קרינת השמש, ובעיקר קרינה אולטרה סגולה (UV), מזיקה לעור. היא הגורם המרכזי להתפתחות סרטן העור, היא מזרזת את קצב הזדקנות העור וגורמת להופעת קמטים וכתמים. כחלק משגרת השמירה על בריאות העור יש לצמצם ככל הניתן את החשיפה לשמש. כך לדוגמא, רצוי לתכנן פעילויות יזומות בחוץ לשעות בהן עצימות הקרינה נמוכה יותר – בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים המאוחרות. בכל מקרה, רצוי לחבוש כובע רחב שוליים ושרוולים ארוכים. על האזורים החשופים רצוי למרוח קרם הגנה מהשמש בעל מקדם הגנה גבוה ובעל הגנה מפני UVA. יש לחדש את המריחה כל שעתיים.
הכותבים:
ד"ר מור מיודובניק – רופאה בכירה במערך העור ובמחלקת אונקולוגיה במרכז הרפואי תל אביב.
ד"ר יואב מצגר - רופא בכיר ומנתח Mohs במערך העור במרכז הרפואי תל אביב.
סרטן העור הוא הסרטן נפוץ ביותר מכל סוגי הסרטן האחרים גם יחד. שכיחותו הולכת ועולה באופן עקבי במהלך 40 השנים האחרונות. סרטני עור נפוצים יותר באוכלוסייה המבוגרת, אך עם השנים גיל האבחנה הולך ויורד בעקביות. מטופלים בעלי סיכון מוגבר לחלות בסרטן העור הינם בעיקר בעלי עור בהיר ועיניים בהירות, כאלו שנחשפו באופן מצטבר לאורך השנים לקרינת UV רבה והסובלים מדיכוי חיסוני (בעיקר מושתלי איברים סולידיים או מטופלים בתרופות ביולוגיות).
אנו מחלקים את סרטן העור לשתי קבוצות עיקריות: מלנומה וסרטני עור שאינם מלנומה. מלנומה הינה גידול ממאיר ממקור תאי המונוציטים, התאים המייצרים פיגמנט ואילו סרטני העור שאינם מלנומה מקורם בשגשוג בלתי מבוקר של תאי הקרטין בשכבה החיצונית של העור, האפידרמיס. סרטני העור שאינם מלנומה הם למעשה הסרטנים השכיחים ביותר באוכלוסייה ומרביתם מקומיים וניתנים לטיפול מקומי בלבד. המלנומה, מאידך, הינה סרטן עור נדיר הרבה יותר, אך גם יותר מסוכן, בעל פוטנציאל להתפשטות לבלוטות הלימפה ואיברים מרוחקים. המלנומה עלולה להופיע גם בקרב מטופלים צעירים יותר, ובעיקר בהקשר של היסטוריה משפחתית של סרטנים נוספים, כגון שד ולבלב.
אבחון מוקדם של סרטן העור מגדיל באופן משמעותי את הסיכוי להחלמה מלאה ועל כן מומלץ להגיע באופן שגרתי לרופא\ת עור לבדיקת עור מלאה אחת לשנה ובמקביל לבצע בדיקת עור עצמית אחת לחודש. הסימנים בעור שמצריכים פניה מיוחדת לרופא\ת עור הינם הופעת שומה חדשה מעל גיל 30, קיומה של שומה בעלת מספר גוונים או שומה שגדולה מכ6 מ"מ. כמו כן, שינוי בשומות קיימות (כגון שינוי בגודל, צבע, צורה או מרקם) או שומות שמגרדות או מדממות זקוקות לבדיקה. בנוסף, פצעים על פני העור שאינם נרפאים לאחר מספר שבועות של טיפול הולם מחייבים שימת לב מיוחדת.
במידה ועולה חשד לגבי נגע מסוים, תילקח ממנו ביופסיית עור – תהליך בו מוסרת תחת הרדמה מקומית פיסת רקמה לצורך הערכה תחת המיקרוסקופ (בדיקה פתולוגית).בהתאם לדו"ח הפתולוגי הסופי תקבע תוכנית טיפול (במידה וצריך) והמשך מעקב. במרבית המקרים, אין צורך בטיפול נוסף מעבר לכריתה מקומית. לעיתים תידרש הערכה נוספת באמצעות הדמיה ו\או דגימת קשרית לימפה. באזורים בעלי חשיבות קוסמטית ותפקודית בהם חשוב לשמר כמה שיותר רקמה בריאה - ניתוח בשיטת Mohs הינו השיטה היעילה ביותר לטיפול בנגע. בשיטה זו מתאפשרת כריתה מלאה של הגידול תוך חיסכון מרבי בכמות הרקמה הנכרתת דבר שמוביל לשחזור אופטימלי מבחינת התוצאה האסטטית והתפקודית. שיטות טיפול מקובלות נוספות להרחקת סרטני עור שאינם מלנומה הינן - הרס רקמה ע"י הקפאה בחנקן נוזלי או הרס בלייזר. בנוסף ניתן לטפל בסרטנים אלה גם ע"י מריחה מקומית של חומרים בעלי אפקט כימותרפי, המתבססים על 5-פלואורוציל ("אפודיקס") או חומרים הגורמים להרס רקמה במנגנונים מגוונים אחרים. במלנומה, לעומת זאת, קיימת חובת הסרה בניתוח עם שולי בטחון נקיים. בנוסף כתלות בעומק המלנומה אנו נדרשים להשלמת בירור סיסטמי לשלילת מעורבות בלוטית או פיזור מרוחק. במידה ואחד מהשניים אותר, אזי שהניהול הינו אונקולוגי ומחייב טיפול סיסטמי.
כל מטופל עם אבחנה של סרטן עור, מכל סוג, נדרש כמובן להמשך מעקב עור תדיר, הכולל בדיקה קלינית ודרמוסקופית של העור, היות ונמצא בקבוצת סיכון לסרטני עור נוספים בעתיד. הבדיקה היסודית מאפשרת גילוי מוקדם וללא ספק מצילה חיים.
