מי מחכה לחג?

הטוב

אז מה טוב בחגים? חגים הם הזדמנות מצוינת להתכנסויות משפחתיות, מלוות בטקסים דתיים ומשפחתיים המעניקים משמעות לאירוע: מה שפעם היה עליה לרגל, מתבטא היום בהליכה המשותפת לבית כנסת, ארוחת החג, בניית סוכה, תשליך, הסימנים והשירים הייחודיים וכדומה.  בניגוד לחופשת הקיץ, בה ההורים צריכים לשעשע את הילדים, בחגים קיימת אווירה אחרת, אווירת חג והתכנסות משפחתית.

היתרון המרכזי בהתכנסות המשפחתית, הוא האפשרות לקחת 'פסק זמן' מהלחצים וטרדות היום-יום. דווקא לפני החגים, יש ריכוז של לחץ (בישולים והכנות) שמשתחרר עם כניסת החג ומלווה בתחושה של 'הורדת הילוך', סובלנות אחד כלפי השני ורוגע כללי. היכולת להפסיק הכל ולהתחבר ל"ביחד" (משפחתי או חברי) משרה אווירה חיובית.

ראש השנה – כשמו כן הוא – מסמל התחלות חדשות. זוהי הזדמנות לחשבון נפש, התבוננות פנימה על הרצונות והמטרות שלנו בחיים. אנשים יכולים לנצל את ההזדמנות למחוק קשיים ובעיות מהעבר ולעבור לדף חדש ונקי.
מי שירוויח את המירב מהתקופה הזו הם מי שהקשרים החברתיים והמשפחתיים חשובים להם, מי שחוויית ה"ביחד" לא מתאפשרת להם ביום-יום כגון: הורים לילד שהיה בחו"ל או חייל שחוזר הביתה, סבא וסבתא מבוגרים הנמצאים בדיור מוגן ומקבלים בחגים הזדמנות למפגש עם הנכדים ולתשומת לב משפחתית.

הרע

מי שלא נהנה מתקופת החגים, הם בדרך כלל אלה שאין להם סיבות לשמוח, או לחלופין – אין להם עם מי לחלוק את השמחה.
המפגשים בחג, בין עם בני משפחה ובין עם חברים, עלולים להציף קשיים ומשברים שבשגרה נדחקים. זאת יכולה להיות למשל הדודה המציקה, שתיגע בכל הנקודות הרגישות והבעייתיות כמו: מתי מתחתנים? מה עם ילדים? וכדומה. או ריבים ואינטריגות משפחתיות, שהאינטראקציה ההמונית בחגים מחדדת אותם, למרות שיש להם משפחה אוהבת. מצבים אלו מביאים לעיתים אנשים בוגרים, לריגרסיה לתקופת הילדות, להתנהגות שונה לגמרי מחיי היום יום, לוויכוחים עם דפוסים ילדותיים מול הוריהם או אחיהם. במשפחות שחוו טראומה או שכול, המפגשים טעונים עוד יותר ויוצרים מצבים סבוכים ולא נעימים.
תקופת החגים מלווה גם באפקט ההבטחה הלא ממומשת (The broken promise effect) – משמעותו היא שבעוד שהחגים הם הזדמנות להתחלות חדשות, הרי שבצד השני של אותה מטבע, החגים עלולים להיות נקודת ציון למה שלא הצלחתנו להשיג. בתקופה זו עלולות לצוף כל התוכניות שלא התממשו וזו התמודדות לא פשוטה עם המציאות.

בתקופת החגים, המאופיינת ב"ביחד" של כולם, רבים חווים דווקא דיכאון כתוצאה מהגורמים השונים שהוזכרו לעיל. החגים היהודיים לא לבד. כבר בסוף המאה ה-19 הבחין הסוציולוג דוד-אמיל דורקהיים, בתופעה של התנהגות אובדנית אחרי תקופות של חגים. מהמחקר שפירסם דורקהיים, עולה כי בתקופה זו מתחדדים תחושות של בדידות, חרדה (גם מסיבות כלכליות), ייאוש ועצב.
ולסיום – צריכת אלכוהול מוגזמת בחגים מובילה להתנהגויות שליליות שונות ביניהן: אימפולסיביות, דיכאון והפרעות בשינה.

והמסודר

אז קצת סדר: איך לעבור את החגים בשלום? מספר עצות לחג מוצלח:

מי שאינו מרוצה ממצבו, זה הזמן לחשוב על הדינאמיות של החיים. לא כל השינויים שהבטחנו לעצמנו לפני שנה, רלוונטיים היום. לכן אפשר לשבת לבד, עם חבר או בייעוץ מקצועי ולהתייחס להישגים שהושגו בשנה האחרונה ולמטרות החדשות המוצבות בפנינו.

במפגשים משפחתיים: צריך לזכור שלכל מפגש יש התחלה ויש סוף. מי שצופה בעיות בדפוס החג המתקרב, כדאי שיתכונן לאירוע ולהיות מודע לנקודות הבעייתיות הצפויות. ברגע שמודעים, זוכרים לא להיגרר לאותן פינות משבריות. יש להגיע למפגש עם מטען של סובלנות/אמפתיה ואם מתחילות סיטואציות בעייתיות, לזכור שלא להתערב בהם או להעצים אותן.

אל תשכחו שבידכם חופש הבחירה: באשר לעם מי עושים את החג, ליד מי יושבים בארוחה ועם מי מדברים.
דאגו לאלטרנטיבות – אם אינכם מרוצים משגרת החגים השנתית, אפשר לשנות ולארגן נסיעה לחו"ל או ארוחת חג עם חברים.
מי שרגיל לארח וקשה לו – שינסה להתארח וכך להימנע מהלחץ וההכנות, ולהשיג בנוסף לכך שליטה על זמן העזיבה של האירוע.

ולבסוף: אל תהססו לבקש עזרה. נסו להתעלות מעבר לרגשות של כעס או אשמה ודברו על הכל. בתקופה זו יש גם תגבור של קווים חמים לתמיכה בבודדים. אם אתם חשים צורך לדבר – דברו איתם.

בהצלחה ובהנאה!