מאת דר' אורן טנא, פסיכיאטר, מנהל המרפאה לבריאות הנפש במרכז הרפואי תל-אביב גב' כהן, בת 52, הובהלה למיון עם כאב בחזה, דפיקות לב, סחרחורת ותחושה איומה שהיא עומדת למות. הרופאים שבדקו אותה הגיעו למסקנה שלמרות התסמינים, לא היה זה התקף לב וגב' כהן שוחררה לביתה בטענה שהיא בריאה לחלוטין. השחרור מבית החולים הותיר את גב' כהן מבולבלת ומלאת שאלות. החוויה הגופנית שעברה הייתה מאוד ממשית עבורה. קצב הלב שלה עלה, לחץ הדם שלה עלה, קצב הנשימה שלה עלה, והיא חשה כאבים בחזה, איך יכול להיות ש"לא היה כלום"?
הנכון הוא שלגב' כהן בהחלט קרה משהו ולא "כלום" – משהו מאוד לא נעים, משהו ממש מפחיד, אבל זה לא היה התקף לב. זה היה הפחד שמתחפש לעתים להתקף לב או במינוח המקצועי, היה זה התקף חרדה; במהלכו קורים דברים מאוד ממשיים בגוף, אך הדבר החשוב ביותר לדעת אודותיו הוא שאינו מסוכן, והוא תמיד עובר.
מהי בכלל חרדה ומה ההבדל בינה לבין פחד?
נהוג להפריד בין חרדה לפחד ולומר שפחד הוא החשש מפני גורם חיצוני, ניתן לזיהוי, בעוד חרדה היא תחושה פנימית, שלא מופיעה בהקשר לגורם חיצוני. הפרדה זו נוחה, אך כנראה שאינה מדויקת וחרדה ופחד מופיעים פעמים רבות בערבוביה. מה שברור הוא שבשני המקרים מדובר במנגנון הישרדותי חשוב ביותר, שמופיע בטבע בשלל חיות, כולל אצלנו: החיה החרדה תברח מהטורף שניה מוקדם יותר, בעוד חברתה הנינוחה תיטרף בתיאבון. ואיזה גן מורש כך הלאה? זה של החרדה, כמובן.
לכן, תחושות של חרדה ופחד וסימפטומים שלהם (מועקה, לחץ, דפיקות לב, הזעה, וכו') הם חלק טבעי מהחיים ומופיעים אצל כולנו. עם זאת, אצל אחוז מסוים מהאוכלוסייה, בדרך כלל בתקופה לחוצה או מתוחה, עלול להופיע התקף חרדה, שניתן להמשילו ל"קלקול במנגנון הפחד". בגופנו פועלת מערכת עצבים אוטונומית המחולקת באורח גס לשתיים : החלק המעורר (סימפטטי) והחלק המרגיע (פרה-סימפטטי). במקרה של התקף חרדה, החלק המעורר של המערכת האוטונומית מתחיל לפעול לפתע, בעוצמה, ללא טריגר ברור והחלק המרגיע לא מצליח למלא את תפקידו ולהשתיקו. למעשה מערכת העצבים פועלת בעוצמה כה גדולה שהיא מכינה את האדם למפגש עם טורף, ולתגובה של "מלחמה או בריחה" (fight or flight). אבל מדובר בהפעלה ללא סיבה. אין באמת טורף, והאדם לא צריך לברוח לשום מקום... זה לא משנה לגופו שמעלה את קצב הנשימה כדי לאגור חמצן עבור השרירים, מייבש הפה כי זה לא זמן לאכול, מעלה את קצב הלב כדי להזרים דם לגוף... כל אלה אינם מסוכנים ומתרחשים גם בעת ביצוע ספורט, אלא שבמקרה זה האדם לא בורח לשום מקום, רק מרגיש חרדה עמוקה מאוד. כיוון שהוא נושם בקצב מהיר נוצרת היפרוונטילציה ועמה מגיעים תסמיני טשטוש, נמלול סביב הפה ובגפיים ולעתים תחושות שכיחות מאוד, שמפחידות המטופלים עד עמקי נשמתם, כאילו הם מביטים מבחוץ על עצמם או שהמציאות הופכת לסרט. החוויה כה מפחידה שהאדם חרד יותר, וכך מגבירה החרדה את עצמה במעין מעגל אכזרי.
על התקפי חרדה והפרעות נפשיות
אצל אנשים הלוקים בהפרעת פאניקה, התקפי החרדה מופיעים ללא כל התרעה. אבל התקפי חרדה שכיחים גם אצל לוקים בהפרעות אחרות, בתגובה לטריגרים. לדוגמה אצל אדם הלוקה בחרדה חברתית כאשר הוא נדרש להרצות בפני קהל. או אצל אדם הלוקה בהסתמנות אובססיבית כפייתית סביב נושאי ניקיון, כאשר הוא נדרש להיחשף ללכלוך. אנשים הלוקים בהפרעת פאניקה עוסקים בין ההתקפים בחשש מפני הישנותם, ופעמים רבות מגבילים עצמם ממקומות ומפעילויות מחשש שיתפתח בהם התקף חרדה. בכך הם עלולים ליצור לעצמם נכות תפקודית משמעותית שפוגעת בחייהם.
הטיפול בהפרעת פאניקה והתקפי חרדה
חשוב מאוד לדעת לפיכך, שלהפרעת פאניקה ולהתקפי חרדה יש טיפול, וטיפול מצוין! הוא נערך בידי אנשי מקצוע, ופעמים רבות משלב תרופות נוגדות דכאון וחרדה (ולא תרופות הרגעה!), לצד טיפול שיחתי באוריינטציה קוגנטיבית התנהגותית (CBT). טיפול זה מתחיל בהסבר מפורט למטופל על מה קורה לו, למה הוא מרגיש כפי שהוא מרגיש וכיצד התקפי חרדה עוברים גם ללא התערבות, לצד תרגול של התמודדות עם מצבי חרדה, ושבירת ההימנעויות המשתקות/
במרפאה לבריאות הנפש במרכז הרפואי ת"א נפתחת החודש יחידה ייעודית לטיפול בחרדה בניהולו של הפסיכולוג הקליני המומחה דר' יהונתן דבש. היחידה נועדה לתת מענה לכל אדם שחש שהחרדה מגבילה את חייו תוך הענקת כלים להתמודדות עם מצבי חרדה; המטרה אחת - להשיב את החיים למסלולם.
פרטי התקשרות עם המרפאה:
מזכירות: 03-6974707 בין השעות 09:00 ל-13:00
פקס: 03-6974586
מייל: shiria@tlvmc.gov.il
