be Well בריאות הילד

הזנת תינוקות - המלצות משרד הבריאות


דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

משרד הבריאות בישראל פרסם המלצות להזנת התינוק הבריא, שהינן פרי עבודתה של ועדת מומחים אשר כונסה על-מנת לחדש ולרענן את ההנחיות התזונתיות, בהתאם לעדכונים הרפואיים בנושא. ההמלצות הן רבות ומגוונות. בסקירה זו נתמקד בעיקר בנושאים לגביהם חלו מרבית השינויים.

הנקה

הנקה היתה והינה ההזנה המיטבית לתינוקות. הנקה בלעדית או שליטה (כמקור מזון עיקרי) רצויה עד סביבות גיל 6 חודשים, והמשך הנקה בתוספת מזון משלים לחלב אם מומלצת עד גיל שנה ואף יותר מכך, כל עוד ההנקה מתאימה לאם ולתינוק. עבודות שנערכו לאחרונה, על השפעות ההנקה על בריאות תינוקות ואמהות במדינות מפותחות בטווח הקצר והארוך, הצביעו על כך שהנקה מקטינה את שכיחות התופעות הבאות:

  • דלקת אוזן תיכונה בתינוקות
  • זיהומים במערכת העיכול
  • זיהומים חמורים במערכת הנשימה התחתונה (הדורשים אשפוז)
  • האטה בהתפתחות אינטלקטואלית ומוטורית 
  • השמנה בילדים
  • יתר לחץ דם בגיל מבוגר
  • סרטן השד באמהות
  • אטופיק דרמטיטיס (המכונה גם אסתמה של העור)
  • אסתמה בילדים צעירים

אנו, כאנשי צוות רפואי, מעודדים מאוד ההנקה ומקווים כי העקרונות המומלצים הבאים יתרמו להצלחתה:

  • מומלץ להתחיל להניק מיד לאחר הלידה
  • כדאי להניק לפי דרישת התינוק ופחות לפי לוחות זמנים
  • רצוי שהתינוק ישהה בחדר האם כבר בבית החולים
  • רצוי להמנע במידת האפשר ממתן תרכובות מזון לתינוקות לתינוק היונק
  • כדאי לדחות מתן מוצץ לתינוק עד להתבססות ההנקה
  • מומלץ להמשיך את ההנקה עם החזרה לעבודה, תוך שימוש במשאבות לשאיבת חלב
  • אנו מעודדים נשים מעשנות להימנע מעישון או לפחות להפחית בכמות העישון. יחד עם זאת, אלה שממשיכות לעשן עדיין רצוי כי יבחרו בהנקה.
  • כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל, במידה שיש צורך להתאים טיפול תרופתי לאם מיניקה.

מזון משלים

אין לחשוף את התינוק לטעימות מזון לפני השבוע ה-17 לחייו (גיל 4 חודשים), ועל כל התינוקות להתחיל בחשיפה לטעימות מזון עד סביבות השבוע ה-26 לחיי התינוק (גיל 6 חודשים). בשונה ממה שהיה מומלץ עד כה, בין השבוע ה-17 לשבוע ה-26 לחיים  ("חלון הזדמנויות") ניתן לחשוף את התינוק לטעימות מזון בכמויות קטנות (1-2 כפיות עד פעמיים ביממה). מגיל 26 שבועות (6 חודשים), יש לעבור להזנה משלימה, ולעבור בהדרגה לארוחות בנוסף להזנה בחלב אם או תמ"ל, עם דגש על מזונות עשירים בברזל ודייסות לתינוקות מועשרות בברזל. המזונות המשלימים יוצגו לתינוק בכמויות הולכות וגדלות, כדי לספק את הצרכים התזונתיים וההתפתחותיים שלו. מומלץ להתחיל במזונות עשירים ומועשרים בברזל, כמו: בשר בקר, הודו ועוף, דגים, קטניות, "דגניים לתינוקות". ירקות ופירות מומלצים גם הם כמובן כמאכלים הראשונים.

תוספי תזונה בשנת החיים הראשונה

נהוג להמליץ כיום על מתן תוסף ויטמין D3 לכל תינוק (יונק ושאינו יונק) החל מהלידה ועד תום החודש ה-12 לחיים. המינון היומי המומלץ הינו 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D3 מידי יום. עוד ממליצים על מתן תוסף ברזל לכל תינוק, מתום החודש הרביעי לחייו ועד תום החודש ה-12 לחייו. מינון התוסף יהיה 7.5 מ"ג ליממה עד תום החודש השישי, ו-15 מ"ג ליממה מתחילת החודש השביעי ועד תום החודש ה-12. זאת, ללא קשר לרמת ההמוגלובין שבדם התינוק ולרמות הברזל בתפריטו, שכן המטרה של מתן תוספים אלה הינה מניעה מוקדמת של חסר ברזל, השכיח מאוד בקבוצת גיל זו.

תרכובות מזון לתינוק (תמ"ל, פורמולות)

תוספות אלו ניתנות לתינוקות המקבלים הנקה חלקית, או שאינם יונקים כלל, עד גיל שנה. יש לבחור בתרכובת על בסיס חלב פרה, מועשרת בברזל, פרט למקרים בהם קיימת התוויה רפואית לסוגי תרכובות אחרים.

מחלת הצליאק (כרסת)

במחקרים מן השנים האחרונות, מצטברות עדויות לכך שחשיפה לכמויות קטנות של מזון המכיל גלוטן (חלבון הנמצא בדגנים שונים) בין גיל 4 ל-7 חודשים, בעוד התינוק יונק, מפחיתה את הסיכון להתפתחות מחלת הצליאק. לכן, רצוי לחשוף את התינוק בין גיל 4 ל-7 חודשים (ולא אחרי או לפני גיל זה) לדייסות המכילות גלוטן, עדיף בשילוב הנקה, להפחתת הסיכון להתפתחות צליאק.

מוצרי חלב

חלב פרה - ברוב הארצות ההמלצה הינה לחכות עד גיל 12 חודשים לפני מתן חלב פרה לתינוק. הסיבה העיקרית לכך, הינה רצון למנוע אנמיה בקרב התינוק, וזאת משום שחלב פרה מהווה מקור דל לברזל.

מוצרי חלב - מומלץ לדחות מתן מוצרי חלב לגיל 9 חודשים, גם כן בגלל היותם מקור דל לברזל. חשוב לציין, כי בניגוד למה שחשבו בעבר, חשיפה מוקדמת אינה מגבירה את הסיכון לאלרגיה.

ראיון עם מומחה

"אכילה היא מנגנון בסיסי וטבעי, אם תינוק רעב הוא יאכל ואם הוא שבע - הוא יפסיק לאכול, רוב התינוקות הם כאלה. אם נראה להורים שהתינוק שבע ושמח – אז הוא כנראה כזה.

בנוסף, בישראל יש תחנות של טיפות חלב ואחיות מנוסות שיכולות לייעץ ויש להן כלי מצוין שנקרא "מדדי גדילה". מדדים אלה, הבודקים אורך, משקל והיקף ראש, נותנים תשובה לשאלה האם התינוק מוזן וגדל היטב. תינוק שנראה לנו שהאכילה שלו בסדר ועקומות הגדילה שלו טובות – כנראה שהוא גדל בסדר. חשוב לתת אמון בתחושות הבטן שלכם ההורים, וגם בתינוק, וכמובן להתייעץ באחות טיפת חלב כשצריך."

"חלב אם הוא התזונה הכי טובה והכי חכמה עבור התינוק, הגוף יודע לייצר חלב שיש לו את כל מה שהתינוק צריך ולעולם לא תמצא כלכלה טובה יותר עבור התינוק. לפעמים, בתקופה הראשונה של ההנקה יש קשיים והתינוק לא עולה במשקל. לשם כך צריך בעיקר הדרכת הנקה טובה ולפעמים צריך לתמוך בהנקה, בהמלצת איש מקצוע כמובן, בתוספת כלשהי, כמו חלב אם שאוב או תמיכה אחרת".

"חד משמעית כן. זה רכיב שמאוד חשוב להתפתחות התינוק וחשוב מאוד להשלימו בתזונת האם. גם אם שסובלת מאנמיה יכולה לגרום בהנקה לחוסר בברזל אצל התינוק. צריך להבין שחוסרים כאלה אצל התינוק עלולים לגרום לו לנסיגה באבני דרך בהתפתחות שלו. זה מאוד מסוכן למוח המתפתח".

"כשזיהינו בעיה סביב ההאכלה של התינוק, כשכל האכלה מלווה בבכי קשה, כשהוא מקיא ולא עולה במשקל צריך לבדוק את זה. עקומת הגדילה של תינוק הן מדד חשוב ואם אנחנו רואים ירידה משמעותית באחוזוני הגדילה חייבים להתייחס. הגדילה אינה חייבת להיות מדויקת על הקו, אבל צריכה להיות מגמה של עלייה. אי אפשר לחכות חודשיים כשתינוק לא עולה במשקל, צריך להתייחס לזה בזמן אמיתי ולפנות לברור רפואי".

"תינוק שעולה טוב במשקל לא מעירים, אנחנו מתייחסים בכבוד לסימני הרעב והשובע שלו ולא מקלקלים אותם. לא צריך להעיר וגם לא לנסות לשכנע אותו לינוק עוד. כמו שבני אדם מבוגרים שסיימו לאכול לא רוצים שינסו להאכיל אותם להם את הסוף הארוחה שבצלחת, כך גם תינוקות".

"פעם היו מאכילים לפי שעון, היום מאכילים לפי רצון ועד שובע. האם מנהלת את זה עם התינוק לפי השובע שלו ולא לפי זמנים ודקות, כמובן תוך הפעלת שיקול דעת. לא משנה אם הוא התחיל את ההנקה מצד אחד ויאכל מהשני רק בהנקה הבאה, רק חשוב שהוא יהיה שבע ויגדל".

"גם פה יש הרבה פחות חוקים מבעבר. אנחנו מתחילים בגיל חצי שנה לתת לתינוק להתנסות ואיזה מזון שאנחנו רוצים לתת זה בסדר, כמובן שיהיו במרקם של מחית ובכמות קטנה. כל מה שלא מסכן את התינוק בחנק, ומבחינת ההרכב ללא דבש וחלב ניגר, מותר לתינוק לנסות לאכול. לא מומלץ להוסיף מלח וסוכר למזון. רצוי לתת לתינוק אוכל שההורים אוהבים ונהנים ממנו, ולא לתת לתינוק מזון שדוחה את ההורים, תינוקות מאוד רגישים למסרים גם בילתי מילוליים. לא להיבהל מיריקה חד פעמית. צריך לתת הרבה טעימות, בארוחות שונות, לפני שמחליטים שהוא לא אוהב מזון זה או אחר".

"אפשר בהחלט לנהל תזונה טבעונית או צמחונית של תינוק. חשובה תשומת לב לוודא שהוא מקבל את כל מה שהוא צריך על מנת לגדול. אם ההורים אינם בטוחים בעצמם כדאי שיעברו עם איש מקצוע על התפריט כדי לבדוק אם יש צורך בדגשים תזונתיים מיוחדים".

"בגיל שנה התינוק כבר יושב בשולחן המשפחתי ואוכל מצלחת את אותו המזון כמו כל בני המשפחה, כמובן בתנאי שהמרקם מתאים לבשלות שלו. הצלחת המשפחתית המומלצת על ידי משרד הבריאות נקראת "קשת המזון לתזונה בריאה" והיא מבוססת בעיקרה על תזונה ים תיכונית: ירקות טריים ומבושלים, שמן זית, פירות, דגים, מוצרי חלב מהשוק המקומי, דגנים מלאים וקטניות. כמובן שרצוי שהאוכל יהיה ככל הניתן בהכנה ביתית וכמה שפחות מעובד וקנוי. בנוסף, מומלץ לשתות מים, כמובן ללא שתיה מתוקה ובלי הרבה סוכר ומלח מוספים. גם לאוניברסיטת הרווארד יש צלחת מצוינת שאפשר ללמוד ממנה על תזונה נכונה (ראו בנפרד)".

טיפול וייעוץ תזונתי בנושא הזנת תינוקות מתבצעים במסגרת המחלקה לתזונת ילדים במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), המתמחה באבחון, טיפול ומעקב רפואי בתחום זה.