משפחה זה בריא?

משפחה היא חלק בלתי נפרד מהחיים: הורים, אחים ואחיות, בני ובנות זוג שמצטרפים בדרך, עם או בלי ילדים. בין שמדובר במשפחה גרעינית או בשבט שלם, זוהי המסגרת שמגדירה אותנו ואת התנהלותנו, וכפי שמראים מחקרים - גם משפיעה על בריאותנו. "חשוב שאנשים יידעו לזהות את הקשר שבין הדפוסים המשפחתיים ובריאותם", אומר פרופ' שלמה ברלינר, מנהל מחלקה פנימית ה' במרכז רפואי תל אביב, והמנהל הרפואי של BeWell. לכבוד יום המשפחה ריכזנו עבורכם מקבץ מחקרים נבחרים הבוחנים את הקשר בין בריאות ומשפחה

הפסיכולוג אברהם מאסלו, שילב את המשפחה בסולם הצרכים של האדם, פעמיים: פעם אחת בשלב הביטחון - המדבר על הצורך האנושי בתחושת ביטחון ויציבות, ופעם נוספת בשלב השייכות - המתמקד בצורך האנושי להגדרה עצמית, לאהוב ולהרגיש נאהב ולהיות שייך למסגרת תומכת. מסתבר שזה בהחלט לא כל הסיפור.

מחקרים רבים מהשנים האחרונות בדקו את השפעת המשפחה על בריאותנו. אותם מחקרים מעלים גם לא מעט שאלות על הסיבה להשפעה זו: האם מדובר בהשפעה ישירה של המשפחה, שעברה שינויים סוציולוגיים רבים, כגון: יותר מעורבות של הגברים בחיי הבית והאבהות ושינויים בהגדרת הזוגיות, או שמקור ההשפעה הוא בדפוסי התנהגות ספציפיים במסגרת המשפחתית.

נשואים יותר - בריאים יותר

באוניברסיטת הרווארד קבצו מסקנות של מספר מאמרים שבחנו את השפעת המשפחה על בריאות הגבר:
סקר שכלל 127,545 איש מקרב האוכלוסייה הבוגרת בארה"ב, מצא שגברים נשואים בריאים יותר מרווקים, אלמנים או גרושים, ושתוחלת החיים שלהם ארוכה יותר. לפי הסקר, גברים שנישאו אחרי גיל 25 בריאים יותר מאלו שנישאו בגיל צעיר, וככל שנשארו נשואים לפרק זמן ארוך יותר, כך עלתה גם תוחלת החיים שלהם. לדברי החוקרים, מסקנות המחקר מתחזקות לאור העובדה שדווקא גברים שמצב בריאותם פחות טוב – נישאים בגיל מוקדם יותר ונוטים פחות להתגרש.

 

אישה יותר משכילה – גבר יותר בריא

בשנות ה-80' של המאה הקודמת, מצאו מחקרים שגברים שנשותיהן היו משכילות מהם, היו בסיכון גבוה יותר למות ממחלות לב וכלי דם, בהשוואה לגברים שנישאו לנשים משכילות פחות. מחקרים שנעשו במאה הנוכחית, לעומת זאת, מצביעים על מגמה הפוכה:
מחקר משנת 2002 מצא כי ככל שהאישה משכילה יותר, פוחת הסיכון של הגבר למחלות לב וכלי דם, כמו גם הסיכון לגורמי סיכון למחלות, כגון: יתר לחץ דם, השמנה, כולסטרול, עישון וחוסר פעילות גופנית. מחקר משנת 2009 מצא כי גברים הנשואים לנשים משכילות נהנו משיעורי תמותה נמוכים יותר בהשוואה לגברים שנשאו לנשים משכילות פחות.

גברים נשואים מסופקים יותר לאחר פרישה

מחקר פרמינגהאם שהתמקד בבריאות הלב, מצא כי גברים נשואים נמצאים בסיכון נמוך ב-46% למוות כתוצאה ממחלות לב, בהשוואה לגברים לא נשואים. לגבי מחלת הסרטן – לא נמצא קשר ברור בין המצב המשפחתי לסיכון לחלות במחלה, אולם מחקר אחר, שנערך בקרב 27,779 חולים בסרטן, מצא קשר מסוים בין הסטטוס הזוגי לבין שלב אבחנה מוקדם יותר ומפושט פחות, וסיכויי הישרדות גבוהים יותר. מדדים בריאותיים נוספים שנמצאו קשורים בזוגיות, היו: פחות דכאון ויותר סיפוק מהחיים לאחר גיל הפרישה, תפקוד קונטיבי טוב יותר וסיכון מופחת לאלצהיימר.

גברים נשואים צעירים – שוקלים יותר

מחקר אחר בדק את הקשר בין סטטוס מערכת היחסים לבין התנהגויות בריאות יום-יומיות ומשקל. החוקרים ניתחו נתונים של 1,853 איש בארה"ב, שגילם הממוצע היה 25.3. מהתוצאות עולה כי גברים נשואים סבלו יותר מעודף משקל או השמנה, לעומת רווקים או גברים בשלב האירוסין או כאלה הנמצאים בקשר זוגי קבוע. מהצד הנשי נמצא קשר בין הסטטוס הזוגי לבין הרגל בריאותי אחד בלבד, והוא, שנשים נשואות בגילאים אלו, אכלו ארוחות בוקר באופן קבוע 5 פעמים בשבוע. לא נמצא קשר להתנהגויות בריאות אחרות, כגון: פעילות גופנית או הרגלי אכילה אחרים. המחקר פורסם בכתב העת של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה.

יותר פעילות משפחתית – יותר כשירות רגשית וחברתית

מחקר שנערך בקרב 8,550 ילדים בגילאי טרום בית-ספר בניו-יורק, ארה"ב, בחן את "הפעילויות המשפחתיות" שלהם, ובכלל זה: ארוחת ערב משותפת עם כל בני המשפחה (הארוחה העיקרית ביום), קריאה או סיפור סיפורים, שירה משותפת ומשחקים משותפים. נבדקה גם התדירות של אותן פעילויות משותפות. במקביל, בעזרת ההורים, ניתן לכל ילד ציון רגשי-חברתי המשקף את מידת הבגרות הנפשית והיכולות החברתיות של הילדים.

לפי המאמר, שפורסם בכתב העת Developmental & Behavioral Pediatrics, הפעילויות שהשפיעו על גובה הציון בצורה המובהקת ביותר היו: סיפור סיפורים או שירה משותפת, ארוחות ערב משפחתיות ומשחק משותף, בעוד שקריאה משותפת בספרים לא השפיעה על גובה הציון. לסיכום, ציינו החוקרים את ההשפעה של הרגלי הפעילות המשפחתית על הגדלת הסיכוי לבריאות נפשית וכשירות חברתית אצל ילדים לפני כיתה א'.

תאכל, תגדל

מחקר שנערך בקרב 190 הורים ו-148 ילדים, שם דגש על הרגלי ארוחת הערב המשפחתית. המחקר בחן את הקשר בין הארוחה המשותפת לבין מדד מסת הגוף (BMI), הן של הילדים והן של הוריהם. התוצאות הצביעו על מדד מסת גוף נמוך יותר בקרב משפחות שאכלו ארוחת ערב במטבח או בפינת האוכל, אצל הורים וילדים כאחד.

ממצא נוסף היה, כי אצל ילדים ממין זכר נמצא קשר בין מדד מסת גוף נמוך לבין ישיבה ליד השולחן עד שכל הסועדים סיימו לאכול. אצל הילדות, לעומת זאת, נמצא מדד מסת הגוף גבוה יותר, אצל מי שסייעו בהכנת ארוחת הערב.
מסקנת החוקרים במאמר, שפורסם ב- Pediatric Obesity הייתה, כי שולחן ארוחת הערב המשפחתית יכול לשמש לתמיכה ומעורבות משפחתית, או כפי שהם הגדירו זאת "להיות שדה הקרב במלחמה בהשמנה", עוד לפני בחינת הערך התזונתי של המזון, כשלעצמו. 

יותר שינה - פחות השמנה

מחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת FRONTIERS IN PSYCHOLOGY בדק איזה הרגלים משפחתיים קשורים להשמנה ועודף משקל בהורים ובילדים (BMI גבוה מ-30, מעל לאחוזון 85 - בהתאמה). לצורך כך נותחו נתונים דמוגרפיים של 337 ילדים בגילאי גן ושל הוריהם, ובהם גורמים מגינים שונים, כגון: שינה של 10 שעות לילדים ו-7 להורים, ארוחה משפחתית, זמן צפייה מוגבל בטלוויזיה/מחשב (פחות משעתיים) וחדר שינה ללא טלוויזיה. נמצא, כי בקרב אוכלוסיית המחקר, רק כ-40% מההורים ישנו 7 שעות ואכלו ארוחה משפחתית, בעוד שאצל הילדים נמצא כי, רק כ-12% מהנשאלים ענו על כל 4 הגורמים המגינים. עוד נמצא, כי כ-28% מההורים וכ-23% מהילדים, הוגדרו כסובלים מהשמנה.

הגורם המגן היחידי שנמצא קשור בהשמנה במחקר זה היה שמירה על שעות שינה מומלצות. כמו כן נמצא קשר בין זמן השינה של הילדים לבין זמן השינה של הוריהם.

בשורה התחתונה: מה טוב ומה בריא שבת אחים גם יחד

מחקר שבחן תוצאות של מחקרים שונים שבוצעו בעולם בשנים האחרונות (מטה-אנליזה), מצא כי אכילה עם אחרים, בעיקר עם בני משפחה, קשורה לתוצאות תזונתיות בריאותיות טובות יותר. התוצאות עקביות יותר בקרב ילדים ומתבגרים, בעוד שלגבי מבוגרים, גברים ונשים, נמצאו תוצאות שונות. לדברי החוקרים, נמצא כי השפעת המשפחה על המשקל ברורה יותר מאשר השפעתה על ההרכב התזונתי של הארוחות.

"עכשיו הגיע השלב להבין את המכניזם שעומד מאחורי המושג 'משפחה'", ציינו החוקרים. לדבריהם, הבנת האופן שבו משפיעה המשפחה על בריאותנו, תוכל לנתב אותנו לחיים בריאים יותר, ולהשפיע גם על איכות המזון שאנו אוכלים.
"חשוב שאנשים ידעו לזהות את הקשר שבין הדפוסים המשפחתיים שלהם לבין בריאותם", מסכם פרופ' ברלינר ומדגיש את החשיבות הרבה של שימת לב לאופן שבו יכולה גם התנהגות יומיומית שגרתית להשפיע על חיינו. "יש חשיבות גדולה לכל הפרטים הקטנים בחיים, ודבר זה נכון גם בקשר שבין בריאות ומשפחה", אומר פרופ' ברלינר. "אין ספק שזוהי נקודה חשובה למחשבה".