שיניים ובריאות הפה אצל ילדים

"לכל אחד יש את גורמי הסיכון שלו, לכן הדבר החשוב ביותר מבחינתי הוא להיות במעקב של רופא שיניים. זה מתחיל בגיל אפס, כבר בהריון מתחילים להתפתח נבטי השיניים ואם השיניים בוקעות לילד שנולד לאחר הריון ולידה בעייתיים, הסטרס הזה עלול לתת את אותותיו בשיניים המתפתחות שעלולות לבקוע פגומות. לאחר הלידה, אם לאמו של הילד יש חיידקים בפה מזן אלים המייצרים יותר חומצה - ילדים אלו יהיו בסיכון גבוה לפתח עששת. 

"כן, הכל מתחיל עוד בעובר. וכשהתינוק נולד מתחילים בהרגלי האכילה פחות טובים ובהמשך הרגלי הניקוי הפחות טובים. יש הרבה אמצעים היום למניעה ולשיפור מצב השיניים".

"זה הרבה יותר סביבתי מגנטי. נכון שיש הרבה משקל לחלק המשפחתי - אם יש עששת במשפחה יש סיכוי טוב שגם לילדים יהיה, ולא בגלל הגנטיקה אלא יותר בגלל ההרגלים. אם ההורים הולכים לישון בלי לצחצח שיניים - זה הרגל שיעבור לילדים. את הגנטיקה הכי גרועה אפשר לשפר את בריאות השיניים עם הרגלים טובים ואת השיניים הכי טובות אפשר להרוס עם הרגלים גרועים. אם לילד, למשל, יש רוק שפחות מנטרל את החומציות ונזהה את זה - נוכל לתת לו אמצעים שיחזקו את השיניים ואז הנזק יהיה פחות משמעותי".

"ההנחיות של האיגוד האמריקאי לרפואת שיניים וגם של האיגוד הישראלי הם ביקור ראשון במרפאת שיניים בסביבות גיל שנה. שם לרוב עדיין אין צרות, אבל כבר אפשר לראות סיכונים. אם הילד היה פג, לדוגמה, הוא בסיכון גבוה לפגמים בשיניים. אם הילד סבל מדלקות חוזרות בדרכי השתן וקיבל הרבה אנטיביוטיקה - זה מעלה את הסיכון. אם הוא הולך לישון עם בקבוק או יונק 24 שעות ולא מנקים את השיניים - גם  זה בעייתי".

"המטרה היא מניעה. שהילדים יגיעו לגיל 18 בלי עששת בשיניים, מה שנקרא חורים. אם יש לילד חור בשיניים, מבחינתי זה כישלון של המערכת. לעשרה אחוז מילדי ישראל יש עששת עד גיל 3 שדורשת טיפול בהרדמה כללית וכל זה, או 99% מזה, בר מניעה. ניתן למנוע סבל מיותר לילדים".

"לא כולם יודעים, אבל מאוד חשוב ללמד את הילדים לנשום תמיד, אבל תמיד, דרך האף ולא דרך הפה. ככה כל היונקים בטבע - נושמים מהאף".

"כשצריך גשר זה סימן שתפקוד הפה לא נכון. השיניים אמורות לצמוח למקום שמודרך על ידי הלשון, השפתיים והלחיים. נשימה דרך הפה, אף לא נקי שתמיד מנוזל, מציצת אצבע וגם מוצץ תורמים לכך ומשבשים את האיזון".

"אם השן פגומה אצל הילד, האלמנט הגנטי פה קטן מאוד. חיידקים אלימים אפשר לקבל מההורים, הרכב הרוק הוא החלק הגנטי - כל השאר זה הרגלים".

בגיל הזה יש שתי צרות לפחות. האחת היא כשהשיניים מתחלפות הן הרבה יותר רגישות ופגיעות משיניים של אדם מבוגר. השן הצעירה היא מאוד פגיעה ויש מושג שנקרא עששת גיל ההתבגרות. כשמתחלפות השיניים הן כמו ספוג מלא נקבוביות. הן נראות עמידות, האמייל של השן נראה קשה, אבל הוא למעשה מלא בחורים קטנים שמהלך השנתיים שלוש הבאות נסגרים ונאטמים. הדבר השני הוא מרד גיל הנעורים - לא רוצים להשקיע במקלחת וצחצוח".

"נכון, וכל מכשור קשה יכול להקשות עוד יותר על הצחצוח".

"להביא למודעות של הילדים ששיניים יכולים לגרום לריח לא נעים מהפה ולמראה לא נעים. בגילאים האלה הם צריכים להיות בהרבה מעקבים אצל השיננית. מי שנמנע מטיפול יכול לגרום לעצמו נזק לעתיד. יש טיפולים אורתודנטיים שאפשר יהיה לעשות בגיל מאוחר יותר ויש כאלה שמנצלים את הגדילה של הפה והפנים כדי להביא את היחסים של הלסתות לאיזון טוב".

"תלוי בגורמי הסיכון, בין פעם בשלושה חודשים לשנה. יש מושג שנקרא Dental Home - שהמשפחה וגורמי הסיכון שלה מוכרים במרפאת השיניים ומטופלים בהתאם. לעבור מרופא לרופא ממש לא מומלץ".

"צחצוח שיניים טוב פעמיים ביום. לא חובה מברשת חשמלית, רק צריך ללמוד לצחצח נכון. ברגע שנסגרים המרווחים בין השיניים, צריך להיעזר גם בקיסמי שיניים דנטליים או חוט דנטלי ולהשתמש בהם בהתאם להדרכה שקיבלתם במרפאה".

"בישראל של היום אנחנו לא יודעים מאיזה ברזים יוצאים מים עם פלואוריד, לכן ההמלצה היא להשתמש במשחת שיניים עם פלואוריד. למעשה רוב המותגים יש כבר פלואוריד - מלבד הטבעוניות והצמחוניות שבהן בדרך כלל אין".

"בעבר דיברנו על מאכלים שטובים לשיניים, לעומת מאכלים שגרועים לשיניים. היום אנחנו יודעים שבכמעט כל המאכלים יש סוכרים ולכן אנחנו מחלקים את נושא התזונה הטובה לשיניים למידת הדביקות של המזון - כמה מהר הוא מתפנה מהשיניים וכמה הוא נדבק ונשאר על השיניים וגם על תדירות האכילה. אם אוכלים הרבה פעמים ביום - הסוכרים שבמזון נשארים בשיניים ליותר זמן".

"בדיוק כך! מבחינת השיניים זה עדיף על כל שעה קובייה".

"תפוח, פירות יבשים, חטיפים כמו במבה שאוכלים בין הארוחות וכד'".

"אנחנו מרפאת מומחים שמטפלת בילדים בריאים ובילדים חולים, בין עם מומי פנים או בעיות אחרות. אנחנו רופאים הרבה עם ניסיון וארגז הכלים לטפל בילדים בכל הגילאים ".