"קטקרט הוא תהליך שקורה באופן טבעי אצל האוכלוסייה המבוגרת, תהליך של הזדקנות העדשה של העין. אנחנו נולדים עם עדשה שקופה וגמישה ועם השנים היא הופכת ליותר עכורה ופחות גמישה. התהליך הזה יכול לפגוע באיכות הראייה. ירידת הגמישות באה לידי ביטוי בסביבות גיל 40 לערך, אז אנשים מתחילים להזדקק משקפים לקרוב ומתחילים להשתמש במשקפי קריאה".

"לכולם. יש פתאום יתרון לאנשים שתמיד השתמשו במשקפים לרחוק, הם מתחילים להרים את המשקפיים כדי לקרוא מקרוב. נהיה להם פתאום יתרון והם מצליחים לקרוא טוב לקרוב".

"לא, זה פונקציה של גיל".

"עם התקדמות הגיל, העכירות בעדשה מתחילה להשפיע על הראייה – בקצב שונה אצל כל אחד ואחת. מתחילה להיות ירידה בראייה ובאיכות שלה. אנשים לא שמים לב לזה אבל יש שינוי בצבעים שרואים ומתחיל להיות גם טשטוש כלשהו בראייה. במקרים רבים הם יגיעו לאופטומטריסט שיגיד שהוא לא מצליח לשפר להם את הראייה בעזרת משקפיים ויפנה אותם לבדיקת רופא עיניים. אם אין בעיות אחרות בעיניים הרופא יאבחן את עכירות העדשה, קטרקט. אגב, את עניין השיפור בראיית הצבעים שומעים ממטופלים אחרי ניתוח קטקרט כשהם מדווחים שהכל נראה להם פתאום בוהק ומבריק". 

"נכון להיום הפתרון הוא ניתוחי. החלפת העדשה העכורה של המטופל בעדשה מלאכותית שקופה וחדשה". 

"עדיין לא קיים פתרון כזה, עובדים על טיפול כזה בטיפות".

"ניתוח קטרקט הוא ניתוח לשיפור איכות חיים. אם לא מטפלים בדחיפות זה לא גורם נזק כמו זיהום שיכול להיגרם מחוסר טיפול באפנדציט, למשל. הזנחתם? פשוט לא תראו טוב".

"ישנם מקרים קיצונים כמו של קטרקט מולד, כזה שמתפתח בגיל הילדות או כזה שהתפתח בעקבות ניתוחים בעיניים או מצבים רופאים ותרופות – אלה מקרים שלא קורים בגיל המבוגר, וגם הם יטופלו על ידי ניתוח. אגב, אצל ילדים חשוב לנתח בהקדם האפשרי כדי שהעין לא תהפוך לעין עצלה וכדי שהתפקוד הראייתי של הילד כמבוגר יהיה טוב".

"תחת הרדמה מקומית של המטופל עושים חתך זעיר של 2 מילימטר בדופן העין, נכנסים עם מחט מיוחדת שעובדת ורוטטת במהירות רבה. היא מפרקת את תוכן העדשה ואנחנו שואבים אותה. לאחר השלב הזה מקבלים שקית ללא העדשה הטבעית של המטופל ולשם משתילים את העדשה המלאכותית שעשויה מחומר שהגוף מקבל ולא דוחה. העדשה מוזרקת כשהיא מקופלת והיא נפתחת בתוך השקית ושם היא יושבת. זה עיקרון פעולה שקיים כבר למעלה מעשרים שנה והוא יעיל ביותר. בסוף הניתוח המטופל מתאושש ומשתחרר הביתה". 

"אין שימוש בתפרים וסוגרים את העין על ידי הזרקה של מים. בסוף הניתוח המטופל מקבל טיפות של אנטיביוטיקה כדי למנוע זיהום. סך הכל שיעור ההצלחה של הניתוח גבוה מאוד".

"קודם כל נתחיל ונאמר שהניתוח המסורתי, כאמור מאוד מוצלח ונצברו בו שנים של ניסיון. ניתוח שנעשה במכשיר לייזר הוא מעט שונה. הלייזר יודע לפרק ולחתוך את העדשה מבחוץ ובכך הוא עוזר ומייעל את הוצאת העדשה במהלך הניתוח. זה מקטין את כמות האנרגיה שצריך להשקיע בפירוק העדשה בשיטה המסורתית וגם גורם לפחות פגיעה בסביבתה ומקצר את משך זמן ההחלמה מהניתוח".

"יש מקרים בהם מבנה העין או האישון לא מאפשרים ניתוח לייזר. כמו כן שיטת הלייזר פחות מתאימה למי שיש להם קושי בשכיבה או שהם סובלים מחרדה ופחד".

"כעיקרון כן, אבל צריך לזכור שניתוחי קטרקט אינם ניתוחים להסרת משקפיים. אנחנו יכולים לשפר את הראייה באמצעות הניתוח, אבל היכולת לדייק אינה עד 100%. כשאנחנו משתילים את העדשה אנחנו יכולים לכוון את כוח העדשה שייתן תוצאה מסוימת. נכוון את הראייה לרחוק או לקרוב, לפי דרישת המטופל. מי שרוב היום על המחשב אולי יבקש לקבל עדשה שטובה לקרוב ופחות לרחוק או להפך תיקון ראיה לרחוק וצורך במשקפיים לקרוב. 

"מחוץ לסל הבריאות, בתשלום פרטי, בניתוח קטקרט מסורתי וגם בלייזר, קיימות היום טכנולוגיות חדשות של עדשות שאמורות להקטין את הצורך במשקפיים. אלה עדשות מולטי-פוקליות, אבל יש להן עדיין תופעות לואי ולפעמים מטופלים מתלוננים על סנוור או הילה בנהיגה בלילה. יכולה להישאר גם שארית של מספר אחרי הניתוח ואז המטופל יצטרך בכל זאת להשתמש במשקפיים. ישנה קבוצה של מטופלים שיש להם צלינדר שמצריכה השתלה של עדשה טורית. העדשות האלה יכולות לתקן מראש את העיוות שישי להם בקרנית ויכולות להגדיל את רמת הדיוק בסוף הניתוח". 

"ניתוח קטרקט הוא השכיח ביותר ברפואת עיניים, סיכויי ההצלחה שלו גבוהים מאוד והוא ניתוח בטוח, אך כמו בכל ניתוח קיימים גם סיכונים. החשש שלנו הוא דלקת או זיהום שיכולים לחדור לעין, הסיכוי שיקרה דבר כזה הוא נמוך – אחת ל-3,000 ניתוחים. אנחנו משתדלים להקטין את הסיכון על יד הזרקת אנטיביוטיקה לעין בסוף הניתוח וטיפות אנטיביוטיקה שהמטופל מזליף לאחר הניתוח. המטופלים צריכים להקפיד על היגיינת העין ולהזליף את הטיפות כמו שהתבקשו. תופעת לוואי נוספות אחרי ניתוח הם סטייה מסוימת של מספר ואז נדרשים להשתמש במשקפיים. תופעות לוואי שחולפות הן יובש בעניים או צריבה או תחושה של דלקת אחרי הניתוח". 

"חודש או חודשיים בממוצע בין עין אחת לשנייה".

"יש לנו בשורה טובה: ניתוחי קטרקט בלייזר יגיעו בקרוב לאיכילוב לכולם וללא תשלום. זוהי בשורה חשובה. הדבר התאפשר בזכות העזרה של פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב, ופרופ' ענת לבנשטיין, מנהלת מערך העיניים, שתמכו במהלך זה. טכנולוגיה זו תקדם מאוד את המקצועיות ורמת השירות של מערך העיניים של איכילוב לשלב הבא".