סוכרת - אבחון, גורמים וטיפול

מחלת הסוכרת היא מחלה בה מתרחשת יציאה מאיזון של רמות הסוכר בדם. המחלה מאופיינת ברמות גבוהות של סוכר בדם, ויש צורך בעזרה חיצונית של תרופות כדי להחזיר את רמות הסוכר לנורמה.
סוכרת היא מחלה כרונית, שמתקדמת לאורך שנים, וכרגע עדיין לא נמצא לה ריפוי. המחלה כרוכה בסיבוכים ופגיעה בלב עם התפתחות מחלת לב כלילית, אי ספיקת לב ואירועים מוחיים, והיא הגורם השכיח בעולם המערבי לאי ספיקת כליות, פגיעות בגפיים ועיוורון.

עובדות לא מתוקות

שכיחות המחלה הולכת ועולה בשנים האחרונות. חולי הסוכרת מהווים כ-6-8 אחוזים מהאוכלוסייה, עם עליה בשכיחות עם הגיל. מעל גיל 60, השכיחות של מחלת הסוכרת היא כ-20.9 אחוז מהאוכלוסייה. קיים הבדל בשכיחות בין ארצות שונות.
בעולם יש כיום יותר מ-220 מיליון איש החולים בסוכרת. חשוב לציין שההערכה היא שעל כל שלושה חולי סוכרת מאובחנים יש חולה שאינו מודע למחלתו ואינו מאובחן. בארץ יש כ-430,000 חולי סוכרת, עם מספר משוער של עד 200,000 חולים לא מאובחנים.

סוכרת, שני סוגים לה

את מחלת הסוכרת ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים, השונים מאוד במנגנון ההתפתחות, אך מובילים לאותה תוצאה. בשנים האחרונות חלה עליה בשכיחות של שני הסוגים:
סוכרת סוג 1
המכונה גם סוכרת נעורים, או סוכרת תלוית אינסולין, היא הסוג הפחות שכיח, ומופיעה בעיקר בילדים וצעירים. 

סוכרת סוג 2
המכונה סוכרת מבוגרים, או סוכרת שאינה תלוית אינסולין, היא השכיחה יותר. מופיעה במעל 90% מהמקרים של סוכרת בארץ ובעולם. במהלך השנים מתפתחת ירידה ברגישות ובתגובה של התאים לאינסולין ברקמות השונות, עם עליה בצורך של הלבלב להפריש יותר ויותר אינסולין. כאשר הלבלב אינו מצליח לעמוד בדרישה נוצר מצב של עודף סוכר בגוף. כדי לשמור על איזון נכון של הסוכר יש צורך בדיאטה, פעילות גופנית, תרופות פומיות ובמקרים קשים גם מתן תוספת אינסולין.

גורמי סיכון להתפתחות סוכרת

סוכרת סוג 1
מתאפיינת בפגיעה של מערכת החיסון בלבלב. ההתלקחות מתרחשת פעמים רבות סביב זיהום ויראלי (וירוסים כגון קוקסקי ואדמת) וחשיפה לחומרים מסוימים כמו ניטרוסאוריה. אנשים עם פרופיל גנטי מתאים, סיפור משפחתי של סוכרת ונוגדנים כנגד מולקולות בלבלב הם בסיכון מוגבר להתפתחות המחלה. 

סוכרת סוג 2

• השמנת יתר
  
• פיזור השומן - השמנה בטנית מסוכנת יותר מהשמנה בירכיים, וככל שהיחס ביניהם גבוה גדול יותר, כך הסיכון גבוה יותר.
  
• מיעוט או חוסר פעילות גופנית.
  
• סיפור משפחתי של סוכרת.
  
• מצב של טרום סוכרת - ערכי סוכר גבוהים בצום (בין 100-126 מ"ג לדל'), או ערכי סוכר גבוהים אחרי העמסת סוכר.
  
• לנשים - סוכרת בהריון.
  
• עישון – למעשנים סיכון פי 2 לפתח סוכרת. הסיכון הולך וגודל ביחס למספר הסיגריות ולמספר השנים. נמצא גם קשר לעישון פסיבי. כבר אחרי חמש שנים של הפסקת עישון רואים את האפקט החיובי של הפסקת עישון, כאשר עשרים שנה אחרי שמפסיקים לעשן הסיכון משתווה לסיכון באוכלוסיה הלא מעשנת. 
  
• דיאטה –כמות הקלוריות הנצרכות וממה הן מורכבות. צריכה של שומנים בלתי רווים מול שומנים רוויים עדיפה, כמו גם דיאטה עשירה בסיבים, פחמימות מורכבות אל מול פחמימות פשוטות. מחקרים שונים הראו שצריכה של תזונה מערבית הכוללת בשר אדום, שומן מן החי, בשר מעובד, מוצרי חלב עם אחוז שומן גבוה וממתקים העלתה את הסיכון לפתח סוכרת. לעומת זאת דיאטה ים תיכונית, עם צריכה של שמן זית, אגוזים, דגים, עוף, מוצרי חלב עם אחוז שומן נמוך, פרות וירקות, דגנים מורכבים – כגון פסטות ולחמים מקמח מלא, לחם שיפון, הפחיתה סיכון להתפתחותה של סוכרת. מחקרים שונים הראו שצריכה של מוצרי חלב באנשים עם עודף משקל הייתה באסוציאציה עם סיכון נמוך יותר לפתח סוכרת. מספר מחקרים הראו קשר בין צריכת מגנזיום להפחתת סיכון לסוכרת. המגנזיום מצוי באגוזים, דגנים מלאים ועלים ירוקים.
  
• משקאות שונים נמצאו קשורים לסוכרת גם כן. שתייה מרובה של משקאות קלים בילדים ומבוגרים נקשרה להתפתחות סוכרת. לגבי שתייה של משקאות קלים עם תחליפי סוכר אין עדיין מספיק, כדי לדעת האם גם בהם קיים סיכון. לעומת זאת, שתייה מרובה של קפה, מעל שש כוסות ליום, הראתה הפחתה בסיכון לסוכרת במחקרים מסוימים, כמו גם שתייה מרובה של תה ירוק.
  מחקרים שונים הראו שצריכה מתונה של אלכוהול – כוסית יין אחת ליום לאישה, ועד 2 כוסות לגבר, הפחיתה את הסיכון להתפתחות סוכרת, ושיפרה את הרגישות של התאים לאינסולין. עם זאת, כמות צריכת האלכוהול המומלצת לאישה אינה ברורה, לאור ממצאי מחקר עדכני המצביעים על סיכון מוגבר לפתח סרטן שד בנשים שצרכו משקה אלכוהולי אחד או יותר ליום.

האם ניתן למנוע התפתחות או הופעה של סוכרת?

התשובה היא כן! מתוך רשימת גורמי הסיכון ניתן לראות שרבים מגורמי הסיכון קשורים לאורח חיים. נמצא, שגם אצל אנשים בעלי נטייה משפחתית לסוכרת, שינוי אורח חיים ימנע התפתחות של סוכרת בעתיד. זאת כיוון שסוכרת היא מחלה המושפעת משילוב של מספר גורמים ביחד ולא המצאות של גן אחד שעליו אין שליטה (למעט מקרים נדירים של תסמונות משפחתיות של סוכרת). מחקר ה- DPP (Diabetes Prevention Program) היה מחקר גדול בארה"ב, בו השתתפו למעלה מ- 3,000 גברים ונשים בחציון גיל של 51 שנים, עם מצב של טרום סוכרת. שליש מהמשתתפים טופלו בדיאטה, פעילות גופנית ושינוי התנהגותי, שליש בתרופה נגד סוכרת, ושליש היו ללא טיפול. הם נדרשו לפעילות גופנית של 150 דקות בשבוע ודיאטה דלת שומן. בסוף המחקר הירידה במשקל הייתה בממוצע 7 אחוזים מהמשקל ההתחלתי, כלומר ירידה מתונה. אחרי כמעט שלוש שנות מעקב, אלו שטופלו בשינוי אורח חיים הורידו את הסיכון לפתח סוכרת בכמעט 60 אחוז (58%) לעומת אלו שלא טופלו. הנחקרים שקבלו טיפול תרופתי הפחיתו את הסיכון ב-31 אחוז. מאז אותו מחקר ב-2002, נבדקו תרופות נוספות ועדיין, ההתערבות היעילה ביותר למניעת התפתחות סוכרת היא על ידי שינוי אורחות חיים. 

המשמעות המעשית של שינוי אורחות חיים (life style modification) היא גדולה. אין מדובר בדיאטה קצרת מועד שמובילה לירידה במשקל ובעקבותיה חזרה להרגלים הישנים. הכוונה היא שינוי מהיסוד של דרך החיים – הפסקת עישון כליל, פעילות גופנית כדרך חיים – לפחות 150 דקות בשבוע (או 30 דקות חמש פעמי בשבוע), דיאטה עתירה בסיבים תזונתיים, אגוזים, שומן לא רווי (כגון שמן זית), פרות וירקות, פחמימות מורכבות. הימנעות ממתקים, בשר אדום, שומנים מן החי, שומן רווי, מוצרי חלב עתירי שומן כמו שמנת, חמאה וכו'. ייתכן שכוסית יין ביום גם תועיל. מכאן שאם אדם ייקח אחריות על חייו על ידי כך שיקדיש זמן ותשומת לב לפעילות גופנית ולתזונה, ביכולתו להשפיע על עתידו הרפואי. הסיכון לסוכרת יורד משמעותית, וגם אם מתפתחת מחלת הסוכרת המהלך שלה יהיה איטי יותר.