פרופ' הנדלר, חוקרת בעלת שם עולמי מבית החולים איכילוב ומאוניברסיטת תל אביב, הסתקרנה באשר לשאלה מה הגורם לתגובת טראומה ומה הנזק הנפשי והנוירולוגי שנגרם למי שחווה טראומה נפשית. זאת שאלה מאוד מעניינת בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בימי מלחמה ולאחר אירוע ביטחוני רציני ומערער.
"אנחנו יודעים שמתוך עשרה אנשים שנכנסים לאירוע, אחד או שניים מהם יפתחו הפרעה נפשית ארוכת טווח. זה יכול להיות תופעת פוסט טראומה, אבל זה יכול להיות גם דיכאון, התמכרות או חרדה אחרת", מסבירה הנדלר.
"אירוע טראומתי הוא אירוע שנחווה כמסכן חיים לעצמך או אחרים, ומה שקרה פה בשבעה באוקטובר הוא בהחלט כזה. גם למי שלא היה פיזית בעוטף עזה, אלא בתל אביב או חדרה. מתחילת דרכי כחוקרת במכון תהיתי מה מבדיל בין אנשים שנפגעים נפשית (פגיעים) וכאלה שמתגברים (עמידים). האם מה שקובע הוא מי אתה כשאתה נכנס לאירוע טראומתי או מה אתה עושה עם האירוע והחוויה הזאת שעברת, ואיך הנפש או המוח שלך משתנים בעקבותיו. כיום מבינים שעמידות על טראומה הוא תהליך של התמודדות אקטיבית ובשנים האחרונות אני בעיקר עוסקת בלהבין את המנגנונים היעילים של ההתמודדות".

איך בדקתם?

"כדי לענות על השאלות האלה עשיתי מחקר שהתפרסם בשנת 2009 עם חיילים וחיילות שהיו במסגרת של הכשרה קדם צבאית. בדקנו את פעילות המוח של החיילים בעזרת הדמיה מוחית במכשיר MRI לפני שהם התגייסו לצבא. בעזרת שיטת שנקרית functional MRI, מדדנו את פעילות המוח בצורה לא פולשנית ולמדנו כיצד הוא מגיב לגירויים בתכנים שונים.
שנה וחצי אחרי, לאחר שרוב החיילים השתתפו במלחמת לבנון השנייה, והיו בעיצומו של השירות ותיפקדו עדין כפרמדיקים, תפקיד תובעני בו נחשפים לאירועים לא פשוטים עם פוטנציאל טראומתי, בדקנו אותם שוב במעבדה. ראינו שהחיילים והחיילות שהייתה להם מראש, בבדיקה הראשונה, פעילות מוגברת באזור במוח שנקרא האמיגדלה (גרעין בעומק המוח האחראי על עיבוד רגשי ותגובה לאיום) פיתחו יותר תסמינים של פוסט טראומה, זאת אומרת שהם היו יותר פגיעים, לעומת חבריהם עם אמיגדלה פחות פעילה".

איך האמיגדלה נהיית יותר פעילה?

"שאלה טובה. יכול להיות שנולדים ככה, יכול להיות שנחשפים לאירוע כלשהו בילדות או שילוב של דברים. בכל מקרה מי שהגיע לאירוע עם אמיגדלה פעילה יותר – הסיכוי שלו לפתח סימפטומים של פוסט טראומה עלה, כלומר מצאנו ביומרקר של הסתברות לפגיעות".

"במקביל, בדקנו גם שינויים במוח בעקבות האירוע. מצאנו שינוי תפקודי באזור ההיפוקמפוס האחראי על קידוד זיכרון רגשי. ככל שאזור זה הצליח לשמור על קישרויות לאונה הקדמית החשובה לוויסת רגשי, החיילים היו יותר עמידים בפני הטראומה. אזור נוסף שהראה שינוי קשור לתגובה לתגמול חיובי החשוב למוטיבציה שלנו לעשות דברים וליכולת ליהנות מדברים. כאן ראינו שככל שהאזור הזה שמר על היכולת להגיב לדברים חיובים למרות החשיפה לטראומה – ככה פותחו אצל הנבדקים פחות תסמינים של פוסט טראומה, זאת אומרת שהם היו עמידים יותר והצליחו להתמודד יותר טוב עם שגרת חיים רגילה לאחר האירוע. כלומר הסיכוי של החיילים להחלים מהאירועים הטראומתיים במהלך השירות עלה בזכות שמירה על תגובת מוח תקינה לתגמול חיובי".

מה היה השלב הבא במחקר?

"מכאן הגענו לשלב הבא שמטרתו לאמן את האנשים לחזק את הרגולציה של האזור במוח הקשור לפגיעות האמיגדלה. על פי תוצאות המחקר הראשוני הנחנו שאימון שיביא להפחתת פעילות האמיגדלה יכול להוות גורם מונע או מטפל נוכח חשיפה לטראומה. לשם כך התבססנו על נוירופידבק – שיטה מקובלת בה אנשים לומדים לשנות פעילות של מוחם על ידי פידבק מהמוח שלהם. בעזרת חדשנות טכנולוגית במעבדה שיפרנו את הנוירופידבק למטרת טיפול בטראומה ודחק בשני מובנים: אחד בפיתוח שיטה נגישה למיפוי מוחי מדויק לאזורים האחראים לעיבוד רגשי, הפיתוח ההדמייתי קשור לבעיה עם בדיקת ה-FMRI שהיא מדויקת אנטומית אבל יקרה ולא נגישה ולהביא כל אדם לבדיקה כזאת לאימונים חוזרים אינו ריאלי. לכן פיתחנו אלגוריתם שמבוסס על בינה מלאכותית שמאפשר לחלץ מידע מ-EGG, שיטה זולה יותר למיפוי המוח ברמת דיוק הקרובה לזו של FMRI.  החדשנות השניה היתה בבנית ממשקי פידבק וירטואלים בעלי תוכן רגשי (כמו אבטרים הנעים וכועסים בחדר המתנה רועש). הממשק הייחודי הזה מעורר רגשית את המוח, אבל גם מגיב לשינוי בפעילות המוחית לכיון של ויסות רגשי והופך למרגיע". 

איך זה עובד?

"אנחנו אומרים לאנשים לנסות לשנות את המצב בממשק הרגשי לכיון של הרגעה בחדר המתנה רועש, בעזרת מחשבה, הרגשה או זיכרון כלשהו. אם הם מצליחים למצוא את המצב המנטלי שמשנה את פעילות האמיגדלה שלהם הם מקבלים פידבק חיובי מהממשק בצורה הפחתה ברעש והתישבות האבטרים. אם הם לא מצליחים הפידבק אינו מתגמל והם מנסים שוב ושוב עד להצלחה. האימון כולל מין חיפוש פנימי עד שמגיעים לפתרון, מי שמצליח לומד איזו מחשבה או הרגשה רלוונטית להפחתת פעילות באמיגדלה שלו, ועל ידי כך רוכש מיומנות אישית לויסות רגשי דרך מנגנון מוחי".

האם כל אחד יכול לנסות בעצמו לשלוט במחשבות שלו?

"הבעיה שהוא לא יידע אם זה עובד דרך האמיגדלה. מה שמיוחד פה זה מדעי המוח לטובת הטיפול הפסיכיאטרי. הייתה לנו תובנה לגבי האמיגדלה שרתמנו אותה לטיפול נפשי. זה שינוי שאתה עושה למוח בעצמך על ידי אימון חוזר".

מה השלב הבא?

"התחלנו עם אזור שמסמן פגיעות לטראומה האמידלה, אבל אנו כבר מתקדמים הלאה לאימון אזורים שמעצימים עמידות לטראומה כמו מערכת התגמול החיובי ומערכת קידוד הזכרון הרגשי".

תחזירי אותי לאותו חייל המתמודד על דחק וחשיפה לטראומה

"מלמדים אותו לשלוט באמיגדלה. בלי כדורים ובלי כלום. בתחילה הראנו במחקר גדול עם חיילי שיריון שאימון קצר יחסית של שישה סשיינים במהלך השהות בבסיס, הביא לשיפור משמעותי ביכולת של החיילים להתמודד עם הדחק הצבאי ולהיות יותר אפקטיבים בתפקוד היום יומי".  

האם האימון המחשבתי עוזר במקרים הקשים יותר של פוסט טראומה?

"ראינו שיפור גם במקרים של PTSD כרוני ומסובך, כולל בעקבות טראומה מינית ומקרים קשים של פוסט טראומה. למטופלים ומטופלות אלה עשינו כ-15 סשנים של אימון והראנו שיפור קליני משמעותי. הפחתת הסבל באנשים הסובלים מהפרעה כרונית זה לא דבר של מה בכך. עוד משהו מעניין הוא שהייתה גם קבוצה שעשינו להם חשיפה לתוכן הטראומתי במהלך האימון להורדת פעילות האמיגדלה. השמענו להם את הסיפור הטראומתי שלהם, והם נדרשו באמצעות השליטה במוח להחליש אותו וגם הם השתפרו, אפילו מהר יותר".

מהם שיעורי השיפור?

"49% של שיפור מידי מול 13% אצל מי שלא קיבל טיפול. החזרנו אותם אחרי שלושה ושישה חודשים והם השתפרו אף יותר ו-32% מהמטופלים הראו החלמה ולא הוגדרו כסובלים מ-PTSD".

הם מקבלים שיעורי בית?

"לא. לא נתנו להם הוראות מסוימות, אבל אנשים סיפרו שהם עשו את התרגיל המחשבתי שזכרו שעבד להם באימון וזה עזר להם להתגבר על רגעי לחץ ביום יום. כלומר, הם רכשו יכולת מנטלית חדשה הקשורה לשינוי מוחי במרפאה ויכלו להשתמש בו מחוץ לחדר הטיפולי ובלי המשוב".

מתוך המעבדה של פרופ' הנדלר צמח סטארט-אפ ישראלי בשם Gray Matter Health שפיתח תוכנה שאיתה עובדים במקביל לחבישת כובע EEG (לניטור פעילות המוח) עבור טיפול בפוסט טראומה. הפלטפורמה שהחברה פתחה היא הראשונה בעולם שקיבלה אישור FDA לטיפול בתחום זה לפוסט טראומה ולכן נחשבת מוצר רפואי. המכשירים הטיפוליים של GrayMatters מוטמעים בימים אלה בבתי חולים בישראל ובארה"ב. במקביל החברה ממשיכה לבצע מחקרים מבוקרים בגרמניה, ארה"ב, יפן וישראל בPTSD ובדכאון, במטרה לטייב את הפלטפורמה ולשפר את הטיפול בחולים שונים בפסיכיאטריה.