מדוע מבוצעת הפעולה?
ניתן לחלק את מבנה האוזן לשלושה חלקים עיקריים: האוזן החיצונית, שכוללת את האפרכסת וצינור השמע, עד עור התוף, שמפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה; האוזן התיכונה מורכבת משלוש עצמות השמע: הפטיש, הסדן והארכובה, ומאוויר; ולבסוף, האוזן הפנימית, או שבלול האוזן, שמלאה במים.
עצם המסטואיד, או הזיז הפטמתי, ממוקמת מאחורי האוזן התיכונה. למעשה, זוהי בליטה מחוררת בגולגולת. כשהחורים במסטואיד מזדהמים, עלול הזיהום להתפשט לאוזן התיכונה ולעצמות השמע, עור התוף ועצבי הפנים, ולגרום לירידה בשמיעה. מרבית הזיהומים יגיבו לטיפול אנטיביוטי, אולם במקרים מסוימים, כגון כולסטאטומה או מסטאוידיטיס, הטיפול האנטיביוטי עלול להכשל, ונוצר צורך בטיפול כירורגי.
מסטאוידיטיס היא דלקת כרונית באוזן, ואילו כולסטאטומה היא התפשטות תאי עור באוזן התיכונה, שממלאים את החרירים במסטואיד ובעצמות השמע, וגורמים להריסתם. תאי העור עלולים להתפשט ולפגוע גם במערכת שיווי המשקל, ולגרום לסחרחורת ואובדן יציבות. התפשטות של הכולסטאטומה אל עצב הפנים הראשי עלולה לגרום לשיתוק.
ניתוח לכריתת עצם המסטואיד, מהווה אמצעי כירורגי לטיפול בכולסטאטומה, ומטרתו למנוע דלקת חריפה במסטואיד ובאוזן התיכונה. בניתוח זה, נכרתת העצם הנגועה, כמו גם אזורים אחרים אליהם התפשטה הכולסטאטומה.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
חלק ניכר מהמטופלים מדווחים כי לראשונה מזה תקופה, בעקבות הניתוח לכריתת עצם המסטואיד, הם אינם סובלים מדלקות חוזרות באוזן התיכונה, ומהסיבוכים הנלווים, ובפרט אצל מטופלים אצלם שומרו כל אברי השמע.
במידה ואברי השמע נפגעו והוסרו במהלך הניתוח, מופנים המטופלים לניתוחים נוספים, במטרה להשתיל אביזרי שמע חלופיים.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
ניתוח לכריתת עצם המסטואיד יבוצע בהרדמה מלאה. במהלך הניתוח כולו, המטופל ישקע בשינה עמוקה, לא יחוש כל כאב, ולא יהיה מודע כלל למצבו. סמוך למועד תחילת הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה דרכה יזליף המרדים חומרי הרגעה על מנת להפחית את תחושת החרדה של המטופל.
לאחר וידוא ההרדמה, יבצע המנתח חתך מאחורי האוזן, דרכו יגש אל עצם המסטואיד ואל אזור האוזן התיכונה. היקף הניתוח יקבע לאחר שהמנתח יבחן את שיעור האזורים הנגועים אותם יש להסיר. המנתח ישתדל לשמר את מבני האוזן ככל שניתן, על מנת שלא לפגוע ביכולת השמיעה של המטופל.
אם רק עצם המסטואיד פגועה, יסיר המנתח אותה, ויציל, למעשה, את האוזן התיכונה ואת אברי השמע. אם חלה הדבקה של הפטיש, הסדן, ועור התוף, אברים אלו יוסרו, ואילו הארכובה תישמר, כדי לאפשר השתלה עתידית של אביזר שמע. במקרים של נזק מפושט במיוחד, יש צורך להסיר את כל עצמות השמע. במקרים אלו, המטופל עלול לאבד את יכולת השמיעה באוזן.
משיוסרו כל העצמות והאברים הנגועים, יטפטף המנתח אנטיביוטיקה אל האוזן התיכונה על מנת למגר כל דלקת מקומית, וחתך הניתוח יסגר ויתפר. בסיום הניתוח, יחדיר המנתח תחבושת ספוגה באנטיביוטיקה לאוזנו של המטופל, והאזור יחבש.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
כללית.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
1.5-3 שעות.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח להסרת עצם המסטואיד. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי.
לפי הספרות הרפואית, שיעור הסיבוכים הכירורגיים בניתוח זה הוא כ-1%-2%. סיבוכים כוללים דימום, זיהום, פגיעה עצבית (פגיעה פגיעה בעצב הטעם שסמוך לאוזן התיכונה או בעצם הפנים הראשי), וכן פגיעה באיברים סמוכים. ככל שהמחלה מפושטת יותר, בפרט בעצבים, שיעור הסיבוכים עולה.
כשבועיים-שלושה לאחר הניתוח ניתן לאמוד את הצלחתו. שיעור ההצלחה הוא כ- 80%, מאחר וכולסטאטומה היא מחלה עיקשת שנוטה לחזור בכ- 10% מהמקרים. מרבית החולים יזדקקו לניתוחים נוספים לצורך שיחזור עור התוף, עצם המסטואיד או עצמות השמע, וכן לצורך השתלת אביזר שמיעה. אצל חלק מהמטופלים, כריתת עצם המסטואיד עלולה לשנות את צורת האוזן ולגרום להיווצרות חלל גדול באוזן התיכונה, שיזדהם בקלות.
הרדמה אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחים תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופל שנותח בעבר בהרדמה כללית.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- לפני ההחלטה על הניתוח, יש לוודא כי נוסה טיפול אנטיביוטי בבעיה. כמו כן, חשוב לבצע בדיקת שמיעה.
- יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
- יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה. מעל גיל 40, חובה להבצע ולהביא א.ק.ג.
- אם הינך מעשן במשך שנים רבות או סובל ממחלות אחרות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60 - יש להצטייד גם בצילום חזה. מאחר ועישון סיגריות מגדיל את הסיכון לסיבוכי ההרדמה והניתוח יש להמנע לחלוטין מעישון במשך כ- 3 שבועות לפחות לפני ואחרי כל ניתוח.
- יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
- שבוע לפני מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו.
- ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מלא שכולל מים, החל מ-6 שעות לפני מועד תחילת הניתוח. מומלץ להימנע אף מלעיסת מסטיק ומעישון. לפני הכניסה לחדר הניתוח חובה להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי.
מה יקרה אחרי הניתוח?
לאחר סיום ההליך הכירורגי שוהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. ממחלקת ההתאוששות יועבר המטופל להמשך אשפוז במחלקה. משך האשפוז הוא בדרך כלל 2-3 ימים. ההתאוששות מהניתוח תלויה בהיקף הכריתה שבוצעה, ובמידת הפגיעה שנגרמה לאברי השמע.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
- חזרה לתפקוד מלא תיתכן כשבועיים-שלושה לאחר הניתוח.
- חשוב לוודא כי התפשטות הכולסטאטומה מוגרה, וכי אין מוקדי זיהום חדשים.
- כחודש לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה.
- בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.
