לענות לילד על שאלות חוזרות או להתעלם? להתעקש שיעזור במטלות הבית או לוותר? איך להגיב כשהוא מקלל או מרים יד? לשלב בחוגים ולהתעקש על מפגשים חברתיים או להניח לו? ואיך עושים את זה? ד"ר חגית נגר - שמעוני, מנהלת מרכז מראות לאבחון וטיפול ילדים על הספקטרום האוטיסטי הפועל במסגרת המכון להתפתחות הילד בבית חולים דנה שבאיכילוב, עם התשובות לשאלות שכל הורה לילד לוקה מתמודד עימם.
הורים רבים של ילדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי מתלבטים לגבי שאלות רבות מחיי היומיום: האם לענות לילד על שאלה חוזרת באותו עניין שוב ושוב או להתעלם? ומה עם הכעס המתעורר בהם – כיצד להגיב? האם הסירוב של הילד וההתפרצות לפני היציאה הספונטנית למשחק באולינג משפחתי או סרט או ארוחה במסעדה קשורה ללקות שלו ולכן צריך לוותר ולהישאר בבית או להמשיך בתוכניות? ומה עם ההתעקשות על בגד מסוים בצבע אחד? לוותר לו? האם זה שהוא אינו עוזר בפינוי מהשולחן קשורה ללקות או עצלנות ומה עליהם לעשות? ומה לעשות כשהוא צועק/מקלל/מרים יד על ההורים ועל אחיו או משמיע אמירות לא נעימות בזמן הארוחה שגררו ריב משפחתי? והאם נכון לשלב אותו בחוגים כל השבוע ולא להתעקש על מפגשים פרטניים עם ילדים היות שממילא הנ״ל לא מצליחים לרוב? ומה לגבי ההתעקשות שלו לצלם כל מכונית יפנית בשבת כשמדובר במשפחה דתית? לאפשר זאת או לאסור?
התנהגויות תחומי עניין ודפוסים חזרתיים ומצומצמים
חלק מהתופעות קשורות לתסמיני הליבה של האוטיזם ונקראות ״התנהגויות תחומי עניין ודפוסים חזרתיים ומצומצמים". השלב הראשון בהתמודדות הוא זיהוי הבעיה על ידי ההורים ועל ידי איש מקצוע ואז לפעול מול הילד כדי לעזור לו להפחיתן באופן הדרגתי. לגבי ילדים מגיל 12 ומעלה, כדאי ונכון לשתף אותם בהסבר על התופעה, מדוע היא מקשה על תפקודו החברתי והיומיומי ולמה יש רצון לצמצם אותה .ההסבר יסייע לרתום את הילד למשימה. לגבי הצילום האובססיבי או כל עיסוק חזרתי או ייחודי אחר, לא נכון לכעוס עליו ובוודאי שלא להחיל איסור גורף. אז מה כן? יש לצמצם את העיסוק בתחום הייחודי ולתחום אותו לפרק זמן קצר כל יום ובמקביל להקפיד על שילוב הילד והתפתחותו לתחומי עניין נוספים שתואמים את גילו. לפני בילויי החג השונים הקרובים, ליל הסדר, טיולים, מפגשים - חשוב להבין שילד עם אוטיזם רגיש לשינויים ולכן לא ישמח לגלות על יציאה ספונטנית לבילוי משפחתי אלא עלול להתמלא בחרדה. ולכן, יש להקפיד על בילויים משפחתיים, מתוכננים, בהם ההורים משתפים אותו מראש ומתארים לו בדיוק מה עומד לקרות, היכן ועם מי . אותה הכנה יש לעשות לו לגבי חוג חדש, טיול , מפגש או שינוי בסדר היום שלו. לגבי שאלות חוזרות: יש לענות פעם עד פעמיים. לא יותר. מומלץ לענות לו בסבלנות: ״עידו, שאלת אותי ועניתי. אני לא כועס עליך אבל לא אענה על זה שוב״. אם ננהג כך, נעזור לו להפחית את החזרתיות של דבריו.
קושי בתקשורת חברתית ואינטראקציה חברתית
החלק הנוסף של התופעות המוזכרות קשור גם הוא לתסמיני הליבה של האוטיזם, הנקראים קושי בתקשורת חברתית ואינטראקציה חברתית. במסגרת תסמינים אלו נראה קושי בתקשורת מילולית (אמירת תודה במקום המתאים,ניהול שיחה, בקשה) ובלתי מילולית (חיוך, כיף הבעות פנים מגוונות). אז מה עושים כשהילד לא מגיב באופן מקובל לסביבה? מלמדים אותו התנהגות חברתית תקינה והדדית. לדוגמא: מלמדים אותו להגיב בתודה או בכל משפט אחר תואם סיטואציה. מלמדים אותו להרחיב את מנעד הבעות הפנים ולחייך כתגובה למתנה, לכעוס כתגובה לעלבון, להיות מופתע כתגובה להפתעה וכו'. לשם כך אני ממליצה להיעזר במראה, סרטונים חברתיים באייפד, במשחקי מחשב , משחקי קופסה המתרגלים הבעות פנים ועוד. זה קשה ללמד ילד אוטיסט התנהגות חברתית ודורש עבודה רבה מההורים אך נושא תוצאות וילדים רבים למדו כיצד לנהוג נכון בסיטואציות אלו בהצלחה. אסור לוותר לילד על הקשר עם האח או מפגשים עם בני גילו אבל חשוב שיהיה מתווך חברתי מבוגר במפגשים הללו. המתווך (הורה, אח גדול, חונך) יכוון את הילד להתנהגות חברתית תקשורתית הדדית ותואמת סיטואציה כמו: לשתף את החבר במשחק המחשב ולא לשחק לבד כשהוא יושב לידו, להציע לו שתיה, להגיב לסיפור החבר, לבקשתו ו- בהבעת פנים ומשפט מתאים, לגלות בו ובדבריו עניין. חשוב גם להדריך את סבא וסבתא, בני המשפחה המורחבת והחברים כיצד לנהוג כאשר הילד אומר דברים מביכים בסעודת השבת. לא להיבהל, לכעוס או להתבייש אלא לומר לו בשקט מה נכון היה לומר במקום מה שנאמר על ידו. להציע לו חלופה למילים שבחר לומר, להסביר, לכוון ולא לכעוס או להתבייש. חשוב שהמשפחה תדבר על כך בפתיחות.
חינוך ילדים ולחוקי הבית
החלק האחרון בתופעות שתוארו אינו קשור לאוטיזם אלא לחינוך ילדים ככלל ולחוקי הבית. חשוב לגלות מעורבות בחיי הילדים ובסדר היום שלהם . להיות נגישים וזמינים לעזרה והכוונה במידה נכונה ותואמת גיל, לשתף את הילדים במטלות הבית בהתאם לגילם ולרמת התפתחותם, לקיים ארוחות משותפות בהן מתקיים שיתוף הדדי בחוויות היום על גווניהן השונים ; חיוביות ושליליות. חשוב לקיים קשר ותקשורת בין האחים בעלי צרכים מיוחדים לבין האחים בעלי התפתחות תקינה .
אסור לקלל בבית או להרים יד על הוריו או על אחיו. חשוב שנזכור כי לא כל התנהגות קשורה ללקות וחשוב לזהות זאת ולנהוג בהתאם ובעיקר לא לוותר שכן אי ויתור יגביר התנהגויות אלו אצל הילד הלוקה באוטיזם וויתור לו על חוקי הבית או על שיתוף בארוחה משפחתית ובהכנות אליה יבודד אותו מהמשפחה וימקמו כחריג.
על מרכז "מראות"
מרכז "מראות" שמתמקד באבחון וטיפול בילדים ובני נוער הסובלים מקשיים חברתיים אוטיזם, ומציע טיפולים פרטניים וקבוצתיים המלווים בהדרכת הורים. המרכז מאגד תחת קורת גג אחת, שירותי אבחון לצד טיפולים, תמיכה והדרכה בקשת רחבה של כלים וגישות בילדים ונוער בגילאי 6-18, הסובלים מהפרעות בקשר החברתי והפרעות הספקטרום האוטיסטי (אוטיזם) בכל הרמות. מרכז "מראות" הינו בית חם לילדים הסובלים מהפרעות חברתיות ותקשורתיות ולהוריהם, ללוות אותם בשנות ההתבגרות, ולהוות עבורם ועבור בני משפחותיהם, מרכז תמיכה וידע ומקום מפגש.
ליצירת קשר: 03-6972516
