הושט מהווה חלק ממערכת העיכול – הוא צינור שרירי שמתמשך מהגרון ועד לקיבה, כ- 30 ס"מ לערך. קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ושט, בשכיחות דומה – "אדנוקרצינומה" – שיכולה להופיע בעיקר בוושט תחתון ואמצעי, ו"קרצינומת תאי קשקש" – שיכולה להופיע בעיקר בוושט עליון ואמצעי.
גורמי סיכון
סרטן הושט נפוץ בעיקר בארצות המזרח הרחוק, מפני שקשור בתזונה האופיינית לאזור. גורמי סיכון נוספים הם עישון ושתיית אלכוהול מופרזת. גם מצבי חולי של הושט עלולים לגרום להתפתחות סרטן – כגון "בארט אזופגיטיס": שינויים דלקתיים משניים לרפלוקס כרוני, וכן "אכלזיה": שינויים ביכולות ההתכווצות של הושט.
סימפטומים
התסמין הנפוץ ביותר הוא קשיי בליעה, תחושת גוף זר במהלך בליעת המזון, בתחילה למזון מוצק ובהמשך גם קושי בבליעת נוזלים. סימפטומים נוספים אפשריים הם צרבת, כאבים באזור החזה, שיהוקים וקשיי עיכול, שיעול, צרידות, כאבי גב וירידה במשקל.
אבחנה
תהליך ביצוע האבחנה מסתמך על בדיקת רופא – בחינת ההיסטוריה הרפואית של החולה וכן בדיקה גופנית. בנוסף, מתבצעות בדיקות נוספות:
- גסטרוסקופיה עם נטילת ביופסיה – בדיקה המתבצעת בצום של לפחות 6 שעות. לאחר הזרקת חומר מטשטש דרך הוריד, מחודר צינור גמיש שבקצהו יש מצלמה, דרך הפה ועד לחלק הראשון של המעי הדק. הרופא בוחן את מראה הרירית באיברים הנ"ל, ובמקרה ונראה נגע חשוד, נלקחת ממנו פיסה קטנה = ביופסיה, לצורך הסתכלות דרך מיקרוסקופ לצורך "אבחנה היסטולוגית".
- סונר אנדוסקופי (EUS) – זו בדיקה דומה לקודמת, שמתבצעת כאשר יש אבחנה של סרטן ושט ממוקם, ותפקידה להעריך את מידת התפשטות המחלה המקומית - כלומר כמה עמוק חדרה המחלה בתוך דופן הושט עצמו, לבלוטות לימפה קרובות או לרקמות סמוכות. ההבדל מאנדוסקופיה רגילה הוא העובדה שלצינור (אנדוסקופ) יש חלק נוסף, אולטרא-סאונד (סונר), שרואה לעומק באמצעות גלי קול.
- בדיקות דם – שכוללות ספירת דם (בעיקר המוגלובין), תפקודי כבד וכליות, וכן סמני סרטן ("אונקו-מרקרים"), חומר שמופרש גם מתאי סרטן, מרמז על היקף המחלה ועוזר ללמוד על התגובה לטיפולים.
- סריקת CT – סדרה של צילומים של החזה, הבטן והאגן, בד"כ לאחר הזרקת חומר ניגודי (יוד). מטרת הבדיקה היא לאתר את המיקום של הגידול ולראות האם התפשט לרקמות אחרות.
- סריקת PET CT – במקרים מסוימים הרופא המטפל יבחר לבצע בדיקה זו בנוסף או במקום בדיקת CT, מפני שלעיתים בדיקה זו מאפשרת לאתר אזורי מחלה קטנים שאינם נראים בבדיקת CT.
קביעת שלב המחלה
- הבדיקות הנ"ל עוזרות לרופא המטפל לזהות את שלב המחלה – כלומר מהו היקף התפשטות הגידול בתוך דופן הוושט עצמה, לבלוטות לימפה או לאיברים סמוכים או מרוחקים. לפי מידת ההתפשטות נקבע "שלב המחלה" – מספר בין 1 ל- 4, כאשר שלב 4 משמעו מחלה גרורתית – הימצאות תאי סרטן באיברים רחוקים מהוושט.
- הטיפול במחלה נתיחה - במקרים מאד נדירים, סרטן הוושט מאובחן בשלב מאד מוקדם. במקרה כזה לעיתים מספיק טיפול מקומי, כגון "צריבה" של הרירית הנגועה ללא צורך בכריתת הוושט. במקרים נדירים אלו הטיפול יבוצע על ידי גסטרואנטרולוג. בכל מקרה אחר קיימות שלוש אופציות טיפוליות - ניתוח, טיפול כימותרפי וטיפול קרינתי. לרוב יבחר האונקולוג טיפול המשלב 2 או יותר מהשיטות, כתלות בסוג הסרטן, שלב המחלה ומצבו הכללי של החולה.
- ניתוח - במידה ומתברר כי הסרטן מוגבל לוושט (כלומר שלבים 1-3), ובהנחה שמצבו הכללי של החולה מאפשר זאת, יוצע לחולה ניתוח לכריתת הוושט (Esophagectomy). עם הסרת הוושט, מוסרות גם בלוטות הלימפה הסמוכות. לפי מיקומו של הגידול לאורך הוושט, הניתוח יכול להתבצע דרך חתך בבטן ובבית חזה ימני, או בחתך דרך הבטן והצוואר. בניתוח מוסר הושט ולעיתים גם החלק העליון של הקיבה.
- כימותרפיה - במקרים מסוימים יחליט האונקולוג המטפל על מתן טיפול כימותרפי לפני ניתוח (טיפול נאו-אדג'ובנטי), ולעיתים גם לאחריו (טיפול "פרי-אופרטיבי"). מדובר ב- 2-3 קורסים של טיפול כימותרפי שניתן דרך ומטרתו שיפור תוצאות הניתוח והפחתת סיכויי חזרת המחלה.
- שילוב של קרינה וכימותרפיה - ברוב המקרים יחליט האונקולוג המטפל על מתן טיפול משולב לפני הניתוח– כימותרפיה וטיפול קרינתי יומיומי במקביל למשך כ-5 שבועות. גם במקרה זה מטרת הטיפול הינה שיפור תוצאות הניתוח והפחתת סיכויי חזרת המחלה. במקרים מסוימים יבוצע ניתוח ללא טיפול מקדים. במקרה כזה הטיפול המונע, שמטרתו הפחתת סיכויי חזרת המחלה, יכול להינתן לאחר הניתוח, לפי שיקול דעתו של האונקולוג המטפל, כתלות בסוג הגידול ומיקומו. הטיפול משלב הן טיפול כימותרפי והן טיפול קרינתי יומיומי, במקביל, למשך כ-5 שבועות. עם סיום הטיפולים שלאחר הניתוח, יבוצע מעקב סדיר– פגישות שגרתיות אחת למספר חודשים, עם האונקולוג המטפל, במהלכם החולה יעבור בדיקה גופנית ויישלח לבדיקות מסוימות – כגון בדיקות דם, הדמיות וגסטרוסקופיה לפי החלטת האונקולוג המטפל.
הטיפול במחלה מתקדמת או גרורתית
אם מתברר כי הסרטן התפשט לאיברים נוספים מעבר לוושט ולבלוטות הלימפה סביבה, מדובר בשלב מחלה 4 – כלומר שלב מחלה מתקדם בו אין תועלת לניתוח להסרת הושט. במקרה כזה מטרות הטיפולים האונקולוגים הינם הקלה על תסמיני המחלה, שיפור איכות חיים והארכת חיים ככל שניתן. קיימים מספר משלבים אפשריים. ההחלטה על המשלב הנכון לחולה נלקחת על ידי האונקולוג המטפל והחולה עצמו. בכ-15% ממקרי סרטן ושט תחתון או באזור מעבר ושט קיבה, לפי תוצאות בדיקה ספציפית על רקמת הגידול של החולה, יתווסף לפרוטוקול הטיפולי גם טיפול ביולוגי בשם הרצפטין.
