"כף רגל סוכרתית" (זיהום, נמק או כיב בכף הרגל), מהווה את אחד הסיבוכים השכיחים של מחלת הסוכרת. לפי ההערכה בספרות המקצועית, כ- 4%-10% מכלל חולי הסוכרת סובלים מכיבים בכף הרגל, כאשר מידי שנה, 2%-4% מהם, מפתחים כיבים חדשים. במקרים לא מועטים עלול מצב זה להסתיים בקטיעות גפיים ברמות שונות (לפחות 50% מכלל הקטיעות בבתי החולים).
מה גורם להתפתחות כף הרגל הסוכרתית?
אצל חולי סוכרת עלולות להופיע, עם הזמן, מסיבות שונות, פגיעה בתפקוד העצבים (נוירופתיה), פגיעה בכלי הדם ההיקפיים והפרעה במנגנון ריפוי הפצעים. הנוירופתיה (פגיעה בעצבים) מתבטאת בחוסר תחושה הגורמת לירידה בתחושות הכאב והטמפרטורה, בפגיעה בתפקוד השרירים ולכן יוצרת חוסר איזון בשמירת מצב עצמות כף הרגל ועיוותים שלה (בעיקר בליטה של ראשי עצמות המסרק כלפי מטה) ובפגיעה במנגנון לחות העור הגורמת ליובש של העור. העדר תחושות הכאב והטמפרטורה פוגעות בהגנה של הרגל מפני טראומה (חבלות וחדירת גופים זרים למשל) ומחשיפה קיצונית לקור או חום. לא מעטים המקרים בהם מופיעים אצל חולי סוכרת זיהומים קשים של כפות הרגליים הנובעים מחדירת גופים זרים, חבלות קשות ו/או כוויות, שבהעדר תחושת הכאב, החולה אינו מודע להן ולכן אינו מטפל בהם, עד שנעשה מאוחר מידי. בליטת עצמות בכף הרגל גורמת להיווצרות יבלות מתחתיהן, שבהעדר טיפול נאות בהן יביאו להתפתחות פצעים וזיהומים. העור היבש האופייני לסובלים מנוירופתיה סוכרתית, נוטה להיסדק במקומות רבים. בסדקים אלה נוצרים פצעים שבהעדר הגנת העור, נוטים להזדהם בנקל. פגיעה בכלי הדם ההיקפיים מביאה להפחתה בזרימת הדם הנחוץ לריפוי הפצעים ובמצבים קיצוניים - עלולה לגרום למוות של הריקמה (נמק), ללא קשר לקיום או אי קיום פצעים נוירופתיים. ההפרעה במנגנון ריפוי הפצעים (פגיעה במנגנון החיסון) מעצם הגדרתה, רק מוסיפה לבעיה, שכן זו, גם בהעדר נוירופתיה ו/או פגיעה בזרימת הדם, פוגעת קשות ביכולת הריפוי בעת שנוצר פצע.
על מנת להגן על כפות הרגליים אצל מי שחלה אצלו פגיעה בתפקוד העצבים בשל מחלת הסוכרת, מומלץ להקפיד על הכללים הבאים:
- מומלץ לבדוק את כפות הרגליים מדי יום ולחפש סימני סכנה, כגון: הופעת נפיחות, אודם, שלפוחיות, חתכים, שריטות, דימום, פצעים או הפרשה. במידה שמתגלים סימנים כאלה, יש לפנות מיידית לרופא.
- מומלץ לרחוץ ולטפל בכפות הרגליים פעמיים ביום, תוך הימנעות ממים קרים או חמים מידי. לאחר הרחצה, יש לנגב היטב את כפות הרגליים ולמרוח קרם לחות על אזורים יבשים, תוך הקפדה על יובש המרווחים שבין האצבעות.
- מומלץ כי טיפול ביבלות ובציפורניים יתבצע רק אצל מי שהוסמך לכך.
- מומלץ שלא ללכת ברגליים יחפות, על מנת למנוע פגיעה בכפות הרגליים.
- מומלץ שלא לחמם את כפות הרגליים מול תנור, בכרית מחממת או במים חמים, על מנת למנוע כוויות קשות.
- מומלץ להימנע מכל עומס או חבלה לכפות הרגליים, וזאת על ידי הקפדה על שימוש בנעליים רחבות, רכות ולא לוחצות ומדרסים המסירים נקודות לחץ מסוליית כף הרגל.
- מומלץ להחליף מדי פעם את הנעליים.
- מומלץ לבדוק מידי יום את הנעליים, על מנת לגלות אזורי חספוס (תפרים בולטים, קפלים ועוד) או קיום גופים זרים בתוכן כגון: אבנים, מחטים ועוד.
- מומלץ להיבדק באופן קבוע על ידי אורתופד מומחה לכף רגל - מידי 4 חדשים.
