סרטן השד- לא לנשים בלבד

חודש אוקטובר, הוא חודש המודעות לסרטן השד, המחלה הממאירה השכיחה ביותר בארץ ובעולם המערבי. כ-4,000 נשים מאובחנות מידי שנה כחולות בסרטן השד. 900 מתות מידי שנה מהמחלה. ככל שסרטן השד מאובחן בשלבים המוקדמים, סיכוי הריפוי עולים לכ-90 אחוז. ובשורה לגברים; סרטן השד אינו נחלת הנשים בלבד. 50 גברים בישראל, חולים במחלה מידי שנה. לדעת ולהבין

מחלת סרטן השד היא הממאירות השכיחה ביותר בישראל ובשאר המדינות בעולם המערבי. בכל שנה מתגלים בישראל  כ-4,000 מקרים חדשים של סרטן השד אצל נשים. על פי חישוב הסתברותי, אחת מכל שמונה נשים בישראל עלולה לחלות בסרטן השד במהלך חייה.

 גורמים תורשתיים - הכוללים מוטציות גנטיות המוכרות כיום ברפואה - כגון נשאיות BRCA 1,2. נשאות זו באה לידי ביטוי בריבוי מקרי סרטן שד באותה משפחה, באבחון המחלה בגיל צעיר (מתחת לגיל 50) ובהופעת מספר גידולים ממאירים אצל אדם אחד.
למרות שמרבית מקרי סרטן השד, אינם תורשתיים, בכ-10-15 אחוז מהמטופלות, הממאירות נובעת מקיום גורם סיכון תורשתי. 

"לנשאיות של מוטציה 1 BRCA סיכון של 50-80 אחוז  לפתח סרטן שד במהלך חייהן, ל- 40-60 אחוז  סיכון לפתח סרטן שד שני ול-20-40 אחוז לסרטן שחלות. לנשאיות של מוטציה 2 BRCA  סיכון של 40-80 אחוז  לחלות בסרטן שד, ו-  10-25 אחוז לחלות בסרטן השחלות. לגברים נשאים של המוטציה סיכון של 5 אחוזים לחלות בסרטן שד וסיכון מוגבר לחלות בסרטן הלבלב, כיס מרה, קיבה, ערמונית, ראש צוואר ומלנומה", מציין
פרופ' שלמה שניבאום, מנהל המרכז לבריאות השד ומנהל היחידה לכירורגיה מונחית איזוטופים, במרכז הרפואי תל-אביב.

 

מתי נדלקות נורות אזהרה בדבר נשאות המוטציה?
פרופ' שניבאום: "יש לחשוד בנשאות למוטציה בגן ה-BRCA בכל אחד מהמקרים הבאים:
כאשר סרטן השד מופיע בגיל צעיר מ-50, בגבר -בלפחות שני קרובים מדרגה ראשונה שלקו בסרטן, נשים ממוצא יהודי אשכנזי, עיראקי או פרסי, ובמקרה של סרטן שחלות.
מחקרים הראו כי הסיכון הכללי לפתח סרטן בבני משפחתה של חולה הנשאית ל-BRCA זהה, בין אם חלתה בסרטן השחלה ובין אם בסרטן השד, אולם סוג הסרטן השכיח יותר בקרב בני משפחתה של החולה יהיה לפי סוג הסרטן בו חלתה. נמצא גם, שקיים סיכון גבוה יותר לחלות בקרב נשים שנולדו בשנים האחרונות: מדי עשור עולה הסיכון פי 1.2. לפיכך השיטות שהמוצעות להפחתת הסיכון בנשאיות הן: מעקב מוגבר, מניעה תרופתית וניתוחים מפחיתי סיכון". 

גורמים אישים - כוללים בעיקר גיל מוקדם יחסית של תחילת המחזור, גיל מאוחר של הפסקת המחזור, לידה ראשונה בגיל מאוחר יחסית וביופסיות קודמות בהן אובחנו גידולים בעלי פוטנציאל גבוה לממאירות.
גורם אישי נוסף בעל חשיבות גבוהה הינו סמיכות השד. לנשים בעלות סמיכות שד גבוהה סיכון  גבוה פי חמש לחלות בסרטן השד.

גורמים סביבתיים -  קשורים בסביבת החיים ובמהלכם וניתנים לשליטה: עישון, תזונה ומשקל יתר.
ככל שמחלת סרטן השד מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ – 90 אחוז. מספר הנשים אשר מחלימות מסרטן השד בישראל עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם ובזכות שיפור דרכי הטיפול.

 

במרכז הרפואי תל-אביב, פועל המרכז להדמיית השד, בניהולה של ד"ר פני ספרבר. במסגרת המרכז מתבצעות בדיקות שונות שמטרתן לאבחן ולגלות מוקדם ככל האפשר הימצאותו של גוש / גידול בשד.

בדיקת ממוגרפיה סקר - היא הבדיקה הטובה הידועה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד. בדיקת ממוגרפיה סקר הינה בדיקה הנעשה לנשים ללא סימנים קליניים של סרטן השד במטרה לאבחן גידולים קטנים הניתנים לריפוי. הממוגרפיה הינה בדיקה של השד באמצעות קרני רנטגן  בעלי עוצמת קרינה נמוכה. 
"האבחון המוקדם  של סרטן השד תלוי ביכולתו של הרדיולוג המבצע את הבדיקה, לאבחן שינויים עדינים במרקם השד, אשר ניתנים לאבחון רק ע"י בדיקות ברמה טכנית גבוהה. ממוגרפיה  באיכות גבוהה דורשת תשומת לב מרבית וממוקדת", מדגישה ד"ר ספרבר.

 
בדיקת אולטרסאונד  - היא הבדיקה השנייה בחשיבותה במערך הבדיקות לדימות שד. מטרתה לעלות את ספציפיות הבדיקה הקלינית ובדיקת הממוגרפיה. בדיקה זו מאפשרת את האבחנה המבדלת בין גוש המכיל נוזל (ציסטה) לו אין כל משמעות קלינית, לבין גוש מוצק שיכול להיות שפיר  ועלול להיות ממאיר. לאחרונה הוכנסה לשימוש תוכנה חדשה המאפשרת בבדיקת האולטרסאונד למדוד את גמישות הגוש. גידולים / גושים ממאירים, אינם גמישים, ככל שהגוש פחות גמיש, הסבירות לממאירות עולה.

בדיקת MRI -  בדיקת MRI  לשד בוצעה לראשונה בסוף שנות ה- 80 במטרה לאבחן סרטן שד אצל אישה  שאובחנה עם גידול  בבדיקת ביופסיה. מאז  הפכה בדיקת ה - MRI  לבדיקה מוכרת וידועה לצד  בדיקות ההדמיה השגרתיות.
"אנו מציעים את בדיקת ה- MRI כבדיקה שגרתית אצל נשים עם גורמי סיכון גנטי ובמקרים בהם יש צורך להגדיר את היקף המחלה אחרי שנתגלה גידול בשד", מדגישה ד"ר ספרבר.

בנוסף, לאור הממצאים, מתבצעות במרכז הרפואי תל-אביב, גם ביופסיות אבחנתיות באמצעות בדיקות ההדמיה.
"הביופסיות האבחנתיות טרום ניתוחית מתבצעות באמצעות ההדמיות השונות, דיוקן מגיע ל- 97  אחוז. הביופסיות מתבצעות בהרדמה מקומית באופן אמבולטורי עם חתך עורי של 2-3 מ"מ. כמות הרקמה המוצאת בביופסיה זו קטנה יחסית בהשוואה לביופסיות ניתוחיות אך יעילותה להשגת תוצאות פתולוגיות אבחנתיות  משתווה לביופסיה הכירורגית", מדגישה ד"ר ספרבר.

 

כריתת שד חלקית או מלאה מתבצעת בהתאם להחלטתם של הרופא האונקולוג והכירורג לאחר שסקרו את ממצאי בדיקות ההדמיה והביופסיה האבחנתית. במקרים של גילוי נשאות 1,2 BRCA מתבצעת כריתה מניעתית. כריתת השד מלווה לעיתים בשחזור השד המתבצע  במסגרת השרות לשחזור שד במחלקה לכירורגיה פלסטית, במרכז הרפואי תל-אביב.
"עקרונות שחזור השד מובילים לבנייה, פיסול ועיצוב מבנה תלת-ממדי, הנראה כמו שד, תוך השגת סימטריה תפקודית ואסטטית לאורך זמן וברמה אשר תשפר את איכות חייה של האישה", מסביר ד"ר יואב ברנע, מנהל השרות לשחזור שד במחלקה לכירורגיה פלסטית.

סרטן השד אינו מחלתן של נשים בלבד. גם גברים עלולים במקרים נדירים לחלות בסרטן השד. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-50 גברים החולים בסרטן השד. אצל חלקם קיים סיפור משפחתי גנטי והם נמצאים כנושאי המוטציה BRCA.
"במרבית המקרים, הגברים מגלים בעצמם גוש מתחת לפטמת השד ומגיעים אלינו לבדיקות הדמיה. הטיפול במקרים של סרטן השד אצל הגבר, מתבצע בהתאם לפרוטוקול הטיפול המוכר והידוע אצל נשים והוא כולל ניתוח להסרת הגידול וטיפולי קרינה. גם כשהסרטן מפושט, מתבצע הטיפול בהתאם לטיפול אצל נשים", מדגישה ד"ר תמר ספרא, מנהלת השירות האונקו גניקולוגי, במרכז הרפואי תל-אביב.