תוכן עניינים

​תכירו את הכולסטרול נשי

השנה 2023, אבל נשים עדיין לא מספיק מודעות לסיכון שלהן לחטוף התקף לב ולהשפעה של השינויים ההורמונליים על הכולסטרול שלהן

ראיון עם ד"ר אלנה יצחקוב, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, מנהלת המרפאות האנדוקריניות ואחראית מרפאת ליפידים ומניעת טרשת עורקים בבית החולים איכילוב




מחלות לב וכלי דם מיוחסת בדרך כלל לגברים. כשלגבר יש כאב בחזה, הוא מיד יובהל לבית החולים שם יקבל את הטיפול הטוב ביותר. יש בהחלט מודעות בקרב גברים להתקפי לב, אך לנשים הרבה פחות.
כשלאישה יש כאב בחזה, היא והסביבה במקרים רבים ייחסו זאת ללחץ נפשי, עייפות או קלקול קיבה. נתונים סטטיסטיים מראים בצורה מובהקת שנשים מגיעות למיון עם תסמונות של תעוקת חזה מאוחר יותר מגברים, וגם במיון, לעיתים בשל תסמיני המחלה לא טיפוסיים כמו קוצר נשימה, עייפות, או בחילות, ייקח להן יותר זמן להגיע האבחנה של מחלת לב.

אומנם הגברים יחלו במחלות לב בגיל צעיר יותר, אך הנשים ידביקו את הפער בתקופת המנופאוזה ואחריה. מה שפחות ידוע הוא שמחלות הלב אצל נשים עלולות להיות קשות יותר ולכן התמותה תהיה גבוהה יותר. 
נשים בעת האבחנה מבוגרות יותר, סובלות יותר ממחלות נלוות נוספות ועם יותר גורמי סיכון אשר מטופלים פחות אינטנסיבית לעומת גברים. בנוסף, מבחינה אנטומית, כלי הדם של נשים צרים יותר ולכן הפרוצדורות מסובכות יותר ולעיתים פחות יעילות.
למעט גורמי סיכון קלאסיים למחלת לב וכלי דם (כגון יתר לחץ דם, יתר שומני דם, סוכרת, סיפור משפחתי, השמנה, תזונה לקויה, אורך חיים ישבני ועישון) שחובתנו לגלות ולטפל בצורה אופטימלית, קיימים גורמים רבים חשובים נוספים שאינם מוכרים היטב – כגון גורמים פסיכולוגיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים. גם הם תורמים למחלות לב וכלי דם בנשים וישנה חשיבות רבה בגילוי וטיפול בהם בהתאם. בנוסף גורמי סיכון ייחודיים לנשים התלויים בשינוים הורמונליים  בתקופות שונות בחיי האישה. 
באופן כללי בתקופות שונות בחיי האישה יש  יותר שינוים והפרעות הורמונליות, בנוסף נשים נוטות לבצע פחות פעילות גופנית לעומת גברים, מה שגורם לעלייה במשקל וסיכון גבוה יותר לפתח יתר לחץ דם וסוכרת מאשר בקרב גברים. יתרה מכך עצם הקיום גורמי סיכון קלסיים בקרב נשים מגביר משמעותית סיכון למחלת לב וכלי דם לעומת גברים עם אותם גורמי סיכון. נזקי העישון אצל נשים משמעותיים יותר, אך לאחר הפסקת העשן, נזקי העישון נעלמים מהר יותר. חשוב לציין כי טיפול בסטטינים עשויי להיות יעיל יותר בקרב נשים הן מבחינת הורדת ערכי כולסטרול רע (LDL) והן מבחינת הפחתת הרובד הטרשתי מאשר בגברים.

על ציר הזמן במהלך החיים של האישה יש כמה תקופות של שינוים הורמונליים שיכולים להשפיע ולגרום להאצה של טרשת עורקים והתפתחות מחלת לב וכלי דם. 
  • תחילת המחזור החודשי: אנחנו יודעים שהופעה מוקדמת או מאוחרת של המחזור, מתחת לגיל 10 או מעל גיל 14, קשורה לסיכויים גבוהים יותר למחלת לב וכלי דם ולסיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה בגיל מבוגר יותר. 
  • הבעיה השכיחה הנוספת בקרב מתבגרות ונשים צעירות הינה תסמונת של שחלות פוליציסטיות אשר מתאפיינת על ידי הפרשה מוגברת של הורמונים גבריים (היפראנדרוגניזם), ייצור יתר של אינסולין ותנגודת לאינסולין. נשים אלה סובלות במקרים רבים מהפרעות מחזור, מהשמנה בטנית, נטייה לטרום סוכרת, סוכרת ולהפרעות פוריות. חשוב לציין כי נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות נמצאות מגיל צעיר במעקב רפואי בשל התסמונת אך הנושא של סיכון מוגבר לטרשת עורקים מתפספס. הטיפול התרופתי המקובל בקרב נשים אלו הינו גלולות למניעת הריון. 
    שימוש בגלולות למניעת הריון מעלה אפשרות של שבץ טרומבוטי או אוטם שריר הלב פי 1.6 בנשים מבוגרות יותר, במעשנות, במצבי קרישיות יתר, בנשים הסובלות ממיגרנות ובאילו שמטופלים במינון גבוהים של אסטרוגן (מעל 50 מיקרוגרם).
  • טיפולי פוריות: טיפולי פוריות הוכחו כגורמים לתופעות כמאיצים הופעת טרשת עורקים. נשים שעוברות מחזורי טיפול פוריות מרובים יעלה את הסיכון לטרשת עורקים בגיל מבוגר יותר. 
  • היריון: ההיריון הוא מעין "מבחן מאמץ" לגוף האישה. ככל שהאישה תפתח יותר סיבוכי היריון יעלה אצלה הסיכון לטרשת עורקים בגיל המבוגר יותר. זה כולל סוכרת הריונית ויתר לחץ דם בהריון שיכולים להיות חלק מרעלת הריון (פרה-אקלמפסיה המתאפיינת על ידי עלית לחץ דם, הופעת חלבון בשתן ובצקות ברגליים במחצית השנייה של ההיריון). לא תמיד מודעים לכך שתופעות שליליות של רעלת היריון יכולות להימשך גם לאחר הלידה ולהגביר את הסיכון לטרשת העורקים פי 2.
  • לידה: גם לידה מוקדמת ומשקל נמוך של התינוק – מתווספים לסיכונים שכדאי להתייחס אליהם.
  • סיום מוקדם של המחזור החודשי: נשים שיש להן אי ספיקה שחלתית מוקדמת, זאת אומרת שהמחזור שלהן הסתיים בגיל צעיר (מתחת לגיל 40), גם הן בסיכון מוגבר להתפתחות טרשת עורקים. הסיבה היא שיש ירידה באסטרוגן, ההורמון הנשי שמגן מפני טרשת עורקים. 
  • גיל המעבר: הפרשת האסטרוגן יורדת במנופאוזה וזהו גורם סיכון בפני עצמו. אם אצל הגברים הערכים של LDL (כולסטרול רע) עולים עד גיל 50 ואחר-כך מתייצבים, אצל נשים להיפך – לאחר הפסקת המחזור יש עלייה מתמדת של LDL, בנוסף עלית משקל, נטייה להתפתחות סוכרת ויתר לחץ דם. כתוצאה מכך סיכון מוגבר להאצת טרשת עורקים והתפתחות מחלת לב וכלי דם. 

כשמגיעה למרפאה שלנו אישה עם כולסטרול גבוה, למעט התייחסות לגורמי הסיכון הקלאסיים כמו סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר, סוכרת או טרום סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר, עישון ועוד, ישנה חשיבות רבה להערכת גורמי סיכון ייחודיים לנשים כגון  גיל תחילת המחזור, קיום אבחנה של שחלות פוליציסטיות, טיפולים הורמונליים, טיפולי פוריות וסיבוכים בהיריון, גיל הפסקת המחזור, דיכאון או מצבי סטרס תמידיים. 
בהתאם לממצאים במידת הצורך ניתן להשלים בירור נוסף שיכלול הדמיות כגון בדיקת דופלר עורקי צוואר או בדיקת סיטי של הלב (לאחר גיל 45) ולתת טיפול תרופתי בהתאם לממצאים על מנת למנוע התפתחות או חזרה של מחלת לב וכלי דם.


תפריט ניווט תחתון