טכנולוגיה הפכה בשנים האחרונות למילת המפתח בטיפול בחולים עם פגיעות נוירולוגיות ואורתופדיות. בכל מרכזי השיקום בארץ מפעילים כיום רובוטים ממוחשבים עתירי חיישנים, נעזרים בטכנולוגיות מציאות מדומה הכי עדכניות, ולא נדיר אפילו למצוא בהם צוותי רפואה הבקיאים בתכונות משחקי הגיימינג האחרונים בשוק. 

"כדי להילחם באויבים, להשיג תחמושת, לזרוק חפצים, הוא חייב להשתמש בבקרי ידיים אלחוטיים, ולהניע אותם שוב ושוב בטווחים ובמהירויות משתנות. מבחינת רופאי השיקום, הפעילות הזו יעילה פי כמה מהתנועות המונוטוניות המכאיבות שפגועי גפיים נדרשים לבצע בטיפולים כדי להחזיר בהדרגה תנועה לאיברים שנפגעו", הסביר ד"ר מיטלפונקט בראיון לכתב ישראל וולמן ב-ynet שפורסם גם ב"ידיעות אחרונות" בתאריך 10.11.23.

גיימר שמתחיל לשחק במשחק חדש, ירכוש בו שליטה מרשימה בתוך זמן קצר, ואחרי כמה ימי משחק יהיה מסוגל לבצע משימות מוטוריות מסובכות, שלאדם מבחוץ נראות בלתי אפשריות. הסיבה, אומרים החוקרים, היא הגירויים וההפתעות שמציעה סביבת המשחק. מהבחינה הזו, רופאי השיקום רואים במשחקים הווירטואליים מתנה מהשמיים עבור המטופלים שלהם.

"למציאות מדומה יש הרבה מאוד שימוש בעולם השיקום", הסביר ד"ר מיטלפונקט, "חוץ מעבודה על מוטוריקה - הנעת ידיים ורגליים, הרגעה ומדיטציה, מצאנו שהיא מספקת תוצאות מדהימות במטופלים עם תסמונות כאב. ל־ VRיש יכולת מטורפת ביצירת ניתוק בין הגוף והמוח - בין המודעות והחוויה הכואבת שהם נמצאים בה לבין העולם הווירטואלי. ראינו שזה קורה אפילו אצל מטופלי כאב עם תסמונות מאוד קשות, וזה נותן לנו אפשרות לעבוד איתם בהדרגה על החיבור מחדש לחיי היומיום. כאב היא בעיה שמלווה כמעט את כל המטופלים בשיקום, וההתמודדות איתו קשורה גם במנגנונים נפשיים. אחת הדרכים להעצים את החוזקות של האדם היא לייצר מצבים שבהם הוא יכול להתנתק מהכאב, להראות לו שהוא מסוגל לעשות פעילויות מורכבות, ואז להפחית לאט־לאט את הסיוע הטכנולוגי ולהגביר את היכולות העצמאיות שלו.

בחדר הטיפולים של בשביל"ם מתאימים משחקי מחשב ספציפיים למגבלות של כל מטופל. אביגיל מלכה, מרפאה בעיסוק, מגלה בקיאות במשחקי מחשב שלא תבייש גיימרים מקצועיים. היא מסייעת לחייל מפצועי השבעה באוקטובר לחבוש את משקפי המציאות המדומה ומסבירה: "הוא סובל משני פצעי ירי בשריר הזרוע האחורי, התלת־ראשי, מתקשה להגיע לטווח מלא ביישור היד ולאורך זמן. רואים הבדל ברור כשהוא מפעיל את הזרוע במהלך המשחק ב־VR. הסיבולת שלו עולה, והוא צריך פחות מנוחה. המשחקים המתאימים למצב שלו הם NX Racket העתידני ומשחק האגרוף Creeds. בראשון יש צורך לתת מכות חזקות וזה דורש יישור של המרפק, בשני נדרש כל הזמן כיפוף ויישור של הזרוע. הוא נכנס ל'ראבק' במשחק – רק רוצה לנצח, ושוכח שהוא בכלל פצוע", מסבירה מלכה המרפאה בעיסוק.

עוד מהכתבה: לצורך פיתוחים עצמאיים,  תוצרת בית, נעזר מערך השיקום באיכילוב במרכז לתפקודי המוח של בית החולים. במרכז פועלת מעבדת VR המעבדה לטכנולוגיות אמרסיביות, בראשות ד"ר גל רז, שהוא גם - ולא במקרה - חבר סגל בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל־אביב. המעבדה עוסקת אמנם בפעילות מחקרית אקדמית , אבל כוללת גם צוות פיתוח.

קשר הדוק נשמר גם עם מי שמוביל את המחקר הפסיכולוגי בחברת הגיימינג Valve, מייק אמביאר, לצורך פיתוחים המבוססים על הסביבה המשחקית של החברה. מחקריו של אמביאר, מתברר, חופפים בחלקם לתחומים שנחקרים באיכילוב: למידה מוטורית, שימוש בחיישנים שונים ושילובם בעולם הווירטואלי ועוד.

עולם הטכנולוגיה לא זר לד"ר מיטלפונקט, שהוא רופא ילדים, נוירולוג ילדים ורופא שיקום. הוא גם בעל תואר במדעי המחשב ולפני שפצח בקריירה הרפואית עבד כמתכנת. גם היום תחומי המחקר שלו הם מידע רפואי, ביג דאטה ובינה מלאכותית ברפואה. 

"קח, למשל", הוא אומר, "משחק שהתחלתי לפתח עם ד"ר רז, שהיה מיועד במקור לילדים עם שיתוק מוחין ולמבוגרים אחרי שבץ, במטרה לעודד ולחזק תנועות בתוך סביבה משחקית באמצעות פידבק. בשבועות הראשונים שחלפו ־מ־7 באוקטובר ראינו שה פצועים שמגיעים אלינו מהדרום עם פציעות ירי בידיים סובלים ממגבלות דומות; עכשיו אנחנו עובדים במהירות להתאים את הפיתוח גם לפציעות כאלה. כך, במקום לעשות תנועה חוזרת המון פעמים — זה נעשה בתוך משחק, כשבתוכו הטמענו אפשרות כוונון בהתאם ליכולות הספציפיות של המטופל. בעתיד נוכל להוסיף למערכת יכולות בינה מלאכותית, כך שהכוונון יתבצע אוטומטית ומטופלים ישתמשו בזה גם בבית".

השימוש במציאות מדומה ובמשחקים לצרכים שיקומיים אמנם מוכיח את עצמו בשטח, אבל בגלל שמרנות מקצועית הוא לא נפוץ בבתי החולים המתקדמים במערב. בכלל, ישראל - בשל הניסיון הרב שנצבר בה לאורך שנים של מלחמות ופיגועים - נחשבת מהמובילות בעולם בתחום. 

ולא רק משקפי VR. לאיכילוב הצטרף לאחרונה מכשיר "Balance Tutor" שפותח על ידי פרופ' איציק מלצר מאוניברסיטת בן־גוריון ומיוצר בחברת מדיטאץ' הישראלית, מדמה הפרעות בזמן הליכה או ריצה — היתקלות באדם אחר, מכשול במדרכה וכדומה. 

המטרה: שיפור שיווי המשקל. בעזרת תוכנות מורכבות ניתן לתרגל בו תגובות במהירויות הליכה וריצה שונות. ה־G-ALTER לעומת זאת, הוא הליכון המייצר ריגוש אמיתי אצל מי שאינם מסוגלים ללכת: המטופל נכנס לתוך בועת אוויר מתנפחת שתומכת בו, ומקבל תחושת הליכה ואפילו ריצה בזכות הפחתה של משקל הגוף שנושאות הרגליים בעשרות אחוזים. המערכת מתאימה לפצועים לאחר שברים, שנאסר עליהם לדרוך על הרגל עם משקל גוף מלא. והליכון ה־LEXO הענק מתרגל הליכה טבעית באמצעות חיישנים, ומניע את הגוף לפעול באמצעות משוב לתנועותיו.

אם מכשירי העזר לתרגול הליכה מזכירים הליכונים משודרגים, הרובוט לתרגול הנעת היד Armero הוא מעין מוט היגוי נע שאליו מצמידים את יד המטופל. מערכת ממוחשבת יודעת למדוד מראש את טווחי התנועה המקסימליים של היד, ובאמצעות משחקי מחשב בסיסיים המוקרנים על מסך ממול, שבהם המטופל נדרש להניע את היד כדי לבצע פעולות — מסייעת לו לתרגל טווח תנועה מלא. 

ד"ר מיטלפונקט: "אסור לטעות — אנחנו לא רופאי ידיים ורגליים, אנחנו רופאים של בני אדם. בשיקום, הגוף והנפש שלובים זה בזה. הטכנולוגיה באה לשרת, לתמוך, היא לא עומדת לעצמה. יש לנו גם פסיכולוגים ועובדות סוציאליות ומטפלים רגשיים. יש יתרון בכך שבית החולים השיקומי הוא חלק מאיכילוב: בדרך כלל המעבר מבית החולים למרכז השיקום קשה לפצועים. כאן אנחנו מלווים את המטופלים החל מהיציאה מחדר הניתוח הראשון, כשהצוותים שלנו הולכים למחלקות הכירורגיות והאורתופדיות ומתחילים כבר שם את עבודת השיקום, ועד הר־ בה אחרי השחרור הפורמלי מבית החולים".