אחת התלונות הרפואיות הנפוצות אצל ילדים היא כאב ראש. אין יום שעובר שלא מגיע למיון הילדים לפחות מקרה אחד של ילד או ילדה שסובלים מכאב ראש. 

"חלק מהילדים מגיעים עם שפעת או מחלת חום. לפעמים כאב הראש מקדים את המחלה ורק אחר כך מגלים שיש גם חום ותסמינים של מחלה זיהומית, סינוסיטיס, חבלת ראש או אירוע אחר. במקרה הזה כאב הראש הוא משני ונטפל כמובן בסיבה העיקרית לכאב הראש", מסבירה פרופ' פתאל-ולבסקי. "אם אין שום סיבה נראית לעין שמסבירה את כאב הראש, נרצה בראש ובראשונה לשלול תהליך גידולי במוח, ולכן נחפש דגלים אדומים. חשוב להדגיש כי זו בהחלט לא הסיבה העיקרית לכאבי ראש אצל ילדים ובני נוער". 

"ישנם כמה סימנים המצביעים על לחץ תוך מוחי מוגבר. המוח מצוי בתוך עצמות הגולגולת המהווים מעין קופסה סגורה. כל תהליך מוחי אשר גורם לאפקט מסה כגון גידול, דימום או זיהום כמו אבסס, למשל, יגרמו לתופעה של לחץ תוך גולגלתי מוגבר. תופעה זו מסוכנת ביותר מכיוון שהלחץ המוגבר עלול לגרום ללחץ על גזע המוח עד כדי אובדן הכרה וסכנת חיים. סימן קריטי נוסף הוא הופעת בצקת של עצבי הראייה (פפילאדמה) כתוצאה מלחץ על עצבי הראייה. 

במיון נבדוק בנוסף לחץ דם, דופק ונשימה. אם הדופק נמוך, לחץ הדם גבוה ויש קשיי נשימה, זהו מצב שבהחלט יניף דגל אדום למקרה של לחץ תוך גולגלתי מוגבר".

"לחץ תוך גלגלתי מוגבר מתאפיין בכאבי ראש עזים שמעירים משינה, כאבי ראש המתגברים בזמן מאמץ כמו שיעול או קפיצה, כאבי ראש המופיעים בבוקר לאחר קימה משינה ושינוי תנוחה. סימנים נוספים אשר בגללם יש לפנות מיד למיון הם ישנוניות והקאות". 

"במקרה של חשש ליתר לחץ תוך גולגלתי נפנה את המטופל לבדיקת הדמיה מוחית. ההדמיה המועדפת היא בדיקת MRI מכיוון שאינה כרוכה בקרינה, אולם, החיסרון שלה הוא שהיא מצריכה הרדמה בילדים צעירים. לפעמים, כשהמצב דחוף, אין זמן להמתין לבדיקת MRI שהיא פחות זמינה ונבצע בדיקת CT שהיא מהירה וזמינה כדי לא לסכן את הילד באבחנה מאוחרת".

"במקרה שיש סימנים ליתר לחץ תוך מוחי ללא ממצא בהדמיה, עולה החשד לתסמונת הלחץ התוך מוחי מסיבה בלתי ידועה (Idiopathic Intracranial hypertension), ששכיחותה עולה בשנים האחרונות. בתסמונת זו מתפתח לחץ תוך מוחי אשר מדמה לחץ הנגרם בשל גידול. אבחנה זו נקבעת לאחר דיקור מותני ומדידת הלחץ בנוזל חוט השדרה. 

כיום ניתן לזהות מספר גורמי סיכון לתסמונת זו כגון נטילת תרופות אנטיביוטיות מקבוצת הטטרציקלינים שניתנות לטיפול באקנה ומשחות שמכילות ויטמין A. כמו כן הפרעות הורמונליות ביניהן הפרעות בבלוטת התריס או הפרה-תירואיד, מתן הורמון גדילה, חסרים של ויטמינים וחסרים תזונתיים אחרים. בשנים האחרונות אנו עדים לגורם הסיכון נוסף ועיקרי לתסמונת במיוחד בנערות בגיל ההתבגרות והוא השמנת יתר".

"התסמונת גורמת לסבל רב בשל כאבי הראש הממושכים אשר עלולים להפריע בתפקוד היומיומי עד כדי היעדרות מבית הספר. בנוסף לכך הלחץ על עצבי הראייה יכול להביא לפגיעה בראייה בטווח הארוך. בשל ההשלכות של תסמונת זו נדרשים אבחנה וטיפול בהקדם האפשרי. הטיפול המקובל להורדת הלחץ הינו דיאמוקס (אורמוקס) שהוא תכשיר משתן שנמצא יעיל במרבית המקרים.  יחד עם זאת, הפתרון העיקרי לבעיה הוא ירידה במשקל אשר תביא להחלמה מלאה. המטופלים מופנים למרפאת תזונה המשלבת טיפול תזונתי, פסיכולוגי וכד'. במקרים שבהם ירידה במשקל אינה מושגת ניתן לשקל ניתוח בריאטרי".

"בעוד שגידולים מוחיים הם יחסית נדירים, התסמונת הזו שכיחה יותר ומדי שבוע אנו נתקלים לפחות במקרה אחד". 

"התסמונת שכיחה יותר בנערות בגיל ההתבגרות, לרוב על רקע שינויים הורמונליים והשמנת יתר. לפני גיל ההתבגרות נראה את התסמונת בשכיחות שווה בין בנים ובנות כשהסיבות יכולות להיות הפרעות הורמונליות אחרות או מבנה גולגולת צר וחוסר פרופורציה בין המוח לגולגולת".

"במקרים שמגיעים אלינו, לרוב לא מדובר בהפרעת אכילה אלא בהרגלי תזונה לקויים או נטייה גנטית משפחתית".

"כאן מדובר בקבוצה של כאבי ראש ראשוניים, ביניהם מיגרנות וכאב ראש שנקרא Tension-type headache. מיגרנה היא תופעה משפחתית, ולרוב נמצא קרוב משפחה מדרגה ראשונה או שניה שסובל גם הוא ממיגרנה".

"כאב ראש במיגרנה הוא בעל אופי התקפי, מופיע בצד אחד של הראש, בדרך כלל באזור ארובת העין, הכאב פועם ומלווה בבחילה או הקאה ולעיתים עם הפרעות בראיה או בשדה הראייה. הכאב מוחמר באור וברעש והשינה מקלה לרוב על הכאב. בניגוד למה שמקובל לחשוב, מיגרנה קיימת גם בילדים ולא רק במבוגרים".

"הטיפולים נחלקים לטיפול הניתן בזמן ההתקף או טיפול מניעתי שניתן לילדים שיש להם התקפים תכופים, מספר פעמים בשבוע. לילדים שחווים התקף לעיתים רחוקות, נמליץ על טיפול בזמן ההתקף עצמו. על מנת שהטיפול יהיה אפקטיבי חשוב לתת אותו מיד בתחילת ההתקף. התרופות הניתנות הן ממשפחת משככי הכאבים כמו אקמול, אופטלגין ונורופן וכן תרופות חזקות יותר ממשפחת הטריפטנים - אימיטרקס, ריזלט וזומיג שניתנות מעל גיל 16. 

כטיפול מונע להתקפים תכופים ניתן תרופות ממשפחת חוסמי בטא, תרופות אנטי אפילפטיות במינון נמוך ולפעמים תרופות ממשפחת האנטי דיכאוניים. אנחנו מתאימים את הטיפול על פי  צרכי המטופל.

טיפולים חדשניים יותר הם טיפולים נוגדי CGRP - הורמון שמופרש במערכת העצבים וגורם להרחבת כלי דם במוח. התרופות ניתנות במסגרת סל הבריאות רק במקרים של מיגרנה עמידה לתרופות במבוגרים. בכל הנוגע למתן התרופה בילדים, אנו עורכים ניסויים קליניים לבדיקת יעילות ובטיחות התרופות בילדים בני 12-18. התרשמותנו הראשונית היא שהתרופה יעילה בילדים בדומה למבוגרים".

"סוג כאב זה אף שכיח יותר ממיגרנה. הוא מושפע מלחץ ומתח שרירי. הכאב הוא סביב המצח, כמו חגורה ולרוב דו צדדי. הכאב נמשך לאורך כל היום, בעוצמה נמוכה בהשוואה למיגרנה. הכאב אינו מלווה בהקאות או ברגישות לאור אבל עלול לגרם להפרעה בתפקוד. הטיפול העיקרי הוא הקפדה על אורח חיים בריא כגון אכילה ושינה סדירה. לעיתים ניתן טיפול בדומה לזה של המיגרנות ובמקרים מסוימים נפנה לטיפול פסיכולוגי וטיפולים אלטרנטיביים".  

"לאחרונה אנו רואים יותר ילדים אשר סובלים מתופעות של לחץ וחרדה בעקבות המלחמה. לעיתים הלחץ מקבל ביטוי גופני בדמות תלונות על כאבי ראש. במקרים בהם נשלל גורם גופני ואנו מגיעים למסקנה שהגורם הוא רגשי  אנו ממליצים על טיפול רגשי בהתאם".

"חד משמעית! ילדים הם תמונת ראי של הוריהם, לחץ אצל ילדים מושפע באופן ישיר מלחץ ההורים. העלאת המודעות לכך היא כבר צעד ראשון בטיפול".

"כאב ראש ללא הדגלים האדומים שצוינו לרוב לא יתברר כגידול. עם זאת, האפשרות לגידול תמיד קיימת ולכן נשקול ביצוע בדיקות לשלילתו".