תוכן עניינים

"ניתוח יגיע רק כאופציה אחרונה"

המטופלים שנכנסים אליו והוא שולח אותם הביתה, הקיבועים המיותרים והמקרים שבהם אין ברירה אלא לנתח 

ראיון עם פרופ' צבי לידר, מנהל היחידה לניתוחי עמוד שדרה. המרכז הרפואי תל אביב




  • מתי מגיעים לניתוח גב?
"נקדים ונאמר שמעל 90% מהחולים שמגיעים ליעוץ במרפאה לא צריכים ניתוח גב. בחולים המעטים שזקוקים לניתוח ישנם שלוש סיבות עיקריות לביצוע ניתוח: 
חסרים נוירולוגיים:
מקרים בהם הבעיה בעמוד השדרה גורמת לחסר נוירולוגי כמו חולשת רגליים או ידיים או גורמת לאי שליטה בסוגרים. במקרים האלה של פגיעה קשה וברורה בתפקוד נוירולוגי  – חייבים לנתח. אם נתמהמה יכולות להיות פגיעות בלתי הפיכות ולכן יש זמן קצוב שמאפשר לנתח. אני מדגיש כי מדובר רק במקרים של חולשה קשה ומשמעותית. במקרים מסוימים נעביר חולה לניתוח  אפילו ישירות דרך המיון, מטופל או מטופלת שמגיעים עם אי שליטה על סוגרים ובעיות קשות בגפיים – יועברו בדחיפות לניתוח.
כשיש חולשה בינונית, נאשפז וננתח בימים הקרובים, ולמי שיש חולשה קלה – ניתן נוגדי כאבים, נציע פיזיותרפיה ונעקוב לראות מה קורה".
כאב בלתי נסבל:
 "מטופלים שעברו במשך כארבעה חודשים את המסלול של מנוחה, פיזיותרפיה, משככי כאבים, זריקות וכלום לא עזר והם מאוד סובלים – במקרים האלה של כאב בלתי נסבל,  Intractable Pain, נציע להם ניתוח, למרות שלרוב המטופלים  עצמם יבקשו ניתוח מכיוון שיש להם פגיעה משמעותית באיכות החיים וקושי רב לתפקד". 
מחלות קשות, שברים וזיהומים:
"במקרה  בהם חולה  סובל  מגידול שחובה להוציאו אותו כמובן שננתח. גם במקרה של שברים בלתי יציבים בעמוד שדרה שנגרמים מחבלות ננתח ונקבע וגם במקרים של זיהומים שפוגעים בחוליות וגורמים לחוסר יציבות גרמית או לחץ על חוט שדרה נהיה חייבים לנתח". 

  • האם אתם מוודאים קודם שהמטופל ביצע טיפולים שמרניים?
"בהחלט כן, וזה, אגב, הקו המנחה בכל הניתוחים באיכילוב, אנחנו תמיד שמרניים וניתוח יגיע רק כאופציה אחרונה. אבל, אם חולה הגיע אלי 'כבר ארוז', כמו שאנחנו אומרים. הכוונה היא שטופל שמרנית במרפאת כאב ומיצה את כל הטיפולים הלא ניתוחיים, והוא גם מספר שהיה הולך בעבר שני קילומטר והיום מתקשה עם 50 מטר – זה הזמן לדבר על ניתוח". 

  • בעבר ניתוחי גב נחשבו בקרב הציבור כמוצא האחרון שכדאי לגשת אליו.
"זה נכון, ויש לכך כמה סיבות. קודם כל מבחינה היסטורית, ניתוחי גב היו בעבר ניתוחים מאוד גדולים, היו פותחים את הגב מקבעים והייתה גם החלמה ארוכה. עם השנים למדנו שאפשר למזער את הניתוחים ובכך להקטין סיכוני הניתוח כמו זיהומים, מתן מנות דם וסיבוכי פצע וגם לקצר משמעותית את ההחלמה". 

  • מה הכוונה שהניתוחים הפכו יותר זעירים עם השנים?
"אם פעם היה צריך לפתוח את כל אזור עמוד השדרה המנותח כדי לראות את כולו למטה ולמעלה, היום בעזרת טכנולוגיה של אמצעי ראייה כמו שיקוף, מצלמות, אנדוסקופים ואקסוסקופים ועוד – ניתן לראות יותר טוב ולפתוח הרבה פחות. בדרך זו יפגעו פחות שרירים ועצמות, יצטמצמו סיכוני הניתוח וההחלמה תתקצר. היום אפשר להתנתח ולצאת באותו יום או למחרת הביתה, מה שפעם היה אשפוז של שבוע והתוצאות זהות ואף טובות יותר".

  • מה עוד השתנה?
"הייתי אומר שהאינדיקציות התחדדו. מה הכוונה? שאם בעבר היו עושים הרבה קיבועים (השתלת ברגים בעמוד השדרה), היום אנחנו מבינים שכדאי להמעיט בהם. פעם חשבו שמטופל עם חוליה אחת שזזה צריך לקבע אותו, היום מבינים שהקיבוע בעייתי לגוף האדם כי הוא משנה את הביולוגיה - מאזור שזז וחי לאזור שמפסיק לזוז ולא כל גוף מקבל את זה".

  • האם גם היום מקבעים יותר מדי לדעתך?
"הייתי אומר שכן, גם בגלל חינוך של רופאים וגם בגלל, וקשה להגיד את זה, בגלל הכסף שמקבל הרופא המנתח. בארה"ב למשל, לפני מספר שנים קיבוע עמוד שדרה היה הניתוח הכי נפוץ  ואציין שהיה גם מאד רווחי למנתחים. כמו כן מאמרים רפואיים רבים הוכיחו כי ניתוח לקיבוע בהרבה מקרים מיותר וגורר סבל רב לחולה, סבל בלתי הפיך. ברבות השנים  חברות הביטוח האמריקאיות  עלו על זה והיום נדרשים לעבור ועדה שתאשר את הקיבוע.  עדיין לדעתי ולדעת מנתחים רבים, גם בישראל, מקבעים יותר מדי מטופלים". 

  • למה לא צריך תמיד לקבע?
"גילינו כשחוליות זזות, פעם המקרה הקלאסי לקיבוע, לא תמיד צריך לקבע כי הגוף בסוף מסתדר. אנחנו באיכילוב היו מהראשונים בעולם לבצע ניתוחים זעיר פולשניים ולמדנו מהם המון. היום אנחנו נלך לתהליך של קיבוע רק כשנשמע מהחולה שהבעיה שלו כרוכה בחוסר יציבות בין החוליות וגם נראה בצילום הגב שלו בכיפוף שהחוליות זזות מעל 3 מ"מ  – רק אז בלית ברירה נבצע קיבוע. עדיין, האידאל הוא לא לקבע,. לצערי יש עדיין שם לא טוב לניתוחים כי יש מנתחים אגרסיביים מדי שיציעו ניתוח גם כשאפשר להסתדר בלעדיו".

  • אז אתה שולח הביתה מטופלים?
"הרבה, והם מודים לי על כך ובאים להגיד לי תודה שהצלתי אותם מניתוח. בבית חולים ציבורי אין בדרך-כלל ניתוחים מיותרים. הבעיה היא במקרים מסוימים במגזר הפרטי ובבתי חולים שיש להם שירותי רפואה פרטית. אם הרופא מקבל תשלום פר מקרה – יש לצערי חשש לניתוחים מיותרים".
    
  • מה אתה מציע לעשות?
"תמיד לפני ניתוח, כל ניתוח, כדאי לשמוע חוות דעת נוספת. ברור שאם הגעת מתאונת דרכים למיון אין את הזמן הזה, אבל אם בן אדם נכנס אלי למשרד הולך על שתי רגליים ונאמר לו שהוא חייב ניתוח דחוף - פה כדאי לעצור ולבקש חוות דעת שנייה".

  • האם נכון שאחרי עשר או עשרים צריך יהיה לחזור על הניתוח?
"זה תלוי איזה ניתוח עברתם וגם איך שמרתם על הגב שלכם. אם יש בעיה של היצרות של התעלה ופותחים אותה בניתוח, ייתכן שהביולוגיה הטבעית של הגוף תגרום לכך שההיצרות תחזור ויידרש ניתוח נוסף. הגוף חי וזז וזה יכול בהחלט לקרות ברבות השנים, ללא קשר לניתוח שעבר החולה, אלא לשחיקה הטבעית של גב המטופל. אולם, אם שומרים על הגב אפשר להימנע מכך.
מלבד זאת, מי שעבר קיבוע חוליות למשל, ייתכן שיידרש ניתוח נוסף אחרי עשור בגלל שהחוליות שבמוכות לקיבוע עובדות ביתר, החוליות האלה עלולות לסבול משחיקת ייתר בגלל הקיבוע".

  • איך שומרים על הגב אחרי ניתוח?
"נמנעים מישיבה ממושכת, מסחיבת מסעות כבדים, ממעיטים בריצה, מרבים בשחייה, עושים חדר כושר מבוקר וכד'".

  • איך ההחלמה אחרי הניתוח?
תלוי בסוג הניתוח. בניתוחים בגישה זעירה שמנתחים בבוקר - אפשר להשתחרר באותו אחר הצהריים או בערב. לפעמים מנתחים בערב והולכים הביתה למחרת. אנחנו נותנים חודש של חופשת מחלה כדי לנוח בתקופה הזאת בבית, לצאת קצת ולהתאושש בהדרגה. כמובן שנמנעים מריצה ומסחיבת מסעות. אחרי חודש מגיעים לביקורת".

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון