אביב הגיע אלרגיה באה

"אלרגיה, היא  תגובה לא רצויה של מערכת החיסון, המתבטאת ביצירה של נוגדנים ספציפיים לאלרגנים סביבתיים, מזון, חרקים, תרופות, כימיקלים שונים ועוד. לעיתים התגובה הינה פסוידו אלרגית, כלומר לא מערבת נוגדנים אלא נגרמת משחרור מתווכים שונים האחראים לתגובה האלרגית", מסביר פרופ' שמואל קיויתי, מנהל היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, במרכז הרפואי תל-אביב.

 

 

 

"אלרגנים מוגדרים כחלקיקים קטנים, אותם אנחנו שואפים במערכת הנשימה – אף, לוע, גרון וריאות. האלרגנים האלו, יכולים להיות בתוך הבית, כמו למשל קרדית אבק הבית והפרשות בעלי חיים המתגוררים בבית, או ממקור חוץ, בצמחים. אצל אנשים הנוטים לאלרגיה, האלרגנים עלולים לגרום לתגובת יתר של המערכת החיסונית ולהפרשה של חומרים כימיים, הגורמים לבסוף לתופעות האלרגיה.
בנוסף קיימים אלרגנים אליהם אנו נחשפים בדרכי העיכול (אלרגיה למזון), או במגע עם העור (אלרגיה ממגע), או בכימיקלים שונים (אלרגיה לגומי לדוגמה), אלרגיה לעקיצות חרקים (דבורים וצרעות), אלרגיה לתרופות (פניצילין למשל) ועוד אחרים".

 

 

"האלרגנים הסביבתיים, הנמצאים מחוץ לבית, הם חלקיקים קטנים המתפזרים באויר לכל עבר כשתפקידם להפרות את הצמחים, העצים והדשאים. בעונת הפריחה, מתרחש פיזור החלקיקים הללו במלוא עוצמתו, כחלק מהתנהלותו של הטבע. זו הסיבה בגינה באביב מתגברות תופעות האלרגיה, כמו נזלת שקופה ומימית, עיניים דומעות, גרד בעור ואדמומיות".

"הנטייה לפתח תגובה אלרגית היא בהחלט נטייה תורשתית, יחד עם זאת היא תלויה במספר גורמים ויש לה מספר ביטויים;   .
הביטוי הראשון של תגובה זו הוא על פי רוב בעור, כלומר אותן פריחות ויובש העור, אותם אנו מוצאים בתינוקות, תופעה המכונה בפי רופאי העור - אסטמה של העור.
ביטוי אחר הוא אלרגיה למזונות, זו מופיעה בשנה הראשונה לחיים ובעיקר לחלב וביצה. בהמשך חייהם, עלולים תינוקות לפתח אלרגיה למזונות נוספים: כמו - בוטנים, שומשום, ואגוזים למיניהם.
תגובות אלו יכולות לגרום לתסמינים הבאים: תפרחת העור (חרלת או אף בצקות), נזלת ובצקת דרכי הנשימה, ובמקרים קיצוניים ירידה בלחץ הדם ומצבים קשים יותר.
עם השנים, חלק מהתגובות הללו נעלמות, למשל האלרגיה לחלב או ביצה, ואילו תגובות אחרות  ממשיכות להתרחש ולגרום לסבל.
מחלות דרכי הנשימה (סמפונות), הן ביטוי נוסף המופיע על פי רב לאחר גיל 4-5 שנים, ומתבטאות באסתמה".

 

 

"ניתן לאבחן אלרגיות באמצעות שימוש בתבחיני עור (טסטים אלרגיים) המתבצעים על ידי טפטוף האלרגן על האמה ודקירה שטחית של הטיפה. בנוסף, קימות בדיקות דם הידועות בשם RAST והן נותנות תוצאות דומות לאלו של תבחיני העור".

"הטיפול באלרגיות האביב  מגוון, ועל פי רב אנו נעזרים בשילוב של מספר אמצעים.
הדבר היעיל ביותר, אך גם הקשה ביותר לביצוע, הוא ההימנעות מחשיפה.
ניתן להקטין את החשיפה לאלרגנים חיצוניים על ידי אטימת החדרים ושימוש במזגנים.
קיימים טיפולים תרופתיים מגוונים המסייעים לחולה האלרגי להתגבר על הסבל. טיפולים אלו קיימים כתכשירים אנטי היסטמיניים או כתרסיסים לאף המכילים מינון מזערי ולא מזיק של סטרואידים. במצבים קשים של אלרגיה, נעזרים בזריקות סטרואידים.
טיפול אחר,  המקובל שנים רבות הוא החיסון כנגד האלרגן. הטיפול מבוסס על חשיפה חוזרת של הסובל, לאלרגן האחראי. מתחילים במינון נמוך ועולים בהדרגה עד למינון  מגן. הטיפול יעיל בכ-75  אחוז  של המטופלים. ישנם גם טיפולים ניסיוניים נוספים שעדיין לא אושרו לשימוש".