ד''ר מריאנה ירון; המכון לאנדוקרינולוגיה; מטבוליזם ויתר לחץ דם; המרכז הרפואי ת"א
"טרום סוכרת": הסוכרת אורבת בפתח
כמעט כל חולי הסוכרת מסוג 2, קודם שהם מפתחים אותה, סובלים מטרום סוכרת – רמת סוכר גבוהה מהרמה התקינה או הרצויה, אך עדיין לא גבוהה מספיק כדי לקבוע אבחנה של סוכרת ממש. טרום סוכרת הוא מצב בריאותי חמור וכבד-משקל, כיוון שכבר בשלב הזה קיימת התפתחות של פגיעה בעורקים הגדולים, מבלי שהאדם ער לבעיה ומבלי שהוא חש בה כלל. רמת סוכר לא תקינה מעידה אמנם על מצב בריאותי לא תקין לחלוטין של המאובחן, אך הסיבוכים העיקריים במחלה נגרמים עקב פגיעה בעורקים הגדולים והקטנים, המתחילה להתפתח כבר בשלב זה. התהליך הבסיסי של פגיעה בעורקים הגדולים, האופייני לחולי סוכרת מטיפוס 2, נקרא בשם "טרשת עורקים". רק בסופו של התהליך מופיעות מחלות כלי דם ממש, כולל התקף לב, אירוע מוחי, מחלות כליות, אספקת דם מופחתת לגפיים ואפילו פגיעה ביכולת התפקוד של המוח וירידה בתפקוד המיני. בשלב טרום הסוכרת מתחילה להתפתח פגיעה בעורקים הגדולים. למעשה, העורקים מתחילים להיפגע לפחות 5-10 שנים לפני שהסוכרת עצמה מאובחנת. מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם העורקיים) הן כמעט בכל המקרים סיבוך מסוכן ואפילו קטלני של הסוכרת. 75%-85% מחולי סוכרת מטיפוס 2 מתים ממחלות לב ושבץ מוחי. הסיכון ללקות בהתקף לב או באירוע מוחי אצל חולה סוכרת לא מאובחן, זהה לזה של חולה לא סוכרתי שכבר עבר התקף לב או שבץ מוחי. לגברים סוכרתיים, סיכון גבוה פי 2 עד 3 לפתוח מחלות קרדיו-ווסקולריות מאשר לגברים ללא סוכרת. ההבדל מרשים עוד יותר בנשים סוכרתיות, שאצלן הסיכון לפתח מחלות קרדיו-ווסקולריות גדול פי 4 עד פי 6, בהשוואה לנשים ללא סוכרת. גורם המגביר את הסכנה, הוא שחולים סוכרתיים לא מפתחים את הסימנים הקלאסיים של מחלת לב כמו כאבי חזה, והם עלולים להיות חולים מבלי לחוש בכך.
מניעת התפתחות סיבוכי הסוכרת
מחקר בעניין מניעת סוכרת (מחקר ה-DPP) אשר פורסם לאחרונה, הראה שאנשים הסובלים מטרום סוכרת יכולים למנוע את התפתחות הסוכרת באמצעות שינויים בתזונה והגברת רמת הפעילות הגופנית. על-פי המחקר, קיימות אמנם גם תרופות מסוימות שיכולות לדחות את התפתחות הסוכרת, אך הממצא המרשים ביותר הוא שתזונה נכונה ו-30 דקות של פעילות גופנית יומיומית מונעים סוכרת באופן יעיל אף יותר. הגישה מאפשרת לזהות איזה נזק גורמי סיכון אלה חוללו כבר בכלי הדם, ולהיערך לטיפול המתאים, לפי מצבם האמיתי של כלי הדם. דיאטה מתונה, בצירוף ירידה של 5%-10% במשקל, מפחיתות את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 ב-58%. מלבד להקפדות אלה, מניעת התפתחות סיבוכי הסוכרת תכלול גם הערכת סיכון לפגיעה בעורקים. חשוב לדעת, כי לא זו בלבד שאפשר לטפל בתסמיניו של מצב טרום הסוכרת, אלא שאפשר היום לאבחן הופעת הסיבוכים המאיימים ממש. כאמור, כ-2/3 מחולי הסוכרת מסוג 2 ייפגעו ואף עלולים למות כתוצאה מפגיעה בכלי הדם הגדולים ומטרשת העורקים.
הערכת הסיכון לסוכרת
הסיכון לסוכרת מטיפוס 2 עולה במצבים אלה:
- באנשים מעל גיל 45
- במוצא עדתי מסוים כמו תימני או אתיופי
- בקיום סוכרת במשפחה
- בסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר
- בממעיטים בפעילות גופנית
- בבעלי לחץ דם גבוה
- בסובלות מסוכרת הריון.
זיהוי מוקדם של הסיכון עשוי לעזור במעקב, במניעת הסוכרת עצמה וגם במניעת מחלת כלי הדם המתחילה להתפתח, כאמור, עוד לפני הופעת הסוכרת ממש. לכן, מומלץ לכל המשתייכים לאחת מהקבוצות שלעיל, לבצע בדיקת הערכה של הסיכון לפגיעה בעורקים.
הערכת הסיכון לסיבוכים בעורקים הגדולים
קיימת היום דרך קלה ומהירה להעריך את הסיכון לפגיעה בעורקים הגדולים. בדיקות לא-פולשניות יכולות לאתר בשלב מוקדם שינויים לרעה בתפקוד העורקים או במבנה שלהם. למשל, גמישות כלי הדם נפגעת מוקדם יחסית בהתפתחות טרשת העורקים, כאשר המחלה לא מתבטאת עדיין וכלל אינה מורגשת. כיום, ניתן לבדוק את גמישות העורקים ותכונותיהם, ללא צנתור, בבדיקה חיצונית. מדידת גמישות כלי דם מבוססת על מדידה סונוגרפית - מדידה באמצעות גלי קול. בבדיקה זו מוצמדים חיישנים מיוחדים על העור, מעל עורקי הצוואר, הזרוע, המפשעה וכף היד. חיישנים אלה מודדים את גל זרימת הדם ואת הלחץ בתוך העורקים. כבר בשלבים מוקדמים מאוד, ניתן להעריך באמצעות הנתונים המתקבלים בדרכים אלה, את רמת הסיכון של הנבדק לפתח את מחלות העורקים הגדולים, כלומר: התקף לב, שבץ מוחי או אספקת דם מופחתת לגפיים.
בבדיקה נבחנים היבטים אלה:
- מדידת מהירות גל הדופק: גל דופק המתקדם מהר מדי, מעיד על עורקים "קשוחים", לא גמישים ופגועים.
- מדידת קיבולת עורקים גדולים וקטנים: קיבולת נמוכה פירושה שכלי הדם אינם מסוגלים להתרחב מספיק בשעת הצורך.
- מדידות העובי הפנימי של עורק הצוואר: עובי פנימי מוגבר הוא מדד ישיר של טרשת עורקים.
- מדידות לחץ דם מרכזי: לחץ הדם בכלי הדם הגדולים הוא זה המועבר גם לעורקי הלב והוא שונה מאוד, לפעמים, מלחץ הדם ה"רגיל" שאנו מודדים.
כאשר מבצעים בדיקות אלה במרוכז ומצליבים את נתוניהן, ניתן לאבחן טרשת עורקים מוקדמת, בשלבים "טרום קליניים". כך ניתן להעריך את "הגיל היחסי" של מערכת העורקים, ולזהות הזדקנות מוקדמת של העורקים. הגישה החדשה הזו מאפשרת לזהות איזה נזק גורמי סיכון אלה חוללו כבר בכלי הדם, ולהיערך לטיפול המתאים, לפי מצבם האמיתי של כלי הדם. "תמונת מצב" נכונה ואישית היא כלי חשוב במאבק נגד סיבוכים בעתיד.
האתגר החשוב של הרופאים והמטופלים כאחד, הוא לא רק להעריך את הסיכון לסוכרת, אלא גם להעריך את הסיכון לפגיעה בעורקים הגדולים. איתור פגיעה מוקדם מאפשר מניעת אירועים מאוחר יותר.
