זיהום בדרכי נשימה עליונות (Upper Respiratory Tract Infections)
מה זה?
בשפת היום־יום נוהגים לכנות זיהום בדלקת דרכי הנשימה העליונות בשם "הצטננות" (Common cold). מחלקים את דרכי הנשימה לשניים: דרכי הנשימה העליונות (מהאף ועד מיתרי הקול שבלוע) ודרכי הנשימה התחתונות (ממיתרי הקול ומטה, כלומר קנה הנשימה, הסימפונות ורקמת הריאות עצמה).
ממה נגרם זיהום בדרכי הנשימה העליונות?
לרוב מדובר במחלה ויראלית. ישנם סוגים רבים של נגיפים שיכולים לגרום לדלקת ברכי הנשימה העליונות, ולכל סוג זנים רבים. זו הסיבה לכך שאין זה נדיר שמבוגרים לוקים פעמיים־שלוש בשנה בדלקת של דרכי הנשימה העליונות וילדים קטנים עלולים לחלות במחלה אפילו 10 פעמים בשנה.
מהם התסמינים?
התסמין הנפוץ ביותר הוא נזלת. לרוב ביומיים הראשונים היא צלולה ונוזלית, אך בהמשך, כשמערכת החיסון שלנו מתחילה להילחם בנגיף, ההפרשה הופכת להיות סמיכה וירקרקה (ולכן זה אינו סימן לזיהום חיידקי ובעצם חלק מהמהלך הטבעי של המחלה ואינו דורש טיפול באנטיביוטיקה).
תסמינים נוספים הם גודש באף, אטימות-אף ועיטושים. לעתים עלולים להתווסף גם אודם או דלקת בלחמיות של העיניים, כאב גרון, צרידות, שיעול, גודש באוזניים ובסינוסים (המתבטא ככאב ראש). גם ההרגשה הכללית יכולה להיות לא טובה, תחושה של חולי, מלוּוה בחום גוף מוגבר, אך לא גבוה.
מהו משך המחלה?
מהלך המחלה הוא קבוע למדי, עם טיפול או בלעדיו: המחלה מחריפה במשך יומיים־שלושה ולאחר מכן מוטבת בהדרגה. בילדים צעירים משך ההחלמה יכול להיות ארוך יותר.
איך נדבקים?
הנגיפים מסוגלים לשרוד באוויר וגם על משטחים. הם מועברים מאדם לאדם באמצעות טיפות רסס, הנוצרות בעת מהתעטשות או משיעול של אדם חולה. כמן כן ניתן להידבק על ידי מגע עקיף עם חפצים שזוהמו בנגיף, למשל טלפון, ידית של דלת וכדומה.
איך מאבחנים?
האבחנה לרוב פשוטה ונקבעת על פי התסמינים. במקרים שבהם החום הוא מעל 38 מעלות, השיעול חמור מאוד או שהמחלה נראית חמורה יותר (למשל, בגלל קושי לאכול ולשתות או בגלל קוצר נשימה משמעותי), כדאי לפנות לבדיקה.
אם יחשוד הרופא שמדובר במצב חמור יותר, יתכן שייתן הפניה לצילום חזה , לבדיקות דם או בדיקות אחרות.
מתי יש לפנות לרופא בכל מקרה?
- רושם לקושי בנשימה וקוצר נשימה
- חום הגוף של תינוק מתחת לגיל 3 חודשים עולה על 38 מעלות.
- הסימפטומים נמשכים מעל 10 ימים.
- התינוק משתעל ופולט ליחה בעלת גוון צהוב-ירוק וחום גופו גבוה מהרגיל.
- הילד מתלונן במשך 3- 4 ימים על כאב גרון. מצב זה עלול להעיד על דלקת שקדים.
- נראה שהתינוק או הילד סובל מכאב אוזניים (תינוק הסובל מכאב באוזן משפשף את האוזן ונוטה להיות רגיש ורגזן).
- כאב או נפיחות בפנים או בבית החזה, כאב ראש עז או כאב גרון חזק.
- שינוי במצב ההכרה, במיוחד אצל תינוקות, (ישנוניות יתר או אי־שקט), במצב זה נדרש טיפול רפואי מיידי.
איך מטפלים?
אין כיום טיפול יעיל להחשת הריפוי של דלקת בדרכי הנשימה העליונות. הטיפול בעיקרו נועד להקל על התסמינים בלבד.
טיפול עצמי - במרבית המקרים ניתן לטפל בחולה בביתו ללא צורך בהסתייעות ברופא ע"י:
- שתייה מרובה של נוזלים. הגוף צריך להחזיר לעצמו נוזלים האובדים בשל הזעה מהחום ובשל הנזלת.
- מנוחה בבית עד שמרגישים מספיק טוב כדי לחזור לתפקוד מלא בגן או בבית הספר.
- ילדים רבים מאבדים את התיאבון בעת ההצטננות. זהו מצב תקין כל עוד הוא נמשך מספר ימים. מומלץ שלא להכריח ילדים לאכול אם אינם רעבים.
- מי מלח (תמיסת סליין) בטיפות או בתרסיס עשויים להועיל לתינוקות ולילדים צעירים בהקלה על גודש באף.
- מכשיר אדים - נכון להיום ממליץ איגוד רופאי הילדים שלא להשתמש במכשיר אדים. זאת משום שאין הוכחות שמכשיר אדים מסייע לדלקת של דרכי הנשימה העליונות, ובאחרונה אף היו דיווחים על סיבוכים חמורים בעקבות השימוש במכשיר האדים הביתי. היו דיווחים על שגשוג חידקים שונים במכשירי האדים, והפצתם בעת ההפעלה, עם גרימת דלקת ריאות משנית.
טיפול תרופתי
- משככי כאבים ומורידי חום: התכשירים הנפוצים לטיפול בסימפטומים של הצטננות הם פרצטמול ואיבופרופן. במבוגרים ניתן ליטול פרצטמול ואיבופרופן לסירוגין במהלך היממה, בתנאי שלא עוברים את המנה המרבית המותרת. לא מומלץ לשלב טיפול של פרצטמול עם איבופרופן אצל ילדים, מחשש לתופעות לוואי.
- טיפות ותרסיסים המכילים מפחיתי גודש (אוטריווין לדוגמה), פועלים מקומית באף ונחשבים בטוחים לשימוש בקרב מבוגרים וילדים מעל גיל שנתיים. המינון של מפחיתי הגודש בתכשירים המיועדים לילדים נמוך מזה של מבוגרים. יש לזכור כי אין להשתמש בתרסיס אף המכיל מפחית גודש למעלה מ- 3 ימים ברציפות, או לעיתים תכופות, שכן אז הוא עלול להחמיר את הסימפטומים של הגודש.
מה? לא צריך אנטיביוטיקה?
אנטיביוטיקה מיועדת לזיהום חידקי, וההצטננות נגרמת כמעט בכל המקרים עקב זיהום נגיפי, ולכן טיפול זה אינו יעיל. מלבד זאת, נטילת אנטיביוטיקה שלא לצורך עלולה לגרום בטווח הקצר לתופעות לוואי דוגמת בחילה ושלשולים, ובטווח הארוך להתפתחות עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה
האם עלולים להיות סיבוכים?
ברוב המקרים דלקות בדרכי הנשימה העליונות חולפות מאליהן בלי התערבות רפואית. למרות זאת יש כמה סיבוכים שאינם נפוצים ואשר מחייבים פנייה לרופא:- סינוסיטיס
- זיהום בדרכי הנשימה התחתונות ברונכיטיס ואפילו בדלקת ריאות.
- דלקת אוזניים
- התלקחות התקף אסתמה.
מניעה של הצטננות
לקראת החורף מומלץ לתת לילדים חיסון נגד שפעת, שכן מדובר במחלה שעלולה לגרום לזיהום חריף במיוחד של דרכי הנשימה העליונות. כאשר אתם שוהים בקרבת אדם חולה ראוי לנקוט במספר צעדים פשוטים שימנעו הדבקה:
- שמירה על היגיינה של הידיים באמצעות רחצה תדירה ובמיוחד לפני הטיפול במזון.
- אין לחלוק כלי אוכל, בקבוקי שתייה ומגבות עם אחרים.
- רצוי לאוורר חללים סגורים בתדירות גבוהה ככל האפשר.
