מחקר המוח

המעבדה עוסקת בפיתוח גישות טיפוליות חדשות על מנת להקל על תסמינים כרונים ועמידים לטיפול של הפרעות נוירופסכיאטריות כגון OCD, סכיזופרניה ופרקינסון. אנו רושמים פעילות מוחית תת-קורטיקלית (מתוך גרעיני המוח) ופעילות מוחית קורטיקלית (EEG) כדי לחקור את המנגנונים הנוירו-פיזיולוגיים של הפסיכופתולוגיה המוחית ולנטר את הדינמיקה של המחלה עבור כל מטופל. אנחנו מגרים אזורים תת-קורטיקלים באמצעות גירוי מוחי עמוקDBS) ), במיוחד הגרעין הסאב-תלמי כדי להפחית תסמינים קליניים בחולי OCD. אנו מפתחים ומקדמים נוירופסיכולוגיה פונקציונלית ופסיכיאטריה חישובית על מנת לפתח טיפול DBS מותאם למטופל ולהשתנות המחלה. בנוסף, אנו מובילים יחד עם צוותים בהרווארד וסטנפורד מחקר פורץ דרך להערכת היעילות והבטיחות של FUS (אולטרסאונד ממוקד) בחולי OCD. המעבדה ממוקמת בתוך המכון לבריאות הנפש של המערך הפסיכיאטרי. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית והיחידה להפרעות תנועה במערך הנוירולוגי.

המעבדה חוקרת גורמי סיכון פסיכולוגיים ונויורוביולוגיים להופעת תסמינים נפשיים סביב תקופות של שינויים הורמונליים בנשים בגיל הפריון, כולל וסת, הריון ולידה. המחקר המבוצע במעבדה הינו מחקר קליני, המשלב הדמיה פונקציונאלית, שאלונים פסיכולוגיים והערכות קליניות של נשים בגיל הפריון. מושם דגש על השפעות של חשיפה לטראומה בילדות על הסיכון להופעת תסמינים נפשיים לאורך ציר הפריון, ואיתור מוקדם של נשים בסיכון גבוה. 

המעבדה נמצאת בביה"ח איכילוב, ועובדת בשיתוף פעולה עם המרכז לבריאות האישה במערך הפסיכיאטרי, החטיבה הגניקולוגית ומרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית. 

מטופלים אשר קיים חשד כי הינם סובלים מהפרעה פסיכיאטרית חריפה המביאה לפגיעה בשיפוט ומסוכנות לעצמם ו/או לזולתם נדרשים לבדיקת פסיכיאטר שהוסמך לכך על ידי פסיכיאטר המחוז. לעיתים, המטופלים מובאים כנגד רצונם על פי הוראת בדיקה מטעם הפסיכיאטר המחוזי לשקילת אשפוזם בכפייה. ההמתנה בחדר המיון עלולה להביא להחמרה במצבם הנפשי, תוך סיכון עצמם והסובבים, ואף עלולה להטות לכיוון אשפוז בכפיה. למרות התמיכה של איגודים מקצועיים בארץ בביצוע בדיקות באמצעות טלה-פסיכיאטריה, שיטה זו טרם הוטמעה בעבודת חדר המיון. בית חולים איכילוב מוביל פיילוט לאומי הכולל מספר מרכזים רפואיים בשיתוף עם חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, ובתמיכת חטיבת בתי החולים והאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, והסיוע המשפטי במשרד המשפטים. מטרת הפיילוט הינה להעריך את השפעת בדיקות מומחה בטלה-פסיכיאטריה על התוצאים הקליניים ועל פעילות חדר המיון. אם המחקר יוכיח כי בדיקה בטלה-פסיכיאטריה אפשרית, בטוחה ויעילה, הדבר עשוי להביא להתייעלות עבודת המיון.

ד"ר איתן, מנהלת המערך הפסיכיאטרי, מתמחה באלקטרופיזיולוגיה וגרייה מוחית עמוקה במחלות נוירופסיכיאטריות. ד"ר איתן משמשת כסגל אקדמי קליני באוניברסיטה העברית ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית. ד"ר איתן הקימה את יחידת המחקר במרכז הירושלמי לבריאות הנפש ואת המעבדה לנוירופסיכיאטריה באיכילוב, זכתה בגרנטים רבים, פרסמה כ- 40 מחקרים, והדריכה רופאים ופסיכולוגים במדעי יסוד, עבודות גמר, תזה ודוקטורט. נושאי המחקר העיקריים הינם: שימוש בקוצבים לטיפול בהפרעות נוירופסיכיאטריות (VNS, DBS) בדגש על פרקינסון, OCD, וסימנים שליליים של סכיזופרניה, מיפוי תפקודי של גרעיני הבסיס של המוח, אלקטרופיזיולוגיה תפקודית בהפרעות נוירופסיכיאטריות, מציאות מדומה, וטלה-פסיכיאטריה. כלי המחקר העיקריים: רישום פעילות אלקטרופיזיולוגית מתוך המוח (DBS) ומהקרקפת (EEG), מטלות ממוחשבות, מבחנים נוירופסיכולוגים, שאלונים.  

ד"ר טנא, סגן מנהל המערך הפסיכיאטרי ומנהל המכון לבריאות הנפש ושותף בקבוצת מחקר בינלאומית בתחום של מניעת התסמנויות נוירו-פסיכיאטריות בחולי שבץ. ד"ר טנא מכהן כסגל אקדמי קליני באוניברסיטת תל-אביב, הדריך רופאים במדעי יסוד ועבודות גמר, פרסם כ 20 מאמרים, זכה בגרנטים יוקרתיים והציג עבודות בכנסים מדעיים מקומיים ובינלאומיים. נושאי המחקר העיקריים הינם: הממשק שבין ירידה קוגניטיבית לבין הסתמנות נוירו-פסיכיאטרית כתוצאה משבץ או מדמנציה, השפעה של קוביד על הצוות הרפואי, עבודת המיון וחולים פסיכיאטרים, בריאות הנפש של האישה בדגש על התערבויות חדשניות לתסמונת קדם וסתית חמורה, תחלואה כפולה. כלי המחקר העיקריים הינם: שאלונים, מבחנים קוגניטיביים ונוירופסיכולוגיים, בדיקות מעבדה, גנטיקה.

ד"ר בירן, מנהל אשפוז יום נוירופסיכיאטרי (מבוגרים) במערך הפסיכיאטרי, בעל מומחיות כפולה בפסיכיאטריה ובנוירולוגיה, תת התמחות בנוירולוגיה התנהגותית ופסיכואנליטיקאי (IPA). ד"ר בירן צבר ידע נוירופסיכיאטרי רב ערך כיועץ פסיכיאטרי למערך הנוירולוגי באיכילוב במשך כעשור. ממייסדי החברה לנוירופסיכואנליזה בישראל ועורך שותף בעיתון Neuropsychoanalysis. ד"ר בירן חוקר סוגיות קליניות העוסקות בממשק שבין המוח והנפש. ד"ר בירן מלמד בבית הספר למדעי המוח ובבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ת"א, פרסם כ-40 מחקרים, הדריך רופאים ופסיכולוגים בעבודת מדעי יסוד, עבודת גמר ותזה. נושאי המחקר העיקריים הינם: הפרעות סומטיות וקונברסיה, שינויים בתפיסת גוף בהפרעות נוירופסיכיאטריות, שינויים בתפיסת זמן בהפרעות נוירופסיכיאטריות, תהליכים דיכאוניים במחלת פרקינסון. כלי המחקר העיקריים הינם: מטלות ממוחשבות, שאלונים, מבחנים נוירופסיכולוגים, אבחונים פסיכודיאגנוסטים.

ד"ר אבירם, מנהלת המחקר של המערך הפסיכיאטרי והמעבדה לנוירופסיכיאטריה, עוסקת במחקר קליני במסגרות נוירופסיכיאטריות שונות מזה כ 15 שנה ומתמחה בטכנולוגיות טיפוליות לא פולשניות כגון גרייה מגנטית, גרייה חשמלית, ונוירופידבק, ובשימוש קליני בכלי הדמייה מוחית, בדגש על EEG. ד"ר אבירם פרסמה כ-15 מחקרים, הדריכה רופאים ופסיכולוגים בעבודת מדעי יסוד, עבודת גמר, תזה ודוקטורט. נושאי המחקר העיקריים הינם: שינויים בדפוסי פעילות מוחית בהפרעות נוירופסיכיאטריות, פרוטוקולים חדשניים לויסות מערכת העצבים, המנגנונים המוחיים לחשיבה דיאלקטית. כלי המחקר העיקריים הינם: מטלות ממוחשבות, שאלונים, מדדים אלקטרופיזיולוגיים, הדמייה מוחית, טכנולוגיות יישומיות לטיפול ומדידה. 

ד"ר אייזנברג רומנו, מנהלת השירות לבריאות הנפש של האישה וטיפול יום לנשים לאחר לידה, יועצת פסיכיאטרית לבית חולים ליס לנשים וטיפות חלב. ממובילות תחום בריאות נפש האישה בארץ בעשור האחרון. ד"ר אייזנברג רומנו משמשת כסגל אקדמי קליני בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ועוסקת בהוראה במסגרות שונות. הינה חברת ועד בעמותה לפסיכוסומטיקה במיילדות וגניקולוגיה ומשתתפת בצוותי חשיבה של גופים שונים המתווים מדיניות ציבורית בתחום בריאות נפש האישה. ד"ר אייזנברג רומנו פרסמה מאמרים והציגה עבודות בכנסים ישראליים ובינלאומיים וזכתה במענקי מחקר. תחום המחקר בו עוסקת ד"ר אייזנברג רומנו הינו  Reproductive Psychiatry, נושאי המחקר העיקריים הינם: פחד מלידה, לידה טראומטית, תסמינים נפשיים במטופלות פריון, אובדני הריון בשבועות מתקדמים ודיכאון לאחר לידה. כלי המחקר העיקריים הינם: מטלות ממוחשבות, שאלונים, ראיונות. 

ד"ר ראובני, מנהלת מחלקת אשפוז של המערך הפסיכיאטרי באיכילוב, מתמחה בתחום של בריאות הנפש של האישה וחברת ועד של האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית. ד"ר ראובני עוסקת במחקר תרגומי המשלב הדמיה מוחית פונקציונאלית והתמחתה ב Reproductive Psychiatry במהלך שנתיים  של השתלמות מחקרית ב-Perinatal Pathways Lab  באוניברסיטת קולומביה. ד"ר ראובני מלמדת ומדריכה סטודנטים לעבודות גמר ומתמחים בפסיכיאטריה בעבודת מדעי היסוד, פרסמה כ 20 מאמרים בעיתונים מובילים, הציגה עבודות בכנסים בארץ ובחו"ל וזכתה במענקי מחקר תחרותיים ובפרסים על מחקריה. תחומי המחקר העיקריים: Reproductive Psychiatry כולל איתור מוקדם ומניעה של דיכאון וחרדה בהריון ואחרי לידה, מאפיינים נוירוביולוגיים ופסיכולוגיים של תסמונת קדם וסתית, והשפעות נוירוביולוגיות ופסיכולוגיות של חשיפה לטראומה, בדגש על טראומה מוקדמת. כלי המחקר העיקריים: הדמיה מוחית פונקציונאלית (fMRI), שאלונים, והערכות קליניות מובנות.   

ד"ר ארז, מנהלת מרפאת "מגוון", המרפאה לפסיכיאטריה של גיוון מגדרי, בעלת מומחיות כפולה בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד/ה והמתבגר/ת. ד"ר ארז התמחתה מחקרית בתחום ההתנהגות המינית במרכז  לחקר האימפולסיביות באוניברסיטת Yale, היתה יועצת לארגון 'סלעית' המסייע לנשים ביציאה ממעגל הזנות, ופעילה בוועדות סטטוטוריות להתוויית מדיניות ציבורית בתחום הגיוון המגדרי בישראל. ד"ר ארז הינה חברה בוועדת ההוראה של החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטת ת״א, מדריכה סטודנטים ומתמחים בהוראה קלינית ובעבודת גמר ומדעי יסוד, פרסמה כ 10 מאמרים, הציגה עבודות בכנסים ישראליים ובינלאומיים, וזכתה במענקי השתלמות ומחקר. לצד העבודה הקלינית, ד״ר ארז עוסקת במחקר בתחום הפסיכיאטריה של הגיוון המגדרי והקשת המגדרית בקרב ילדים/ות, נוער ובגירים/ות, בדגש על אספקטים ביולוגיים, התפתחותיים וקליניים של זהות מגדרית ושל יחסי הגומלין בינה לבין חוויות אינטרא-פסיכיות ותרבותיות. כלי המחקר העיקריים הינם: מאגרי מידע, שאלונים, בדיקות מעבדה וגנטיקה.