היפוקרטס, אבי הרפואה קבע את המונח קרצינומה, בהתייחסו למחלת הסרטן. מאז, הפכה מחלת הסרטן – על סוגיה השונים, לגורם התמותה מס' אחד בעולם המערבי. על הממאיר והשפיר, התפתחות המחלה ומניעת שליש מהממאירויות הנפוצות. כל מה שחשוב לדעת ולא העזנו לשאול
מהו "סרטן"?
מחלת הסרטן היא שם כולל לקבוצת מחלות המורכבת מעשרות סוגים שונים של גידולים ממאירים, המאופיינות בהתרבות מהירה ולא מבוקרת של תאים בגוף. ההבדלים העיקריים בין סוגי הסרטנים השונים, קשורים באיבר בו מתפתח הגידול ובסוג התאים מהם הוא מורכב. המונח "סרטן" נטבע על-ידי היפוקרטס - אבי הרפואה (370-460 לפנה"ס), שהשתמש במלים Cranicos ו-Carcinoma כדי לתאר גידולים כיביים.
ביוונית, מלים אלו מתייחסות לסרטן (בע"ח) והמונח הושאל לתחום הרפואה עקב הדמיון בין השלוחות היוצאות מהגידול, למבנה גופו של הסרטן. גידול יכול להיות שפיר (גדל במקום בו התפתח ואינו מתפשט לאיברים סמוכים או מרוחקים), או ממאיר (הגידול הראשוני בעל פוטנציאל להתפשט לאיברים סמוכים או מרוחקים). גידול שפיר עלול להזיק באמצעות לחץ מכני ודחיקת איברים סמוכים. גידול ממאיר מסוכן הרבה יותר, ביכולתו לחדור, להתפשט ולגרום להרס רקמתי נרחב. במקרים מסוימים, צברי תאים סרטניים עלולים להתנתק מהגידול הראשוני ולחדור למחזור הדם או למערכת הלימפה, ומשם להתפשט ולשלוח גרורות לאיברים מרוחקים בגוף.
הסיבות להתפתחות הסרטן
כדי להבין את דרך התפתחותה של המחלה, יש להבין תחילה כיצד מתנהלת חלוקת התאים בגוף ומהם גורמי הבקרה המשפיעים על חלוקת התאים. בכל תא בגופנו, מצוי מידע גנטי האחראי על ייצור חלבונים החיוניים לפעילות תקינה של התא. החומר הגנטי מצוי בגרעין התא ומכונה (ברבים) "גנים". תרגום המידע המצוי בגנים, מוביל ליצירת חלבונים אשר משמשים בין השאר גם כגורמי בקרה על חלוקת התא. כך למשל, חלק מהגנים אחראים על ייצור חלבונים שמעודדים גדילה, ואחרים על חלבונים מעכבי גדילה. קיימים חלבונים המסוגלים לזהות שהתא "יצא מכלל שליטה" ויגרמו להרס עצמי של התא. חלבונים מסוימים זקוקים לאיתות חוץ-תאי על מנת שיהפכו לפעילים ויעודדו שכפול התא.
כדי שתא יהפוך לסרטני, עליו ל'הפטר' מגנים מסוימים, לשנות גנים אחרים, ולהביא לידי ביטוי-יתר גנים נוספים. שינוים אלו מכונים "מוטציות גנטיות", כלומר - שינויים במידע הגנטי המצוי בגרעין התא. מוטציות עלולות להיגרם כתוצאה מנוכחות או פעילות של קרצינוגן, קרי גורם מסרטן שעלול להיות כימיקל כלשהו, נגיף, קרינה או אור השמש. לא כל התאים רגישים לקרצינוגן באותה מידה, ותאים שחלו בהם שינוים גנטיים מסוימים מועדים יותר להיהפך לתאים סרטניים. שינויים גנטיים מסוימים זוהו בגידולים מסוגים שונים, ובהם גידולים של המעי הגס, השד, הריאות העצם והמוח. שינוים אלה אינם מתרחשים ביום אחד אלא בהדרגה במשך שנים רבות.
גם כאשר הופך תא בגופנו לתא סרטני, מצליחה מערכת החיסון במקרים רבים לחסלו ולמנוע את שגשוגו לגידול ממאיר. משתמע מכך, כי כאשר קיימת פגיעה בתפקוד מערכת החיסון, קיים סיכון יתר להתפתחות גידולים סרטניים.
מניעת שליש מהמקרים
ממסקנות דו"ח מיוחד שפורסם בתחילת 2009 מטעם ( WCRF (World Cancer Research Fund ו- (AICR (American Institute for Cancer Research, עולה כי ניתן למנוע כשליש מהמחלות הממאירות באמצעות שמירה על הרגלי חיים נאותים.
על-פי המחקר, שמירה על תזונה נכונה, פעילות גופנית ובקרת רמות השומן בגוף, עשויות למנוע 38% ממקרי סרטן השד; 45% ממקרי סרטן המעי גס והרקטום; 36% מסרטני הריאה; 39% מסרטני הלבלב; 47% מסרטני הקיבה; 69% מסרטני הושט; 63% מסרטני הפה, הלוע או הגרון; 70% מסרטני רירית הרחם; 24% מסרטני הכליות; 21% מסרטני כיס המרה; 15% מסרטני הכבד; ו-11% ממקרי סרטן הערמונית.
בסך הכול, ניתן לסכם כי תזונה נכונה, פעילות גופנית והגבלת שומן הגוף, יכולות למנוע כ-34% מתוך 12 הממאירויות הללו, ו-24% מכלל הממאירויות.
בנוסף, כלל המאמר המלצות לגופי ממשל, תעשיה, חינוך, תקשורת ומוסדות אחרים ברחבי העולם, לעידוד אורח חיים בריא בקרב האזרחים. בין היתר, נכתב בהמלצות כי יש לפתח תוכניות חדשות לעידוד פעילות גופנית עממית כגון הליכה ורכיבה על אופניים; לדאוג לאספקת מוצרי מזון ומשקאות בריאים בקפיטריות במשרדי ממשלה ובבתי ספר; תעשיות מזון ושתייה צריכות להציג מחירים תחרותיים למוצרים בריאותיים מול מוצרים אחרים ולהפסיק לעודד צריכת משקאות ממותקים ומזונות לא-בריאים לילדים; על התקשורת לעודד מניעת סרטן ושימת דגש על תפיסות שגויות בכל הנוגע לסרטן.
