תוכן עניינים

מאת: נעמה מזור מרפאה בעיסוק ואילה חנוכה אחראית ריפוי בעיסוק במכון השיקום הפיזיקלי-גריאטרי.


כבר נאמר ש"ביתי הוא מבצרי". כשאנו חושבים על בטיחות בבית, אוטומטית עולות תמונות של סכנות ברורות, בדרך כלל מגורמים אנושיים- פריצה לבית או חלילה פגיעה ביושבים בו. אולם בדרך כלל אנו לא נוטים לחשוב על הבית עצמו כגורם סיכון. המילים "גורמי סיכון בבית" עשויות להעלות תהיות: הבית עצמו עלול להיות מסוכן? כורסא או ארון מטבח עלולים להזיק?ובכן, כן- זה דבר שכדאי מאד לתת עליו את הדעת. כולנו מכירים את תחום התאונות בבית מסיפורים שאנו קוראים בעיתון, בעיקר אצל פעוטות- נפילות משידת ההחתלה, מעידה לתוך דלי מלא במים, אולם פחות נותנים לכך את הדעת כאשר מדובר בבית שיושביו מבוגרים. כאשר מבוגרים מאכלסים את הבית יש נטייה להתייחס אליו יותר במובן העיצובי ופחות מהפן הבטיחותי, אולם בהחלט, ישנם אלמנטים בבית שעשויים להוות גורמי סיכון.

משבר הגיל השלישי

משבר גיל ה-65 מתבטא לא רק ביציאה לפנסיה. הוא מתבטא גם בתופעות שונות העשויות לגרום לתאונות: סחרחורות ובעיות בשווי משקל, ירידה בשמיעה וראיה, כמו גם תופעות לוואי של תרופות. תופעות אלה, לצד מכשולים בבית, עלולות לגרום לתאונות. כדאי לאתר אותם ולמנוע תאונות על-ידי הסרתם.

ארגון הבית באופן בטוח

רצוי לבחון בבית כל חדר על מנת לזהות את גורמי הסיכון הפוטנציאליים. החדרים ה"מסוכנים" ביותר הם השירותים והאמבטיה, ולכן נתחיל בהם: 

שירותים: הדבר החשוב ביותר בהקשר לשירותים הוא לא השירותים עצמם, אלא הדרך אליהם. נפילות רבות קורות בשעת הלילה, כשאנו לא במיטבנו מבחינת רמת העוררות, ואנו מגששים את דרכינו אל השירותים. לכן, חשוב מאד להקפיד על תאורת לילה בדרך אל ובתוך השירותים. בחדר השירותים עצמו כדאי להתקין ידית אחיזה.

אמבטיה: בגיל המבוגר רצוי מאד להתקלח במקלחת ולא באמבטיה. האמבטיה קשה לשימוש, במיוחד בכניסה והיציאה ממנה, והיא מסוכנת מאד (המבוגרים בינינו זוכרים עדיין את נפילתו של ראש הממשלה מנחם בגין, באמבטיה). במקלחת כדאי גם לשקול רחצה בישיבה, כדי שאם יש אירוע של סחרחורת, למשל, לא תגרם נפילה. גם את פעולות הניגוב והלבוש רצוי לבצע בישיבה, וכמובן- גם בחדר זה יש להתקין ידיות אחיזה. קיימות ידיות אחיזה במגוון רחב מאד של עיצובים וצבעים, וניתן להתאימן לאריחים הקיימים.

מטבח: ברוב המקרים משטחי השיש במטבחים בארץ מותקנים גבוה מדי עבור האוכלוסיה כאן. הגובה הסטנדרטי של 90 ס"מ מאלץ את הרוב הנשי שמשתמש במטבח לאמץ מאד את חגורת הכתפיים והגו, דבר שפעמים רבות גורם גם לכאבי גב. לפיכך מומלץ, אם מתקינים מטבח חדש, לבקש שהשיש יותקן נמוך יותר (בכ- 5 ס"מ) וגם להנמיך את הארונות העליונים, כך שניתן יהיה להגיע אליהם ביתר קלות. כמו כן כדאי להשאיר מרווח לרגליים מתחת לכיור או מתחת לשיש (כן, על חשבון ארון אחד), כך שניתן יהיה לשבת על יד השיש על כסא גבוה ולחסוך באנרגיה גופנית יקרה. יש לאחסן את הכלים והמצרכים במדפים ומגירות שאינם מצריכים התכופפות (שעלולה לגרום לסחרחורות) או לטיפוס. יש להקפיד לנגב כל נוזל ושיירי מזון הנשפכים על הרצפה על מנת להימנע מהחלקה.

סלון: ברוב חדרי האורחים בארץ ניתן למצוא ריהוט שהוא יותר דקורטיבי מאשר נוח ובטיחותי, אולם ניתן לשלב בין הדברים אם נזכור את הכללים: על הריהוט להיות יציב ובעל מושבים שאינם שקועים או מאד רכים, כדי שניתן יהיה להתיישב וגם לקום בקלות. רצוי מאד שהכורסאות תהיינה בעלות ידיות. כדאי שהשולחנות לא יהיו בעלי פינות חדות, על מנת למנוע פציעות.

חדש שינה: רצוי להשתמש במיטה גבוהה עם מזרון קשה, על מנת לאפשר קימה נוחה ובטוחה ממנה. על יד המיטה כדאי לרכז מנורת לילה, טלפון, שלט וכו' על מנת להפחית את מספר הקימות והחזרות למיטה. כל קימה מהמיטה צריכה להיעשות באופן איטי והדרגתי, על מנת למנוע סחרחורת.

ובאופן כללי, להלן מספר "טיפים" שנכונים לגבי כל האזורים בבית:

  •  יש לארגן את הרהיטים בבית כך שיתאפשר מעבר נח ובטוח ממקום למקום.
  • יש להסיר מהדרך אביזרים העלולים לגרום לנפילה כגון חוטי חשמל וטלפון.
  • יש לגלגל ולהסיר שטיחים או להדק שטיחים מסיביים לרצפה.
  • חפצים הנמצאים בשימוש יומיומי- יש להניח בהישג יד.

התאמה אישית של הבית בהתאם לסוג הקושי
למרות שחשוב מאד לפתח מודעות לסיכויים הגבוהים לנפילות מסוכנות בגיל המבוגר, ולהשתדל לא להרבות בכניסה למצבים העלולים להיות מסוכנים, לעיתים הדבר אינו מספיק ויש לפנות לייעוץ אישי של מרפא בעיסוק. בייעוץ זה לוקחים בחשבון את אופי הקושי הקיים (בניידות, בשמיעה, ראיה וכו') ואת המבנה הקיים, על מנת לתכנן יחד כיצד לארגן את הבית באופן אופטימלי.

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון