חוסר שינה, המאפיין את העידן המודרני, משפיע לרעה על מגוון מערכות הגוף. ניתן לאבחן שינויים בחילוף החומרים, במערכת האנדוקרינית והחיסונית. מחקרים שבדקו את השפעתן של שעות שינה מקוצרות או עם הפרעות דחופות, הראו כי חוסר שינה קשור לעמידות לאינסולין ולשחרור מופחת של אינסולין בתגובה לעליה ברמת הסוכר. תהליכים אלו גורמים להתפתחות של מחלת - סוכרת סוג 2. במאמר זה נסקרו 10 מחקרים שונים, ולאחר ניתוח כל הנתונים, הגיעו החוקרים למסקנה כי כמות ואיכות השינה יכולות לשמש גורם צפי אמין וחשוב כדי להעריך את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2. נמצא שאנשים שישנים פחות מ-5-6 שעות ללילה, יש סיכון של 28% ללקות בסוכרת מסוג 2 (פי 2.07 בגברים, פי 1.07 בנשים). לאנשים אשר סובלים משינה בלתי רציפה יש סיכון של 84% ללקות בסוכרת מסוג 2. בנוסף נמצא שאנשים אשר מתקשים להירדם נמצאים גם כן בסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 (פי 1.58), וכן אנשים אשר ישנים מעל 9 שעות כל לילה. כל הממצאים הללו הם לאחר התחשבות בגורמי סיכון מבלבלים כגון: משקל, BMI, יתר לחץ דם, סיפור משפחתי של סוכרת וחוסר פעילות גופנית.
המנגנונים בהם משפיעה הפרעת השינה על התפתחות סוכרת מסוג 2 אינם ברורים. במאמר הועלו מספר השערות באשר למנגנונים אפשריים.
השערה אחת היא שהפרעות השינה גורמות לשינויים ברמת הלפטין והגרלין בגוף. שינויים אלה גורמים לתאבון מוגבר ולצריכת קלוריות מוגברת, אך להוצאה פחותה של אנרגיה. בכך הם מאפשרים התפתחות של השמנת יתר ופוגעים באיזון הסוכר בגוף.
השערה אחרת טוענת כי חוסר שינה מגביר את הפרשת ההורמון קורטיזול ומשפיע גם על הפרשת הורמון הגדילה. כמו כן במצב של חוסר שינה יש נטייה להתפתחות דלקת ברמה קלה. תופעות אלה מגבירות את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם וסוכרת.
בתקופה האחרונה, נמצא שרמות מוגברות של דופמין, וכן תסמינים של רפלוקס בוושט (מצב שבו הסוגר התחתון של הושט אינו פועל כראוי וחומצות הקיבה עולות חזרה לוושט) גורמים להפרעות בשינה ואפילו לנדודי שינה.
לסיכום, הפרעות שינה, שפוגעות בכמות או באיכות השינה, או בשתיהן, הינן גורם סיכון התנהגותי להתפתחות סוכרת סוג 2. הסביבה משפיעה מאוד על הרגלי השינה ויתכן שניתן לשנות התנהגויות כאלו באמצעות חינוך ויעוץ, אך יש גם צורך בשינויים בסביבת העבודה ובשעותיה, כדי לאפשר מספיק שעות שינה ולמנוע הפרעות שינה תכופות. עם זאת, יש לציין שהמחקרים שנסקרו בעיתיים מכמה בחינות: הפרעת השינה אובחנה בעזרת שאלונים בלבד, התשאול לגבי הפרעת השינה בוצע רק פעם אחת ולא מספר פעמים לאורך המחקר, בהערכת הסיכון ללקות בסוכרת לא היתה התחשבות בדיאטה קלוקלת.
לדברי ד"ר מאיה איש שלום, הממצאים של מחקר זה, למרות המגבלות שצוינו לעיל, הינם בעלי חשיבות ויש לנסות ליישמם. מחקר זה מצביע על החשיבות של הרגלי חיים בהתפתחות סוכרת מסוג 2.
תרגום מקוצר, מקור: Quantity and quality of sleep and incidence of type 2 diabetes; Diabetes Care 2010, 33: 414-420.
