תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

עצירות הינה בעיה שכיחה ומטרידה בגיל הילדות. כ-1/4 מכלל הילדים המופנים לייעוץ סובלים מבעיה זו.


מהי עצירות?

אין הגדרה מדוייקת למצב זה. תדירות נמוכה של מתן צואה המלווים בקושי, כאב או לעיתים דמם (בשל פציעה בפי הטבעת) או מעבר צואה קשה מהרגיל, מהווים חלק מהגדרת הבעיה. עצירות ממושכת וחוסר התרוקנות מלאה של הצואה עלולה לגרום ל - "בריחת צואה", מוצקה או נוזלית, אצל ילדים השולטים כבר על מתן צואה.


כמה יציאות ביום הנן תקינות?

לתינוקות הניזנים מהנקה בלבד תתכן יציאה לאחר כל הנקה ולעיתים אף יציאה אחת לשבוע או שבועים. מקרים בלתי תדירים אלו של מתן צואה אינם נחשבים לעצירות בתנאי שהתינוק נינוח ואינו מראה קושי במתן צואה.
אצל תינוקות הניזונים מתחליף חלב מסחרי, תדירות יציאות ממוצעת הנה עד 4 יציאות ביום בגיל שבוע. התדירות יורדת עם הגיל לממוצע של 2 יציאות בגיל שנה, ומגיל 4 שנים התדירות היא יציאה אחת ליממה.


כיצד מתנהג ילד עם עצירות?

תינוק עם עצירות יאופיין באי שקט, התקפי בכי, לעיתים תפיחות בטן ומאמצים ניכרים בהטלת צואה. ילד גדול יותר יתלונן על כאבי בטן ולא על עצירות. יציאה גדולה מאוד המלווה בכאב עז, תלווה לעיתים בצרחות מעצמת הכאב. אולם, לאחר היציאה תורגש הקלה מיידית בכאב הבטן ושיפור במצב הרוח.
לפעמים מופיעה התנהגות האופיינית לילד עם עצירות: הילד הולך לפינת החדר מתכופף וסוגר את רגליו בנסיון לעצור בכוח את היציאה. חלק מהילדים מתלוננים על כאב בטן, ירידה בתיאבון או תלונות הקשורות לדרכי השתן.


מהן הסיבות לעצירות?

ברב המקרים הרקע לעצירות הוא התנהגותי מסיבות שונות, כגון: בעיות הקשורות למאבקי כח בין ההורים לילד סביב הגמילה מחיתולים, נסיונות הילד לשלוט בסביבה באמצעות אי מתן צואה, תגובת הילד לאירוע טראומטי בסביבתו הקרובה ועוד.
לעיתים ארוע בודד של יציאה קשה המביא לחשש מיציאות נוספות גורם לעצירת צואה רצונית של הילד, דבר המגביר את העצירות וחוזר חלילה.

ברוב מקרי העצירות ,לא ניתן למצוא בעיה גופנית הגורמת לעצירות. במידה ונמצאה בעיה, טיפול בבעיית הרקע יפתור את העצירות.  רופא ילדים או רופא המומחה בבעיות עיכול אצל ילדים, יערוך ברור או יורה על ביצוע בדיקות לשם איבחון מחלות רקע.


מהו הבירור שיעשה לילדכם?

ברב המקרים מספיקות שאלות מכוונות ובדיקה גופנית על מנת לקבוע שאין לילדכם בעיה גופנית.  חשוב ליידע את הרופא על כל התרופות שילדכם נוטל, שכן יתכן ויש ביניהן כאלו העלולות לגרום לעצירות (כגון תרופות נגד שיעול, ריטלין וכו').


מהו הטיפול בעצירות?

הטיפול בעצירות הינו פשוט אך מחייב התמדה והקפדה על מילוי הוראות הרופא. בשלב ראשון, במידה ומדובר בצואה קשה וממושכת יש לבצע ניקוי מעי ע"י חוקנים, בהתאם להנחיות הרופא. לאחר הניקוי הראשוני יש להקפיד על מתן יומיומי של חומר המרכך את הצואה וגורם ליציאה רכה יומיומית, ולשנות את תזונת הילד. אין להשתמש בחוקנים או בנרות באופן קבוע.

מגוון החומרים המשלשים הקיים הנו רחב ביותר. רובם אינם מומלצים לילדים ויש להתייעץ עם הרופא באשר לשימוש בהם. התרופות המקובלות החסרות תופעות לוואי הנן שמן פרפין המוכר והוותיק, סירופ של סוכר בלתי נספג (אבילק), וכן תמיסת פולי אתילן גליקול (פגלקס לילדים).
תרופות אלו יש לתת באופן יומיומי במשך שבועות עד חודשים, עד השגת תבנית קבועה של מתן צואה רכה יומיומית.
לעיתים מרכיבי תזונה או חוסרים בתזונה גורמים לעצירות כגון: מיעוט אכילת פירות וירקות, מיעוט שתייה, ריבוי שתיית מוצרי חלב. במידת הצורך, יש לשנות את תבנית האכילה. במקביל לטיפול התרופתי יש להקנות לילד הרגלי יציאה קבועים (באותה שעה, כל יום, רצוי לאחר הארוחה), ניהול יומן יציאות ומתן חיזוקים חיוביים למעבר צואה מוצלח באסלה. טיפול זה מוצלח אצל 90% מהילדים. חוסר הצלחה של הטיפול קשור בדר"כ לאי הקפדה על מילוי ההנחיות והטיפול הניתנים על ידי הרופא.
במקרים בהם לא נמצאה סיבה רפואית והטיפול שהומלץ לעי"ל אינו עוזר מספיק, טיפול על ידי פסיכולוג מומחה עשוי להועיל.

תפריט ניווט תחתון