בשנים האחרונות חלה קפיצת מדרגה משמעותית בידע ובטיפולים לחולי סרטן, המותאמים אישית לפרופיל הגנטי של המטופל. מחקר שבדק את השפעות האספירין על תחלואה בסרטן המעי הגס, מצא שהמידע הגנטי שלנו יכול להשפיע גם על התאמת תרופות למניעה.
בשנים האחרונות הולך ומתבהר הקשר בין שימוש מתמשך באספירין לבין הפחתת הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס. מחקרי אורך שעקבו אחר ההרגלים והתחלואה של עשרות אלפי גברים ונשים במשך 26 שנים, גילו שאנשים שנטלו אספירין באופן קבוע הפחיתו בממוצע ב-27% את הסיכון לפתח גידולים סרטניים במעי הגס, לעומת אנשים שלא נטלו את התרופה. העובדה שהמחקר נערך על קבוצת אנשים כה גדולה אפשרה לנטרל את השפעתם האפשרית של גורמים מתערבים (ערפלנים) כגון גיל, מין, משקל, מחלות רקע, עישון וכו'.
הממצאים מרשימים, אם כי מחקר שפורסם בחודש יוני האחרון בירחון Journal of American Medicine מצא שהקשר בין נטילת אספירין לבין מניעת סרטן מורכב יותר מכפי שהוערך תחילה. כאשר החוקרים ערכו בדיקה גנטית מקיפה של הגידולים הסרטניים באותו מחקר אורך ענק, התברר שתרומת האספירין במניעת סרטן חלה רק בקרב חולים שבגידול שלהם לא היתה מוטציה בגן שנקרא BRAF.
מהו אותו גֶן, כיצד הוא קשור להתפתחות סרטן המעי הגס, ומה המנגנון הביולוגי שגורם לאספירין לעכב את פעילותו בהתפתחות תאים סרטניים?
BRAF הינו גֶן הקשור ביצירת חלבונים המווסתים את קצב צמיחת התאים, ויש לו תפקיד חשוב במסלול האיתות התוך-תאי. במרבית מקרי סרטן המעי הגס, הגן הזה עובר מוטציה שבמרבית המקרים נקראת E600V, שמניעה תהליך המביא לגידול לא מבוקר של תאים סרטניים במעי הגס. באותם מקרים, נטילת אספירין באופן קבוע עשויה למנוע את התפתחות המחלה. ואולם, מוטציות אחרות העלולות לפקוד את הגן אינן מגיבות לטיפול זה.
ככלל, בשנים האחרונות הולכת ומתחדדת חשיבותן של הבדיקות הגנטיות לצורך התאמת הטיפול המיטבי לפרופיל הגנטי של כל אדם, הן כטיפול מנע והן כטיפול במחלה שכבר פרצה. הדבר נכון גם לגבי סרטן המעי הגס – הסרטן השני בשכיחותו בישראל, בו לוקים בכל שנה כ-3,400 גברים ונשים. כמעט מחציתם ימותו מן המחלה.
התסמונת השכיחה ביותר הכרוכה בסרטן המעי הגס על רקע גנטי הינה (Heriditary non polyposis colorectal cancer (HNPCC. ידועים ארבעה גנים עיקריים הכרוכים בתסמונת זו, כאשר הנשאים של ארבעת הגנים הללו נמצאים בסיכוי של כ-85% (!) לפתח סרטן המעי הגס במהלך חייהם. כמו כן, נשאים אלו נמצאים בסיכון מוגבר לסרטני הרחם, השחלות, הקיבה, הלבלב והמעי הדק. בדיקות גנטיות יכולות לאפשר לאדם לדעת אם הוא/היא נשא של הגנים הללו – הרבה לפני הופעת כל סימפטום של המחלה. עבור אותם אנשים מומלץ להתחיל בנטילת אספירין על בסיס יומי, וכמובן לעבור בדיקות תקופתיות בתדירות גבוהה על מנת לגלות בשלב מוקדם את הסרטנים השונים ובעיקר את סרטן המעי הגס.
גם הטיפול האונקולוגי במי שכבר אובחן כחולה סרטן עובר מהפיכה, שבבסיסה התאמה אישית של הרכב הכימותרפיה לפרופיל הגנטי של האדם החולה: אם בעבר כל חולי סרטן המעי הגס קיבלו טיפול זהה, כיום הטיפול מותאם לממצאים גנטיים של הגידול, ובעתיד הוא יותאם באופן אישי לכל חולה, כך שהכימותרפיה תפגע באופן מירבי בתאים הסרטניים, תוך צמצום תופעות הלוואי למינימום. בהשאלה למונחים צבאיים, מדובר במעבר מ"הפצצת שטיח" לא מדויקת המכסה שטח נרחב לשיגור פצצה חכמה שמתבייתת ישירות אל הגידול, מבלי לגרום נזק רב לרקמות סמוכות.
מחקרים נוספים על הגנטיקה של הסרטן הנערכים לאחרונה ממפים שינויים קלים (המכונים "פולימורפיזם") ב-15 גנים שונים שעלולים לעבור מוטציה כחלק מתהליך התפתחות התהליך הסרטני. בימים אלו נערך במרכז המשולב לאבחון ומניעת סרטן במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) מחקר על קבוצת גנים זו – מחקר שנעשה במימון האיחוד האירופי ושותפים לו מרכזים רפואיים מובילים ביבשת.
גם כאן, כמו במקרה של אבחון מוקדם של הגן HNPCC, המטרה היא לזהות את המוטציה בשלב מוקדם ככל הניתן – אפילו כאשר האדם הנשא מרגיש בריא לחלוטין – כדי לנקוט בפעולות שעשויות למנוע את התפתחות הגידול.
תחום המחקר של גנטיקת הסרטן עומד בפני תקופה חדשה, שעשויה לשנות את התפיסה של המחלה והטיפול בה. מטרת-העל, שעלולה להיות עדיין רחוקה אך תהיה ניתנת לביצוע ביום מן הימים, היא לזהות מראש את הנטייה הגנטית ואת השינויים הגנטיים שעתידים להוביל להתפתחות המחלה, ולנטרל את גורמי הסיכון עוד לפני שהמחלה פורצת. כך, נוכל בעתיד לחסוך ניתוחים מורכבים, וטיפולי הקרנות וכימותרפיה ארוכים וקשים – ולהציל חיים.
