פרקינסוניזם הינו שם כולל בו אדם נעשה איטי, עם נוקשות שרירים (ריגידיות), רעד במנוחה, הפרעה ברפלקסים של שיווי משקל והתקפי קיפאון (Freezing).
מספר תהליכים ניווניים מוחיים יכולים לגרום להתפתחות פרקינסוניזם כאשר המוכרת והשכיחה ביותר היא מחלת פרקינסון - או בשמה המלא Parkinson's disease idiopathic.
Progressive Supranuclear Palsy) PSP) הינה המחלה הניוונית המוחית השניה בשכיחותה הגורמת מבחינת תהליך הניוון המוחי. PSP נבדלת ממחלת הפרקינסון בכך שמדובר בתהליך מהיר הרבה יותר הפוגע כבר מתחילת המחלה במספר רב יותר של מרכזים מוחיים.
המחלה שכיחה מעט יותר בגברים, וגיל הופעתה הממוצע 63 שנה (כ-7-10 שנים מאוחר יותר מאשר מחלת פרקינסון).
מבחינה קלינית, PSP מאופיינת בהפרעה ביכולת הזזת העיניים, בעיקר כלפי מטה, כבר בשלבים מוקדמים של המחלה, בנוסף לסימני הפרקינסוניזם.
כמו כן, אופיינית במחלת PSP התפתחות הפרעה מוקדמת וקשה ברפלקסים של שיווי משקל וקשיי הליכה עם Freezing, כך שפגיעה בהליכה ונפילות הינן סימפטומים מאוד מוקדמים וקשים של חולי PSP.
בשל הפגיעה המוחית הרב מערכתית שכיחה בחולי PSP פגיעה בדבור - קשיי בליעה והפרעות נוירלוגיות ונוירופסיכיאטריות רבות ומגוונות.
מהלך המחלה הינו פרוגרסיבי ולאורך כל הדרך בולטת ההפרעה הקשה בשיווי משקל ופגיעה בהליכה.
להבדיל ממחלת פרקינסון, חולי PSP אינם מגיבים טוב לטיפול בתרופות המכילות דופא, בעיקר מכיוון שהתהליך הינווני פוגע בחלק מהקולטנים (רצפטורים) שאמורים להגיב למתן הדופא.
PSP הינה מחלה ניוונית של המוח אשר מהלכה קשה מאשר מחלת פרקינסון, אם כי בשלביה הראשוניים היא יכולה להראות דומה מאד.
אבחון נכון בשלב זה מתבסס בעיקר על ניסיון קליני של הרופא הנוירולוג המטפל, יכול לחסוך לחולים אלה הרבה תופעות לוואי ונזק תרופתי משימוש בתרופות אשר יעילותן קטנה או חסרה.
