חיסונים בילדים

כן.

החיסונים ניתנים בגיל שבו הילדים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להידבק במחלות שהם מונעים. מערכת החיסון של תינוקות נחשפת מדי יום לאלפי חיידקים, נגיפים וחומרים זרים מהסביבה.

העומס החיסוני הנגרם מהחיסונים קטן מאוד בהשוואה לחשיפה הטבעית היומיומית. מחקרים רבים הראו שמתן מספר חיסונים באותו ביקור אינו "מעמיס" על מערכת החיסון ואינו פוגע ביכולתה לתפקד.

בנוסף, מתן מספר חיסונים באותו ביקור מפחית את מספר הדקירות ואת מספר הביקורים במרפאה ומספק הגנה מוקדמת יותר מפני מחלות מסוכנות.

לא.

אלומיניום משמש בחלק מהחיסונים כחומר מסייע (אדג'ובנט), שמטרתו לשפר את התגובה החיסונית ולאפשר הגנה טובה יותר.

חשוב לדעת שאלומיניום נמצא באופן טבעי במים, במזון, בפירות, בירקות, בתרכובות מזון לתינוקות ואף בחלב אם. כמות האלומיניום שהתינוק מקבל מחיסונים במהלך חצי השנה הראשונה לחיים קטנה בהרבה מהכמות שהוא מקבל מהמזון.

מחקרים רבים לאורך עשרות שנים הראו כי הכמויות המצויות בחיסונים בטוחות.

לא.

מאות מחקרים שבדקו מיליוני ילדים ברחבי העולם מצאו באופן עקבי שאין קשר בין חיסונים לבין אוטיזם.

החשש נובע מפרסום מחקר משנת 1998 שטען לקשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם. המחקר הוכח כמזויף, בוטל על ידי כתב העת שפרסם אותו, ורישיונו הרפואי של החוקר הראשי נשלל.

סימני אוטיזם מתחילים לעיתים להופיע בגיל שבו ילדים מקבלים חיסונים, אך העובדה ששני הדברים מתרחשים באותה תקופה אינה מעידה על קשר סיבתי ביניהם.

לא.

מחקרים גדולים שכללו מיליוני נערות ונשים לא מצאו כל עדות לכך שחיסון HPV פוגע בפוריות.להפך, זיהום בנגיף הפפילומה עלול לגרום לסרטן צוואר הרחם ולמצבים רפואיים שעלולים להשפיע על הפוריות ועל מהלך ההיריון בעתיד. חיסון כנגד הוירוס הזה ימנע הדבקה ומישנית לכך פגיעה בפוריות.

אמנם מחלה טבעית יכולה ליצור חיסוניות, אך היא כרוכה בסיכון לסיבוכים קשים. לדוגמה, חצבת עלולה לגרום לדלקת ריאות, דלקת מוח ואף למוות; אבעבועות רוח עלולות לגרום לזיהומים קשים בעור ובמוח.

החיסונים מאפשרים למערכת החיסון ללמוד להגן על הגוף בלי שהילד יצטרך לעבור את המחלה עצמה ואת הסיכונים הכרוכים בה.

חיסוני הילדים בישראל אינם מכילים כלל את החומר תימרוסל (Thimerosal), המכיל נגזרת של כספית.

גם כאשר נעשה בו שימוש בעבר, מדובר היה בצורה שונה של כספית (אתיל-כספית) שאינה מצטברת בגוף כמו כספית סביבתית. מחקרים רבים לא מצאו קשר בין תימרוסל לבין אוטיזם או פגיעה נוירולוגית.  משנת 2001 התימרוסל הוצא מכל חיסוני השיגרה בילדים בישראל .

כן.

לפני אישור חיסון חדש הוא עובר שנים של מחקר, כולל ניסויי בטיחות ויעילות בעשרות אלפי משתתפים.

גם לאחר האישור ממשיכים לעקוב אחר בטיחות החיסון באמצעות מערכות ניטור בינלאומיות שמזהות במהירות תופעות לוואי נדירות.

ברוב המקרים כן.

רוב האלרגיות למזון, לתרופות, לאבק או לבעלי חיים אינן מהוות מניעה למתן חיסונים.

אם לילד הייתה בעבר תגובה אלרגית קשה לחיסון מסוים או לאחד ממרכיביו, יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם מומחה לאלרגיה לפני החיסון.

לא.

דחיית חיסונים או פיצולם על פני תקופה ארוכה יותר משאירים את הילד חשוף למחלות שניתן למנוע. בתקופה זו הוא עלול להידבק במחלה לפני שהשלים את ההגנה הדרושה. בנוסף, פיצול החיסונים מחייב יותר ביקורים רפואיים ויותר זריקות.

לא.

החיסונים מאמנים את מערכת החיסון לזהות מחוללי מחלה מסוימים ולהתגונן מפניהם. הם אינם מחלישים את מערכת החיסון ואינם גורמים לילדים להיות חולים יותר.

רוב תופעות הלוואי קלות וחולפות מעצמן תוך יום-יומיים.

התופעות השכיחות ביותר הן כאב, אודם או נפיחות במקום ההזרקה ולעיתים חום קל או אי־שקט.

תופעות לוואי חמורות הן נדירות מאוד. הסיכון לסיבוכים ממחלות שניתן למנוע באמצעות חיסון גבוה משמעותית מהסיכון לתופעות לוואי חמורות מהחיסון.

כן. המחלות נדירות דווקא משום שרוב האוכלוסייה מחוסנת. ההגנה הקהילתית (חסינות עדר) פועלת בצורה הטובה ביותר כאשר רוב גדול מאוד מהאוכלוסייה מחוסן. כאשר יותר ויותר אנשים בוחרים שלא להתחסן, מחלות עלולות להתפשט מחדש כפי שניתן לראות בהתפרצויות חצבת במדינות שונות בעולם כולל בישראל בשנה האחרונה.  בנוסף, תינוקות צעירים, ילדים עם מחלות רקע ואנשים עם דיכוי חיסוני תלויים בכך שסביבתם תהיה מחוסנת.

כן.

גם ילדים בריאים עלולים לחלות במחלות זיהומיות קשות. למעשה, רוב הילדים שנפגעים ממחלות הניתנות למניעה באמצעות חיסון היו בריאים לחלוטין לפני שנדבקו.

ברוב המוחלט של החיסונים – לא.

חלק מהחיסונים מכילים נגיף או חיידק מומת, וחלקם מכילים רק חלקים קטנים של מחולל המחלה. חיסונים אלה אינם יכולים לגרום למחלה.

בחיסונים חיים מוחלשים {כגון MMR או אבעבועות רוח} עלולים לעיתים להופיע תסמינים קלים מאוד הדומים למחלה, אך המחלה עצמה אינה מתפתחת אצל ילדים בריאים.

כן.

למעשה, ילדים עם מחלות כרוניות כגון אסתמה, מחלות לב, מחלות ריאה, סוכרת או מחלות נוירולוגיות נמצאים לעיתים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים מזיהומים.

לכן חשוב במיוחד להקפיד על חיסוני השגרה ולעיתים אף על חיסונים נוספים המומלצים לקבוצות סיכון. כמובן שכדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי המטפל בילד ולקבל אישור שניתן לתת את כל החיסונים בצורה בטוחה כאשר מדובר על ילד עם מחלות רקע כרוניות.

ברוב המקרים כן, אך סוג החיסונים שניתן לתת עשוי להשתנות ותלוי בסוג הדיכוי החיסוני והטיפולים שהילד מקבל

ילדים עם דיכוי חיסוני זקוקים להגנה טובה במיוחד מפני זיהומים. חלק מהחיסונים בטוחים ומומלצים עבורם, בעוד שחיסונים חיים מוחלשים עשויים להיות אסורים במצבים מסוימים.

תוכנית החיסונים במקרים הללו צריכה להיות מותאמת באופן אישי על ידי הצוות הרפואי  המטפל.

ברוב המקרים כן.

נזלת, שיעול קל, כאב גרון קל או חום נמוך אינם סיבה לדחות חיסונים.

כאשר הילד סובל ממחלה משמעותית יותר או מחום גבוה, ניתן לעיתים לשקול דחייה קצרה עד להחלמה.

מומלץ להסתמך על מקורות מידע מקצועיים ומבוססי ראיות, כגון:

• משרד הבריאות
• האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
• ארגון הבריאות העולמי (WHO)
• המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC)
• בתי חולים ואוניברסיטאות מוכרים

אם יש לכם ספק או שאלה, מומלץ לפנות לרופא או לרופאה המטפלים בילד

אם יש לכם עדיין ספקות ושאלות אנא פנו אלינו באמצעות המייל :

p-id@tlvmc.gov.il

ואנו נתאם לכם תור רגיל או טלפוני ונשמח לענות על שאלותיכם