הסיפור האמיתי

רופאים ואחיות נתקלים לא אחת במקרים קשים ובאירועים שמשנים את חייהם. חלקם מוצא מזור לנפש באמצעות כתיבת ספרי שירה, אחרים כותבים גם ספרי הדרכה בתחומי המומחיות שלהם ויש אפילו מי שבוחר בזמנו הפנוי לתרגם יצירות גדולות מהחיים. לרגל שבוע הספר שמתחיל היום אספנו כמה מן היצירות של הצוות הרפואי של המרכז הרפואי ת"א, זה הזמן להתוודע גם לצד היצירתי של מי שמטפל בכם:

הסונטות- ד"ר אבי הסנר וגיל הראבן

הספר, (בהוצאת דביר)  מכיל 154 מהסונטות של וויליאם שייקספיר, שנכתבו בשנת 1609 תורגמו לעברית על ידי ד"ר אבי הסנר, סמנכ"ל המרכז הרפואי לניהול סיכונים ובקרת איכותיחד עם הסופרת גיל הראבן.

 
מתוך ראיון שנערך עם ד"ר הסנר בעיתון "הארץ" באוקטובר 2011:
"הכל התחיל לפני חמש שנים. הסנר היה בספארי צלילה בפפואה גינאה החדשה, עוד תחביב חוץ משייקספיר ומוזיקה קלאסית (בעיקר אופרות ובמיוחד של וגנר), עם חבורה קבועה של חובבי מעמקים אקזוטיים בעולם הדממה. בערב, כשכולם כבר הלכו לישון, נשאר הסנר ער והתענג על הסונטה מספר 17, כמו שהוא נוהג מדי פעם לפני השינה - לקרוא את שייקספיר ובעיקר את הסונטות. ואז זה קרה. הסונטה ביקשה שיתרגם אותה לעברית.

הסנר עוד לא ידע לזהות את האותות ולא פיענח את התסמינים, ורק התחיל להשתעשע באפשרות לתרגם אותה. לא עבר זמן רב והפנטזיה הפכה למציאות בלתי נשלטת. סונטה רדפה סונטה והסנר לא מצא לעצמו מנוחה.

מקצוע הרפואה משעמם שאתה מחפש מפלט אצל שייקספיר?

"הוא הכל חוץ ממשעמם. זה בשביל לשמור על שפיות יותר מכל דבר אחר, כי רפואה היא מקצוע כל כך תובעני, שאתה טובע בתוכו. פה בבית החולים יש שלושה אנשים שכתבו ספרים, ואחד שכותב אפילו ספר שירה. במהלך ההיסטוריה המון רופאים כתבו: ג'ון קיטס היה רוקח, אנטון צ'כוב, ארתור קונן דויל, הרמב"ם, יהודה הלוי, שאול טשרניחובסקי, כולם היו רופאים".

ולמה שייקספיר?

"כי הוא הגדול מכולם והכי יפה בעולם בכלל בלי השוואה. אין שום דבר באמנות שדומה לזה".

"על שני דברים אי אפשר להתבדח עם אבי", אומרת הראבן, "על רפואה ושייקספיר". 

ואחרי הכל יש כאן אהבה- עודדה בנין-גורן

ואחרי הכל יש כאן אהבה (הוצאת אופיר ביכורים) הוא ספרה השלישי של עודדה בנין גורן, מרכזת תחום בכירה הדרכה ופיתוח צוות, הנהלת הסיעוד במרכז הרפואי ת"א.

 

הספר הוא ספר שירים, המכיל מגוון מעולמה הפרטי והמקצועי, מעורבותה בטיפול באסונות. העצב, התקווה, השונות והאחידות שבאנשים. בנין גורן היא מומחית בסיעוד ברפואה דחופה ורפואת אסונות. בכירה בהנהלת הסיעוד במרכז הרפואי תל אביב. מומחית מטעם האו"ם לתיאום וסיוע הומניטארי לאזורים מוכי אסון. 

דיאטת הלחם- ד"ר אולגה רז

בספר דיאטת הלחם (הוצאת מטר), מוצגת תפיסת עולמה של ד"ר רז, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי ת"א. על פי תפיסה זו, כדי לרזות צריך לאכול, אסור להיות רעבים, מותר ורצוי לאכול לחם, חשוב לאכול מספר גדול של ארוחות ביום ומותר לאכול מאוחר בערב.



ד"ר רז, היא מנהלת תחום התזונה של beWell וכבר הוציאה מספר ספרים בנושא בעבר, ביניהם "מרזים עם אולגה רז", "כולסטרול ויתר לחץ דם- המלצות תזונתיות" ועוד...

גוזז את מחלפות הזמן- ד"ר דרור סופר

עד כה פרסם ד"ר סופר, מנהל יחידת הטראומה של בית החולים עשרות מאמרים מדעיים, אבל "גוזז את מחלפות הזמן" הוא ספר השירה הראשון שלו. . "אני מאוד אוהב בעבודה את השעות השקטות של הלילה במסדרונות, ושאון הכרך החרישי ברקע" כך אמר לנו בעבר. את שיריו הוא כותב באזור הדמדומים שבין מציאות לדמיון, על קו התפר הדק שבין הכואב לשפוי. ד"ר סופר הוא דור שביעי בארץ, נולד בשנת 1961 בפתח תקווה וגדל בתל-אביב ובבת-ים.

אמצעי מניעה - המדריך השלם מאת: פרופ' יגאל וולמן, דר'זיידמן דניאל, פרופ'אנגל אסתי

אמצעי מניעה- המדריך השלם עוסק בחשיבות השימוש באמצעי מניעה הן לצורך מניעת הריון לא רצוי והן למניעת מחלות המועברות במגע מיני. ספר זה נותן תשובות ברורות וממצות לכל השאלות הנוגעות לאמצעי מניעה, ומסביר את היתרונות והחסרונות של כל האמצעים הקיימים היום בשוק, כולל קונדום, דיאפרגמה, גלולות למניעת הריון, התקן תוך-רחמי (טבעת) ואמצעי מניעה המיוחדים לגבר. בנוסף מביא הספר מבט על אמצעי המניעה הצפויים לנו בשנות האלפיים, וכן סקירה על מחלות המועברות במגע מיני וכיצד ניתן להימנע מהן. זהו ספר חובה לכל אשה וגבר המקיימים יחסי מין פעילים.
פרופ' וולמן הוא מומחה במיילדות וגיניקולוגיה, רופא בכיר היחידה לאולטרה- סאונד נשיים ומיילדות, המרכז לבריאות האישה, ביה"ח "ליס" ליולדות. 

הכל על הלב- פרופ' ארדון רובינשטיין

"הכל על הלב", (בהוצאת אריה ניר),  הוא  מדריך לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם המיועד לכלל האוכלוסייה – צעירים ומבוגרים, חולים ובריאים. הסיכון לחלות במחלות לב עולה אמנם עם הגיל, אך רוב גורמי הסיכון מתחילים להתפתח בגיל צעיר. לכן רצוי להתחיל להתגונן  מפניהם בגיל מוקדם ככל האפשר, אבל אפשר וכדאי להתחיל בכל גיל.



בראיון שהעניק בעבר פרופ' רובינשטיין לאתר האינטרנט "לחיות בריא" אמר: "מחלות לב וכלי דם שכיחות הרבה יותר מכל שאר המחלות הכרוניות הקטלניות. הן גם גורמות לירידה באיכות החיים במידה רבה מאשר נהוג להעריך. כדאי ואפשר לעשות הרבה כדי למנוע אותן בעזרת  אימוץ אורח החיים הבריא ללב, שהוא מועיל ויעיל גם להגנה מפני מחלות אחרות, לשמירה על הבריאות, לתחושה גופנית טובה ולאיכות חיים גבוהה. הספר ערוך כך שכל אדם ימצא בו את הפרקים הרלוונטיים לו במיוחד. גם מי שישתמש רק בחלק משפע העצות וההמלצות יוסיף רבות לבריאותו ולאיכות חייו".

פרופ' ארדון רובינשטיין , הוא מומחה לרפואה פנימית, מנהל היחידה למחלות מטבוליות וליפידים במרכז הרפואי ת"א, הוא גם נשיא החברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת עורקים בישראל ועומד בראש המכון לחקר השפעת המזון הטבעי על איכות חייו ובריאותו של האדם על שם אדוארדה וד"ר משה ישי באוניברסיטת תל אביב. פרופ' רובינשטיין מרכז את הכתיבה והפרסום של ההמלצות לרופאים בנושא מניעת מחלות לב וכלי דם מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל; עוסק שנים רבות בחינוך סטודנטים ורופאים במניעת מחלות לב וכלי דם ובהגברת המודעות בקרב רופאים לטיפול בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם.

פרופ' דן כספי- "ארבע רוחות אהבה"

פרופ' דן כספי, מנהל המכון הראומטולוגי במרכז הרפואי ת"א, כבר הוציא יותר מספר אחד. על ספרו הראשון "עצירת פתע" הוא זכה בשנת 2004 בפרס שרת החינוך להוצאה לאור על ספר הביכורים. בשנת 2009 הוציא את ספרו השני "ארבע רוחות אהבה". שזכה לאהדת המבקרים.



"ארבע רוחות אהבה" (הוצאת כנרת זמורה ביתן) הוא רומן, שתחילתו בפריז של שנות השלושים, המשכו בארץ בימי המנדט ואחריתו בישראל של שנות התשעים, המסופר בקולן של דמויות שחייהן ואהבותיהן מצטלבים ונקשרים בסבך של רגשות, סודות ונאמנויות.

ברגישות יוצאת דופן נפרש בפני הקוראים סיפורה של משפחה על מעגלי החיים ועל גיבורי היומיום שבה- גיבורים אשר כאבם, אושרם, פגיעותם וחיותם נארגים ליצירה מהדהדת על כוחו של הדמיון לזכור ולרפא את מה שהלב ביקש לשכוח.

בראיון שהעניק לתוכנית הרדיו של רבקה מיכאלי ברדיו 103FM אמר פרופ' כספי: "למרות שאנחנו לומדים מקצועות לא כל כך הומניים, אנחנו בבסיס עוסקים בטיפול בבן אדם וזה גם מה שעושה הספרות".

לשאלתה של מיכאלי אם הוא מכיר את המשפחה עליה כתב את הספר מקרוב, ענה: "...אתה לא יכול להרחיק מעצמך הכל, אתה בסופו של דבר נשאב לדברים שחווית ומבלי דעת נשאבת אליהם... אני מדמה את הכתיבה לבניית קיר כשאתה עומד על פיגומים, אני לא יכול להתעלם מכך שאת חלק מהדמויות דמיינתי על סמך הכרותי עם אנשים כאלה, חלק מהמקומות מוכרים לי, הייתי אומר עד כאב, וניחוח של תקופות אפילו שלא חייתי בהם התגלגלו אלי כך מזכרון השבט, כך שזה כן ביוגרפי, אבל ביו של הדמיון".