תיקון קשת האאורטה - אבי העורקים

מדוע מבוצעת הפעולה לתיקון קשת האאורטה?

אבי העורקים (אאורטה או Aorta בלעז) הוא כלי הדם הגדול ביותר בגוף. מוצאו בלב, הוא מספק דם לכל אברי הגוף וקוטרו באדם מבוגר הוא עד כ-3.5 ס"מ.
אב העורקים בנוי בצורת מקל הליכה: שורשו במוצא הלב ולאחר מהלך קצר בקדמת בית החזה (אב העורקים העולה) הוא פונה שמאלה בצורת קשת (קשת אב-העורקים). מהקשת יוצאים כלי הדם אל המוח ואל הזרועות.
בהמשך, יורד אב העורקים לאורך עמוד השדרה בבית החזה והבטן (אב העורקים החזי-בטני עד לרגליים. ממנו מתפצלים סעיפים המספקים את האיברים הפנימיים).
מפרצת האאורטה (אנוריזמה,Aortic Aneurysm ), הינה התרחבות של אבי העורקים אשר יוצר כעין בלון. ככל שהמפרצת גדולה יותר, קיימת סכנה שתחול פריצה או קרע (rupture) כפי שקורה כאשר בלון מנופח יתר על המידה.
קרע של מפרצת הוא דבר מסכן חיים בשל הדימום המסיבי שנוצר. מפרצות אאורטה קיימות ביותר מ-3% מהאנשים מעל גיל 60, ומהווה סיבת מוות בקרב 1 מכל 250 איש מעל גיל 50. מחלות כל אבי העורקים מסוכנות, אינן נדירות – ומחייבות טיפול.
מפרצות של אב-העורקים נגרמות בדרך כלל כתוצאה מנזק בדופן אב-העורקים. מקורו בדרך כלל בטרשת עורקים אשר נגרמת על ידי הצטברות כולסטרול ומשקעי שומן אחרים על דופן כלי הדם.
מצב זה מוחמר בנוכחות מחלות, כדוגמת יתר לחץ דם, סוכרת ועישון. עם זאת, ישנם גם מצבים מולדים בהם קיימת חולשה של דפנות כלי דם בגוף וליקויים ברקמת חיבור המחזקת את הדופן. במצבים אלו, עלולות להתפתח מפרצות של אב העורקים באנשים צעירים יותר – ואפילו בעשורים הראשונים לחייהם.
מרבית מפרצות אב העורקים (כ-75%) נמצאות בחלק הביטני, ואילו כרבע מהן ממוקמות בבית-החזה. מפרצות אלו מסוכנות יותר, וקרע בהן מוביל לרוב לתוצאה עגומה. מפרצת קטנה עשויה לדרוש מעקב תקופתי בלבד אולם כאשר היא מגיעה לגודל מסוים יש צורך לטפל בה ולהתערב.
מרבית מפרצות אב-העורקים בבית החזה מתגלות בדרך כלל באקראי. הן אינן גורמות לתופעות כלשהן. למעשה, הרוב המכריע מתגלה במהלך ביצוע צילום חזה או בדיקת CT של בית החזה, הנעשים לבירור בעיה רפואית אחרת.
עם זאת, ייתכנו תופעות הנובעות מלחץ מקומי אשר מפעיל אב העורקים המורחב על איברים סמוכים. קרע בדופן אב העורקים הנו מצב קטלני המתבטא לרוב בכאב חד בחזה או בגב, ומביא להידרדרות מהירה עד כדי מוות – אם אינו מטופל במהירות.
מפרצת של אב העורקים החזי ניתנת לאבחון באמצעות בדיקות לא פולשניות כדוגמת אקו-קרדיוגרם (אולטרסאונד של הלב וכלי הדם הגדולים), טומוגרפיה ממוחשבת (CT)  או בדיקת תהודה מגנטית (MRI). לבדיקות אלו דרגת דיוק גבוהה, והן מספקות מידע הן לגבי קוטרו של אב-העורקים והן לגבי קיום מחלות נוספות.
הטיפול במפרצות אב העורקים הממוקמות בבית החזה תלוי בגודל המפרצת ובמיקומה. ככלל, אם המפרצת קטנה והחולה אינו סובל מתופעות הקשורות בה, מקובל להסתפק במעקב בלבד תוך ביצוע בדיקות הדמיה בפרקי זמן קבועים – בדרך כלל אחת ל-6 חודשים.
מטרת בדיקות אלו היא להעריך כל שינוי בגודל המפרצת. אם קוטרה של המפרצת עולה על חמישה ס"מ, או לחליפין קצב הגדילה שלה עולה על ס"מ לשנה, הרי שקיימת התוויה לניתוח. מובן שיש צורך להעריך בכל חולה את הסיכון מול התועלת בביצוע הפעולה הניתוחית.
הטיפול המקובל במפרצות של אב העורקים החזי הוא תיקון ניתוחי של המפרצת והחלפת קטע אב העורקים החולה בשתל סינתטי העשוי דקרון. לשתל זה אורך חיים בלתי מוגבל, הוא אינו נדחה על ידי הגוף ואינו מצריך נטילת תרופות נוגדות קרישה. במהלך הניתוח מחובר החולה למכונת לב-ריאה, וזאת בדומה למרבית ניתוחי הלב.
לעתים מלווה מפרצת גם בפגיעה במסתם האאורטלי – אז יש לתקן או להחליפו במסתם חיה (ביולוגי) או במסתם מכאני.