אנדוקרינולוגיה וסוכרת ילדים

"ההמלצה לכלל הילדים היא להיות במעקב גדילה במסגרת המרפאה המטפלת שלהם, והכוונה היא למדידות של גובה ומשקל - גם מעבר לשנות החיים הראשונות, לאורך כל תקופת הגדילה וההתבגרות. לכל הילדים עד גיל שלוש יש מעקב בטיפת חלב, הבעיה שאחרי גיל שלוש כשמסתיימים החיסונים, חלק גדול מהילדים בכלל לא נמצא במעקב גדילה וזאת בעיה. מאוד קשה לאתר בעיית גדילה כשהיא רק מתחילה".

"עדיף שלא, המדידה בבית הרבה פעמים לא מדויקת. במרפאה המטפלת יש ציוד מדויק יותר למדידת גובה ומשקל. חשוב להימדד במרפאה, אחת לחצי שנה לפחות, כדי שהנתונים יוזנו וניתן יהיה ליצור עקומות גדילה לכל ילד. הרופא ימקם את המדידה של הגובה והמשקל על פני האחוזון כדי לראות איך הילד גדל ביחס לבני גילו".

"ילד שגדל באופן תקין צריך לשמור על אותו אחוזון. אם ילד נמצא, למשל, באחוזון 30 אנחנו מצפים שימשיך לגדול לאורך אחוזון 30, כנ"ל לגבי ילד שנמצא באחוזון 90". 

"ראשית, אם ילד גדל בגובה לאורך האחוזון השלישי או מתחת – זה אומר שהוא ילד עם קומה נמוכה ולכן צריך לבדוק אם יש בעיה רפואית שגורמת לזה. שנית, צריך להתייחס לא רק לאחוזון הגובה במדידה הספציפית אלא גם למהלך הגדילה, כלומר לקצב בו הילד גדל. ילד שגדל לאט מהצפוי ולכן 'שובר אחוזונים' כלפי מטה – ועבר אחוזון מסוים לאחוזון נמוך יותר – זה מחייב בדיקה של אנדוקרינולוג. גם בכיוון ההפוך, במקרה שילד מאיץ גדילה וגדל בקצב מהיר מהצפוי לגילו, יש לבדוק מה הסיבה. גם אם הילד לא נחשב גבוה או נמוך בשלב זה".

"זאת השוואה בעייתית. נניח שיש 40 ילדים בכיתה, רק 20 מהם הם בני אותו המין וגם הם מפוזרים בקשת של גילאים בתוך אותה שנה. גם יכול להיות שקבוצת ההורים בכיתה הספציפית גבוהה במיוחד או נמוכה, לכן ההסתכלות על בני הכיתה לא בהכרח משקפת נכונה את הגדילה של הילד.

"יש לערב את רופא הילדים המטפל שישלח אותו לבירור ראשוני במטרה לשלול גורמים רפואיים להאטה בגדילה. הרופא יברר אם לילד.ה היו כאבי ראש לאחרונה, הפרעת ראיה, שינוי התנהגותי או סימנים של התבגרות. בנוסף, רופא הילדים יפנה לבדיקות דם וצילום כף יד. עם תוצאות הבירור הראשוני הילד/ה יופנו ליעוץ של אנדוקרינולוג ילדים." 

"סימני התבגרות שמופעים אצל ילדות לפני גיל 8 מוגדרים כהתבגרות מוקדמת ואצל בנים לפני גיל 9. אגב, במקרה של בן שיש לו התבגרות מוקדמת אפשר לפספס, כי הסימנים הראשוניים שהם שינוי בנפח אשכים, לא תמיד בולטים חיצונית. בשלבי התבגרות מוקדמים- הקול עוד לא מתחלף והוא עוד לא מאיץ גדילה לגובה. אבל אפשר לשים לב לסימנים עדינים, כמו למשל ריח זיעה חריף כמו של מבוגר, שיער בבית שחי או במפשעה, אקנה שמופיע פתאום בשולי האף או במצח – זה דורש התייחסות".

"אם הילד או הילדה לא החליפו מידה בבגדים או בנעליים כל השנה – בהחלט דורש התייחסות".

"יש בבית הספר תחנות זמן בכיתה ג' ובכיתה ח' של מדידות, הבעיה ששתי תחנות הזמן מרוחקות אחת מהשנייה, לכן ניתן לפספס הפרעות בגדילה במהלך הזמן בו אין מדידות. חשוב להבין שהכלי הכי חשוב בידי רופא ילדים בנושא התפתחות הוא עקומות הגדילה".

"ילד או ילדה שגדלים בגובה לאורך האחוזונים הנמוכים או שגדלים בקצב איטי מהצפוי – זקוקים לבירור רפואי לאבחון הסיבה לכך. יתכן שישנה בעיה רפואית שגורמת להאטת גדילה כמו למשל צליאק (רגישות לגלוטן), מחלת מעי דלקתי או חסר הורמונלי. ילד או ילדה עם חוסר בהורמון תריס יגדלו לגובה בקצב איטי בעוד העלייה במשקל נמשכת כרגיל, ולכן לאורך זמן יהיה רושם לעודף יחסי במשקל. סיבה נוספת להאטה בגדילה היא מחסור בהורמון גדילה – מצב שניתן לטפל בו ולמנוע מהילד או הילדה לגדול להיות מבוגרים נמוכי קומה". 

"זהו הורמון שניתן עצמאית על ידי ההורה או הילד בהזרקה, המזרק נראה כמו עט עם מחט דקיקה, הטיפול ניתן מדי יום בשעות הערב. זה לא כואב וניתן לאורך שנים - מהרגע שזוהתה הבעיה ועד סיום תקופת הגדילה. תופעות הלוואי נדירות, אך טיפול בהורמון גדילה יכול לגרום לעליה קלה ברמות הסוכר. לכן, כחלק ממדדי הבטיחות אנחנו בודקים רמות סוכר בדם אחת לחצי שנה.

"ילד או ילדה שעושים תהליך של התבגרות מוקדמת עשויים להיות גבוהים ומפותחים ביחס לבני גילם, אבל בהמשך תתכן עצירת גדילה מוקדמת ופגיעה במימוש פוטנציאל הגדילה שלהם. גם פה חשוב להבין מהו הגורם לצמיחה המואצת המוקדמת. במקרים נדירים זה עלול להיות גידול שמפריש הורמונים ובמקרים היותר שכיחים עלולה להיות הפרעה קלה בתפקוד בלוטת האדרנל. בכל מקרה חשוב להיות במעקב"

"כן. כל מקרה לגופו כמובן, אבל במקרים מסוימים מתן טיפול תרופתי מאזן את המצב".

"סיום הגדילה לפי גיל העצמות הוא בגיל 17 אצל בנים ו-15 אצל בנות. לפעמים, בעיקר בנים, ממשיכים לגבוה עד גיל 21 – "לייט בלומרס" מבחינה התפתחותית. מדובר בבנים שהיו נמוכים יחסים ונראו צעירים מגילם ומתבגרים מאוחר יותר".

"טיפול בהורמון גדילה בילדים הגדלים באחוזון תקין ואין להם אבחנה רפואית אינו מומלץ. ישנן שאלות לא פתורות לגבי משמעות עתידית של טיפול כזה, כמו למשל האם הטיפול מעלה סיכון לגידולים במהלך החיים? אנדוקרינולוגים מטפלים בהתאם לקווי ההנחיה המקצועיים הקיימים ולכן מטפלים בהורמון גדילה רק במקרים בהם הטיפול נחוץ ".

"אנחנו מסתכלים על לוחיות הגדילה בכף היד ורואים מה גיל העצמות של הילד, כלומר כמה זמן עוד יש לילד או לילדה לגדול. אם גיל העצמות תואם לגיל הכרונולוגי, זאת אומרת שהפרשנות שלנו של הגובה שלו היא בהתאם לאחוזון שבו הם נמצאים. אם למשל יש לו איחור בגיל העצמות זה יכול להעיד על פוטנציאל יותר גדול לגדילה. אם נראה שלוחיות הגדילה סגורות, כלומר התאחו עם העצם – אז העצמות סיימו את יכולת הגדילה".

"הבירור הגנטי התרחב מאוד בנושא של קומה נמוכה משפחתית. יש הרבה אבחנות ספציפיות שנותנות לנו צפי מבחינת גדילה וגם מבחינת תגובה לטיפולים שונים. הבירור הגנטי יכול לתת לנו מידע לגבי צפי לתגובה להורמון הגדילה. זה עוזר להתאים תכנית טיפול מדויקת יותר".

"ילדים או מבוגרים עם קומה נמוכה משמעותית תיתכן חוסר פרופורציה בין חלקי הגוף השונים (בין פלג הגוף העליון לתחתון או בין החלק הקרוב והרחוק של הגפיים), לעיתים ישנם גם תווי פנים אופייניים. מאפיינים אלו מסייעים באבחון דיספלזיות שלדיות, כלומר מצבים גנטיים שמשפיעים על מבנה העצם ויכולת הגדילה שלה. בתחום הזה יש פריצות דרך אדירות עם פיתוח של טיפולים ביולוגיים ייעודיים שמשפיעים על הגדילה של העצם. במרפאה שלנו, ישנם ילדים עם אבחנות ספציפיות שכבר מקבלים את הטיפולים האלה. זה מאד מרגש להיכלל בין המרכזים הראשונים בעולם שמטפלים בתרופות אלו ורואים את השיפור בגדילה".