מאת: סיון בן אברהם; דיאטנית קלינית; ד''ר אורי איל; אנדוקרינולוג בכיר; ד"ר נעמי וינטרוב.
סוכרת מסוג 1 נגרמת כתוצאה מתהליך של הרס הדרגתי ממוקד של תאי הבטא מייצרי האינסולין בלבלב, על-ידי לימפוציטים עצמוניים מסוג T המופעלים כנגד מרכיבים בתאי הבטא. ההרס מתחיל בשלב כלשהו בחיים, המתרחש חודשים עד שנים לפני הביטוי הקליני של הסוכרת, שמופיע כאשר 80%-90% מתאי הבטא בלבלב כבר נהרסו. תהליך ההרס תלוי בגורמים גנטיים וסביבתיים. בנטייה הגנטית להתפתחות סוכרת משתתפים גנים רבים, שהחשובים בהם מצויים במקבץ הגנים האחראיים לסיווג רקמות ולתגובות חיסוניות (קומפלקס ה-HLA). בניגוד למחלות תורשתיות המועברות באמצעות גן אחד, שבהן שכיחות העברת המחלה לצאצאים היא בין 25%-50%, בסוכרת, בדומה למחלות התלויות במספר רב של גנים, השכיחות להעברתה התורשתית אמנם גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, אך עדיין נמוכה מאוד. הסיכון לתאום זהה של ילד עם סוכרת מסוג 1 לפתח סוכרת, הוא רק עד 50%. הימצאות סוכרת מסוג 1 נמצאת בעלייה בעשורים האחרונים, בעיקר במדינות מפותחות ובמיוחד בגילאים הצעירים. תופעה זו אינה ניתנת להסבר על-ידי גורמים גנטיים, כיוון ששינוי גנטי בטווח זמן קצר כל-כך אינו אפשרי. מסיבות אלו, ברור שקיימים גורמים סביבתיים בנוסף על אלה הגנטיים. הגורמים המשוערים הם מרכיבי מזון, מזהמים שונים ומצבי דחק, שייתכן שאצל אדם עם רגישות גנטית, חשיפה אליהם תגרום להופעת הסוכרת. היות שסוכרת היא מחלה כרונית המחייבת התמודדות וטיפול אינטנסיבי למשך כל החיים, הרי שנעשים מאמצים רבים לאתר את הגורמים המשפיעים על התפתחות הסוכרת, ולמצוא אפשרויות טיפול יעילות במטרה למנוע את הופעתה. להלן נתאר חלק מהמחקרים האחרונים בתחום חשוב זה.
מחקרים תצפיתיים
קיימת שכיחות גבוהה יותר של סוכרת במדינות צפוניות כמו פינלנד, וכמו כן יש עלייה בשכיחות הופעת סוכרת בעונת החורף. ממצאים אלה העלו את ההשערה, כי מחסור בויטמין D, המיוצר בעור עקב חשיפה לשמש, הוא אחד הגורמים המעורבים בהתפתחות סוכרת. בדיקה שצירפה תוצאות של כמה מחקרים בעניין מתן תוסף של ויטמין D לילדים בעלי רגישות מוגברת להופעת סוכרת, מצאה שהסיכון להתפתחות סוכרת פחת בכ-30% אצל ילדים שקיבלו את הויטמין. מחקר תצפיתי גדול שנערך בשוודיה, זיהה כי חשיפה לחלב פרה לפני גיל חודשיים וצריכה מוגברת של חלב פרה סביב גיל שנה, עשויים להוות גורמי סיכון להופעת סוכרת. גורמים אחרים שזוהו באותו מחקר, היו רמה גבוהה של מצבי דחק (לחץ נפשי) אצל ההורים וחשיפה לאירועי דחק משמעותיים כמו מוות או מחלה קשה של בן משפחה. מחקר שעקב אחר ילדים בעלי רגישות מוגברת לפיתוח סוכרת, בדק נוכחות חומצות שומן מסוג אומגה 3 בתפריט תזונתם, וכן בדופן התא של תאי הדם האדומים שלהם. המחקר מצא, כי ככל שצריכת חומצות שומן אומגה 3 עלתה, ורמתן בקרומי התא של תאי הדם האדומים היתה גבוהה יותר, פחת הסיכון להופעת סוכרת בכ-50%. מומלץ לצרוך חומצות שומן אומגה 3, בכמות של 1-2 גרם ליום, בדיאטה בת 1,500 קק"ל.
מחקרים בבעלי חיים
נמצא, כי עכברים שיש להם נטייה מולדת לפתח סוכרת, לא יפתחו אותה אם ייחשפו לזיהומים חיידקיים. מתן חיסונים שונים, המכילים מרכיבים של חלבונים המצויים בתאי הבטא (הם התאים בלבלב המפרישים את האינסולין), מונעים גם הם התפתחות של סוכרת בעכברים שנבדקו. הורדת חלבון חלב פרה מתפריט של חולדות המפתחות גם הן סוכרת ספונטנית, מונעת את הופעת הסוכרת. עם זאת, חשוב לזכור שהאדם אינו שייך למשפחת המכרסמים ולכן גורמים רבים שהוכחו כמונעים סוכרת בעכברים או חולדות, לא פועלים באותה יעילות בבני אדם.
מחקרי התערבות
לאורך השנים, נעשו ניסיונות רבים בחומרים המדכאים או משנים את פעולת מערכת החיסון האחראית לנזק לתאי הבטא בלבלב. לרוב, ניסיונות אלה נעשו לאחר אבחנת הסוכרת, בתקופת "ירח הדבש", שבה עדיין מתפקדים כ-10% מתאי הבטא בלבלב. מחקרים אלה נעשו בניסיון לשמר את אותם עשרה אחוזים. במחקר חדש שבוצע בסקנדינביה, ניסו לתת חיסון המורכב מאחד ממרכיבי תאי הבטא לסוכרתיים צעירים (בגילאי 10-18 שנים) סמוך מאוד לאבחנת הסוכרת, במטרה לגרום לדיכוי התגובה החיסונית. נמצא, כי בחולים שטופלו מיד לאחר האבחנה, היה שימור מסוים של הפרשת אינסולין. מחקר התערבות תזונתי מפינלנד, השווה השפעת מתן תרכובת לתינוקות בעלי רגישות מוגברת לפיתוח סוכרת. תוצאות המחקר הראו, כי בקבוצה שקיבלה תרכובת המכילה חלבון מפורק, היתה הפחתה של 56% בסיכון להופעת סימנים לסוכרת.
המלצות לילדים – ויטמין D וחומצות שומן אומגה 3 במזון
כפי שהוכח, חלקם של התנאים הסביבתיים בהשפעה על הסוכרת רב על אלה הגנטיים, ולכן נקבעו המלצות תזונה לילדים מכלל האוכלוסיה, כטיפול מונע. מומלץ לצרוך חומצות שומן אומגה 3 בכמות של 1-2 גרם ליום, בדיאטה בת 1,500 קק"ל. כמו כן, משרד הבריאות ממליץ על נטילת ויטמין D מהלידה ועד לגיל שנה. קיים קושי בתזמון ההתערבות הראשונית בסוכרת זו, כיוון שהערבות לאחר האבחנה היא לרוב מאוחרת מדיי, כשרוב תאי הבטא כבר נהרסו. לכן, התערבות בגורמים סביבתיים כמו תזונה, חשיפה לשמש או מתן ויטמין D, נראית בשלב זה בטוחה ומתאימה לכלל האוכלוסיה.
