"אנחנו משקמים מטופלים עם כל סוגי הפציעות. אחרי טראומה, תאונת דרכים, לאחר ניתוחים, לאחר אירוע מוחי ועוד. הם יכולים להיות עם פגיעות שונות כמו פגיעה אורתופדית, נוירולוגית או וגם וגם". 

"אנחנו דוגלים בשיטה של שיקום מוקדם ככל האפשר. מה הכוונה? מיד לאחר הניתוח והתייצבות מצב המטופל אנחנו חותרים להכנסתו לתהליך שיקומי, כל זה מתאפשר בגלל הסמיכות לבית חולים רב מערכתי ולעבודה בשיתוף פעולה עם המנתחים. 

מחקרים בעולם הוכיחו שככל שההתערבות השיקומית מתחילה מוקדם יותר, התוצאה של השיקום תהיה טובה יותר. המושג המקובל כיום הוא Early rehabilitation – שיקום מוקדם, וזה מה שאנחנו יודעים לעשות וזה היתרון שלנו.

בישיבות הצוות שלנו משתתפים, יחד עם הצוות הרפואי של השיקום גם אורתופדים, נוירולוגים, נוירוכירורגים וכל צוות שנדרש למקרה הספציפי. יש פרוטוקולים כמובן,  אבל כל מקרה הוא שונה והוא נידון על השולחן בפני צוות גדול".

"רופא שיקומי הוא רופא שעובר הכשרה ברפואה פיזיקלית ושיקום. ההכשרה כוללת סבבי אורתופדיה, נוירולוגיה ורפואה פנימית. זה מקצוע רב תחומי והרופאים נדרשים לדעת נוירולוגיה לא פחות מנוירולוג ואורתופדיה לא פחות טוב מאורתופד, וכן טיפול במטופלים אחרי השתלות, כירורגיה ומה לא. אסור לנו לשכוח את הרפואה וגם להתמקד בתחומים שספציפיים לאוכלוסיות שאנחנו משקמים. יש לנו כמה רופאים במחלקה שהם מומחים בנוירולוגיה ועשו התמחות נוספת בשיקום – מה שנותן שילוב יתרון מצוין בשיקום. כמו כן יש אורתופדים שעשו התמחות שנייה בשיקום".

איך משתלבים הפיזיותרפיסטים והמרפאים בעיסוק בטיפול?

"הרופאים והצוותים של כל מקצועות הבריאות כמו פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטנים, קלינאי תקשורת, עבודה סוציאלית ופסיכולוגים עובדים יחד ובקשר מלא עם הרופאים. אנחנו מטפלים בבן אדם עם כל הבעיות שלו ולא מטפלים רק בשבר ברגל. בן אדם ששבר את הרגל עבר טראומה והיכולת שלו להבריא קשורה קשר ישיר למצבו הנפשי. הכל עובד יחד בניהול של הרופא המשקם ובהתאמת הטיפולים הנדרשים. יש לנו גם טיפולים משותפים. למשל שהמרפא בעיסוק עובד עם הפיזיותרפיסטית וכן עם הרופאים".  

בקשר לפצועי מלחמה, איזה מסלול הם עוברים?

"הפצועים שהגיעו אלינו מאז השבת ההיא הם ברובם פצועי ירי, כוויות, שברים מורכבים, פגיעה ברקמות רכות, פצעים מזוהמים, פגיעות עצביות, פגיעות בכלי דם ורסיסים שמפוזרים בגוף ויכולים לפגוע בעצבים ובאיברים שונים. מקרם רבים של טראומה רב מערכתית כולל נפשית. בשעות הראשונות של הפציעה האדם מגויס כדי לשרוד, אבל אחרי ההתאוששות מההרדמה והניתוח, הגוף מגויס לריפוי הפצע וכן הדרך להחלמה נפשית. הכל הולך יחד".

יש הבדל בין יכולת הריפוי של הפצועים?

"יש אנשים שיש להם יכולת לעבור את הפציעה בדרך קלה יותר ויש מי שאין להם את היכולת לכך. כמו שלכל אדם יש סף כאב שונה. זה מאוד אישי ולכן בשיקום יש תכנית שמותאמת אישית לכל מטופל, לפי הטראומה, האישיות שלו והסביבה שתומכת בו".

מי שנמצאים לבדם בשיקום יחלימו יותר לאט?

"הוכח בעולם השיקומי שאדם שנמצאים לבדם במיטת חולים יחלימו פחות טוב ממי שיש סביבם משפחה עוטפת"

האם לעטוף את הפצועים מדי לא פוגע בהם?

"אנחנו כמובן מאפשרים ביקורים והם מאוד חשובים בעינינו, אבל מנסים למנן אותם ולדאוג שהביקורים לא יפגעו בטיפולים".

זכורים לך מקרים כל כך קשים ממלחמות קודמות?

"אני לא זוכרת ממלחמות עבר טראומה כל כך קשה אצל כל כך הרבה אנשים כמו באירוע הזה. מהסיפורים שאנחנו שומעים מהפצועים – חיילים, שוטרים ואזרחים - זאת טראומה חריפה המפתיעה בעוצמתה שלפעמים אפילו לצוות היה קושי להכיל אותה. לא היה דבר כזה. היו טראומות של חיילים, אבל פגיעה כזאת באזרחים לא מוכרת לי. אני כרופאה למדתי בשבוע הראשון למלחמה שאין פצוע קל באירוע הזה".

מה הכוונה שאין פצוע קל?

"בימים הראשונים הגיעו פצועים שחלקם היו עם פצעים או שברים לא מורכבים, אבל הפגיעה הנפשית בהם קשה והם צריכים לקבל את אותה מעטפת וטיפולים של פצועים קשה יותר, רק בגלל ממדי האירוע הקשה הזה. אשפזנו לאחרונה אישה פצועה שהחליטה להשתחרר ואחרי כמה ימים בבית הבינה שהיא לא יכולה לעבור את זה לבד. ולכן אני אומרת שאין באירוע הזה פצוע קל. חייבים לתת לכל פצוע, אפילו הקל שבקלים מהאירוע הזה, להתאושש מהטראומה החריפה והקשה הזאת".

 מה השלב הבא אחרי השיקום?

"השלב הבא הוא מעבר למסגרת של שיקום יום, מסגרת שאינה כוללת לינה בבית החולים. מגיעים כל יום או כמה פעמים בשבוע לבית החולים לפגישה עם פסיכולוגים, טיפולים קבוצתיים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת וממשיכים את השיקום תוך כדי החיים בבית. אנחנו גם בונים תכנית של סיוע למטופלים בשיקום תעסוקתי – לעזור להם להשתלב בשוק העבודה ובלימודים".