאבחנה".
