דיספרקסיה של הדיבור היא קושי מוטורי בתכנון תנועת אברי ההיגוי (לסת, לשון, שפתיים וכו') לצורך הפקת דיבור. הקושי עלול לבוא לידי ביטוי בהפקת צלילי דיבור, הברות ומילים וגורם למובנות דיבור ירודה.
מאפייני הדיספרקסיה עלולים להשתנות בהתאם לגיל הילד. בקרב ילדים צעירים מאוד ניתן לראות מלמול מועט או חוסר מלמול, איחור בהופעת מילים ראשונות, צלילי דיבור מועטים, , קושי בשילוב מספר הברות יחד. בקרב ילדים בגיל הגן ניתן לראות שיבושים לא עקביים בדיבור, יכולת הבנת שפה טובה יותר מיכולת ההבעה וקושי בהפקת מבעים ארוכים.
הטיפול בדיספרקסיה כולל עבודה ממוקדת על צלילי הדיבור החסרים/המשובשים כמו גם שיפור יכולת התכנון המוטורי, הקואורדינציה ויכולת ביצוע פעולות ברצף של אברי ההיגוי.
