באשר לתסמונת המעי הרגיש, במחקרים שנעשו מאז 1984 באנגליה, נמצא שטיפול בהיפנוזה אצל חולי IBS הקל במידה רבה על עוצמת התסמינים ותדירותם.
היפנוזה היא מצב מודעות שונה ממצב של ערות רגילה. בעת הטיפול, המטופל אינו ישן ואינו נמצא במצב של חוסר הכרה, אלא במצב דמוי חלימה. דרך מצב הכרה זה המטופל יכול להשיג הרפיה פנימית ויכולת שליטה עצמית על התסמינים:
"אתה יושב בנוחיות בכורסא נוחה בחדר הטיפול. כשאתה מקשיב לקול המטפל בעיניים עצומות (או פקוחות), אתה חש את גופך מתרפה ונינוח יותר ויותר.
כשאתה מקשיב לקולו השקט והבטוח של המטפל, אתה מאפשר למוח להמריא ולהתכנס פנימה... אתה עשוי לחוש תחושת רפיון של הגוף, כאילו אתה מרחף באוויר, במים... הקול נהיה מרוחק יותר ויותר, ולעתים אפילו כאילו לא נמצא שם... אבל למרות זאת הקול ממשיך להשפיע עליך, בעדינות וכמעט אוטומטית... גם אם לעתים החוויה האישית היא ששום דבר לא קורה ו/או משתנה... אתה מאפשר לקול להשפיע עליך, תוך כדי הנאה וחוויה של הרפיה עמוקה ושקט עמוק... אתה מתנסה בחוויה של תהליך היפנוטי..."
זוהי בדרך-כלל החוויה של תהליך היפנוטי. התופעה של היפנוזה היא אחת מהתופעות המרתקות והחידתיות בתפקוד הנפשי שלנו. היא רצופת סתירות ונעלמים. זהו מצב תודעתי שאינו שינה, אך גם לא ערנות מלאה, והוא מאופיין במיקוד ריכוז ותשומת הלב מחד, וביכולת להתנתק ולהירגע מאידך.
התהליך מופעל באמצעות איש מקצוע מוכשר בתחום (ובעל רישיון להיפנוזה), המשתמש בטכניקות מילוליות ספציפיות, אך הוא גם תוצר ייחודי של היכולות והכישורים של האדם המהופנט.
הטיפול עושה שימוש ביכולת הטבעית של הגוף לרפא את עצמו. הוא מגלה ומעצים את הכוחות הטמונים באדם, ומנצל אותם למטרת הריפוי.
למרות שנערך מחקר מדעי לאורך יותר משישים שנה, לא נמצאה הגדרה מספקת לתופעה ייחודית זו. יחד עם זאת, יש הסכמה בקרב חוקרים ומטפלים בארץ ובעולם באשר לתהליכים המתרחשים אצל האדם במהלך ההיפנוזה, ולאופן שבו ניתן להשתמש בתהליך ההיפנוטי בטיפול במגוון בעיות.
