ד"ר שחר לב ארי, מנהל המרכז לרפואה משולבת – משלימה למטופלי סרטן על שיטת טיפולי מיינדפולנס לחולי סרטן
אם נדמה לכם שהעברתם יום שלם על 'טייס אוטומטי' במילוי המשימות היומיות שלכם או אם לפעמים מתגנבת ללבכם המחשבה שהחיים עוברים ואתם איכשהו 'מחמיצים' אותם, אתם לא לבד.
מסתבר שסגנון החיים של האדם המערבי גורם לכך שרוב הזמן ההכרה שלנו, ה- MIND, עסוק בעבר (בעיקר בחרטות), או בעתיד, במחשבות מטרידות על מה יהיה. המוח שלנו מלא מחשבות על הכול מלבד מה שקורה כאן ועכשיו. הרגע הנוכחי שאנו חווים.
העניין הוא שהעבר כבר איננו והעתיד טרם קרה, אבל זה לא מפריע למחשבות האלה לייצר אצלנו מתח תמידי.
אנו מערבבים בין מחשבה למציאות ואז מגיבים אוטומטית לאותן מחשבות בלי להתחשב בהשלכות.
זה לא חייב להיות כך.
על שיטת המיינדפולנס (או בעברית קשיבות)
יש שיטה להחזיר לעצמנו את השליטה בתגובות האוטומטיות ולהחזיר את ההכרה לעיסוק בהווה. קוראים לה מיינדפולנס או בעברית, קשיבות.
המיינדפולנס היא שיטת מדיטציה ששואבת ממקורות בודהיסטיים. מי שעשה לה, כבר לפני יותר משלושה עשורים אדפטציה לעולם המערבי בכלל ולשימוש במוסדות רפואיים בפרט הוא ג'ון קבט-זין (Kabat–Zinn) , מדען ודוקטור לביולוגיה מולקולרית מ-MIT אשר בשלהי שנות ה-70 החליט לבדוק מחקרית את תחושות הבטן שלו לגבי התועלות במדיטציה.
ג'ון אמר לקולגות שלו "הבו לי את המטופלים המורכבים ביותר שלכם, אלה שכבר קצרה ידכם מלהושיע להם, אני אטפל בהם" בעקבות העבודה איתם הוא פיתח את תכנית ה- MBSR- Mindfulness Based Stress Reduction תרגול שנמשך שמונה שבועות, בפגישות שבועיות בנות שעתיים וחצי של מדיטציה בקבוצה ובצדן אימונים לבד בבית.
בזמן המדיטציה, מתמקדים בנשימה, בגוף ובתחושות. אם עולות מחשבות בזמן התרגול, מתייחסים אליהן כמו אל עננים חולפים בשמיים ובעדינות מחזירים את תשומת הלב לתחושות הגוף ובעיקר לתשומת הלב עצמה. בסופו של דבר הרעיון הוא להפסיק להיות עבד של המחשבות, לחוש את הגוף, את כל התחושות והרגשות, בלי לשפוט, לנתח, להסביר או לנסות לסלק אותן מהתודעה.
תרגול מיינדפולנס מתייחס להכרה שלנו כמו לשריר שצריך לפתח והופך אותנו מודעים מאוד לגוף ולמה שהוא זקוק, לצד הורדת המתח בגוף ובנפש.
כאמור, לא מדובר בתורה חדשה , אלא בעניין מחודש בשיטה ותיקה. עניין שנולד מהצטברות של עדויות מחקריות המבוססות על מאות אנשים שעברו את התהליך וחוו שיפור במצבים נפשיים כמו דכאון, חרדה ומתח ודיווחים על שיפור באיכות החיים בקרב חולות סרטן שד, חולים בתסמונת המעי הרגיז (IBS), פיברומיאלגיה ומגוון רחב של מחלות כרוניות.
מה אומרים המחקרים, ואיך זה עובד
- במחקר גדול שנערך על 229 חולות סרטן שד מטעם קבוצת חוקרים בלונדון, ופורסם בכתב העת המדעי המוביל באונקולוגיה Journal of Clinical Oncology (JCO) דיווחו המשתתפות על שיפור בכל הפרמטרים של איכות החיים מרמת העייפות ואיכות השינה ובחלק מהמקרים היעלמותם של סימפטומים הקשורים במתן תרופות הורמונליות כמו יובש או גלי חום.
- במחקר אחר שפורסם בעיתון המדעי היוקרתי Sience נבחן האם קיים קשר בין מצב המודעות שלנו לבין מידת האושר. המחקר נערך ע"י פרופ' דניאל גילברט שדגם את המחשבות, הרגשות, והפעילות ברגע נתון של אנשים בני 18-88, מ- 83 מדינות שונות, 250,000 פעמים באמצעות אפליקציית סמארטפון . מאנליזה של הנתונים התברר שלפחות חצי מהאנשים חושבים על משהו אחר ממה שהם עושים באותורגע נתון, וזה גורם להם להיות פחות מאושרים.
- במטא-אנליזה שפורסמה בשנת 2015 ב- PLOS ONE והקיפה 115 מחקרים מבוקרים אקראיים על התערבות במיינדפולנס נמצא כי ההתערבות הקלה על הסימפטומים הן נפשיים והן גופניים , כטיפול הנלווה לסרטן , מחלות לב וכלי דם , כאב כרוני , דיכאון , הפרעות חרדה, וכהתערבות המסייעת למניעת מחלות באוכלוסיית ילדים ומבוגרים בריאים.
זו הסיבה שתרגול מיינדפולנס אומץ ביותר מ־200 בתי חולים ומרפאות בעולם שמציעים טיפולי MBSR לחולים אונקולוגיים, חולי פסוריאזיס, נשים בסוף ההיריון ומיד לאחר לידה, PSTD, חולי איידס ונשאי HIV טרשת נפוצה, דלקת פרקים כרונית, סוכרת סוג 2 ועוד ועוד.
החוקרים מסבירים את התוצאות החיוביות של התרגול בתחושה של החזרת השליטה על הבריאות. משהו שאדם יכול לעשות בזמנו החופשי כדי לסייע בהחלמתו, ולשפר את איכות חייו. גם המימד הקבוצתי במפגשים; האפשרות להיפגש עם אנשים אחרים שנמצאים במצב דומה ולקיים שיח וקשרים חברתיים עמוקים סייע בהצלחה ומעל הכל – העיסוק בפן הבריא של אותם אנשים.
שיפור היכולת להיות יותר בתשומת לב ובנוכחות בהווה, עוזרת למשתתף לשים לב טוב יותר למצב הגוף, מאפשרת לאותו אדם לבצע את הפעילות הגופנית שהוא צריך, לצרוך את המזונות שעושים לו טוב, להיות מודע לאיכות הקשרים החברתיים שהוא יוצר ולהשפעה החיובית או השלילית שלהם עליו וכמובן ברמות הגבוהות, מציאת משמעות, ייעוד והגשמה עצמית.
אנשים המתרגלים מיינדפולנס מאפשרים לעצמם את המרווח להיות קשובים יותר לעצמם ולזולת.
מידת האושר שלהם עולה מפני שהם בתשומת לב כלפיי מה שהם חושבים, מרגישים ועושים (בניגוד לטייס האוטומטי שאיתו פתחנו) ובשורה התחתונה הם מפתחים יכולת ליהנות יותר מהחיים ולקדם את בריאותם.
