כאן מזדקנים בכיף

"למעשה כבר הארכנו את החיים בהרבה, ההזדקנות נחשבת להישג הגדול ביותר של האנושות. תוחלת החיים בימי האדם הקדמון מוערכת ב-20 עד 25 שנים בלבד, במאה ה-19 עמדה תוחלת החיים על כ-50 שנים, ובמאה העשרים עלתה ל-65 שנה, עלייה זו הושגה בעיקר בשל שיפור בתנאי ההיגיינה וירידה בתמותת תינוקות", אומרת ד"ר אורלי ברק, מומחית ברפואה פנימית, גריאטריה ומנהל רפואי, מנהלת המערך הגריאטרי בבית החולים איכילוב.

"היום תוחלת החיים בלידה עומדת על ממוצע של -81 שנים במדינות המפותחות, וזאת בעיקר בזכות הרפואה המודרנית ובכללה הרפואה המונעת. אבל, הנתון המעניין יותר הוא תוחלת החיים בבריאות טובה מתוך תוחלת החיים הכללית. לצערנו, ברוב המדינות המפותחות, תוחלת החיים בבריאות טובה היא רק כ-71-72 שנים, כלומר, עשר השנים האחרונות לחיינו צפויות להיות בבריאות פחות טובה, משמע באיכות חיים פחות טובה". 

"השאלה שצריכה להישאל, אם כך," אומרת ד"ר ברק, "היא לא האם ניתן להאריך את החיים עוד יותר, אלא האם ניתן להאריך את שנות החיים באיכות חיים טובה? הרפואה הגריאטרית מתייחסת בדיוק לשאלה הזו, ומנסה לטייב את איכות החיים. גם תחום המחקר החדש שנקרא Geroscience חוקר בדיוק את הנושא הזה".

"על הנושא הזה למדנו מחקר האזורים שנקראים Blue zones. הכל התחיל מעבודות דמוגרפיות של שני חוקרים בשם פס ופוליין, שזיהו שבסרדיניה שבאיטליה, תוחלת החיים של גברים היא מהארוכות בעולם, וסימנו אותה על המפה בעיגול כחול. דן ביוטנר מייסד תנועת ה Blue zones, הוסיף להם עוד 4 אזורים שבהם תוחלת החיים הגבוהה בעולם: אוקינאווה ביפן, ניקויה בקוסטה ריקה, איקריה ביוון ולומה-לינדה שבקליפורניה. מתוך חקר האוכלוסיות האלו זוקקו תשעת הרגלי החיים שנמצאו כתורמים לאריכות חיים. ההרגלים האלו נקראים the Power 9 כוח 9, או בתרגום חופשי "תשעת העקרונות לאריכות ימים". ראו את התרשים המצורף

"ה-Geroscience מנסה למצוא את הקשר בין הביולוגיה של ההזדקנות לבין הביולוגיה של המחלות. אנחנו הרי יודעים שככל שמזדקנים, הסיכוי להופעת מחלות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ואפילו סרטן, הולך ועולה. מחלות אלו משפיעות, מן הסתם, לרעה על איכות חיינו. אבל מה אם נצליח להאט את תהליך ההזדקנות לכשעצמו, או אפילו לעצור אותו? האם נצליח להפחית או לדחות את הופעת המחלות המסוכנות? אם נצליח בכך, כמובן שנשפר את איכות החיים עם הגיל".

"מטפורמין היא תרופה וותיקה ומוכחת לטיפול בסוכרת שבשנים האחרונות יש שיח רב בהקשר שלה להארכת חיים גם לאנשים בריאים שאינם חולי סוכרת. העולם הרפואי מכיר אותה היטב והיא נחשבת ליחסית בטוחה בשימוש. חוקרי ה-Geroscience הראו שהמולקולה המרכיבה את התרופה עשויה להשפיע על חלק מתהליכים ביולוגיים רבים המשפיעים גם על ההזדקנות, ואכן במחקרים רבים כבר הראו שהיא יכולה לדחות את תסמיני ההזדקנות בבעלי חיים. בימים אלו מתקיים מחקר גדול בהובלתו של פרופ׳ ניר ברזילי, מדען ישראלי שעומד בראש הפדרציה האמריקאית לחקר ההזדקנות, AFAR, לבדיקת יתרונות המטפורמין בבני אדם". 

"בנוגע לצום לסרוגין, המחשבה המדעית היא שהוא משפיע על אריכות החיים דרך השפעתו לטובה על תהליך תאי שנקרא ״אוטופגיה״. התהליך הזה הוא למעשה חברת הניקיון של התא, שמפנה ממנו פסולת של חלבונים לא תקינים. אם החלבונים האלו מצטברים, נראה יותר הזדקנות ויותר מחלות. ככל שפינוים יעיל יותר, ההזדקנות והמחלות נדחות. מחקרים בזבובי פירות שחולקים מטען גנטי דומה לאדם וגם חיים במחזור ערות-שינה דומה, מראים שצום של 20 שעות, שנשבר בשעות הצהריים, מוביל לעליה בתוחלת החיים ושיפור במדדים פיזיולוגיים שונים הנחשבים למועילים מבחינת איכות החיים. המחקרים בבני אדם נמצאים בשלבים ראשוניים, אך בינתיים נראה כי צום לסרוגין מוביל לשיפור בגורמי סיכון למחלות כרוניות". 

"הרפואה הגריאטרית מסתכלת על האדם כמכלול ביו-פסיכו-סוציאלי. אחד המטופלים שטיפלתי בו לאחרונה, לא ידע לענות על השאלה למה הגיע להערכה גריאטרית, אבל בסוף הביקור הוא אמר - ״עכשיו אני מבין״. הערכה גריאטרית כוללנית מיועדת לאנשים בני 65 ומעלה. היא אורכת כשעה וחצי ובמהלכה נבדקים הנושאים הרפואיים (כולל תרופות, ריבוי תרופות, תרופות מיותרות או טיפולים מניעתיים שנשכחו), התפקודיים, הקוגניטיביים, הנפשיים והחברתיים, שכולם מרכיבים את איכות החיים שלנו, במיוחד בגיל המבוגר. ההערכה הכוללנית תיתן תמונת מצב נוכחית טובה יותר, ותאפשר, בהחלטה משותפת עם המטופל, תיעדוף נכון של הנושאים לברור וטיפול, דגש על מניעת החמרה או התדרדרות תפקודית וקוגניטיבית, והפניה למיצוי זכויות במידת הצורך". 

"גיל 65 נחשב בספרות לגיל שממנו "מתחילה" הרפואה הגריאטרית כיוון שזהו גיל, שמצד אחד כבר רואים בו הצטברות של תחלואה ותרופות, ומצד שני הוא מספיק מוקדם בשביל לבצע התערבות למניעה ראשונית (דחיית הופעת מחלות) או מניעה שניונית (דחיית הופעת סיבוכי מחלות, או תחלואה חוזרת). אם נסתכל על הרפואה הגריאטרית כרפואה שמטרתה שיפור איכות חיים לטווח הארוך, נרתע פחות מהגדרתנו כמטופלים 'גריאטריים'".