סיירת חדר ניתוח
מה נדרש מאחות או אח חדר ניתוח ומה קורה כאשר מאבדים מטופל על שולחן הניתוחים?
ראיון עם גב' אתי עוזיאל, האחות הראשית המיתולוגית, סמנכ"ל הסיעוד במרכז הרפואי תל אביב ומנהלת חדרי הניתוח
הפרטים היבשים:
אחות או אח שסיימו לימודי סיעוד ובחרו להתמקצע בתחום חדר ניתוח, עוברים מסלול של שנתיים, ולעיתים אף 5 שנים למספר תחומים גדולים ומורכבים.
כל מה שמעבר לזה:
- נדרש לב ענק עם חמלה רבה. חיי המטופלים בידיים שלנו בעודם שוכבים על שולחן בחדר הניתוח.
- חשוב להכיר את המטופלים לפני הניתוח, ליצור עמם קשר, ללוות אותם בנחת, לספר ולהסביר על מהלך הניתוח ובסיומו להיות שותפה בהעברה לצוות בחדר ההתאוששות, תוך דיווח על מהלך הניתוח.
- אחות חדר ניתוח צריכה להיות דייקנית עם יכולת ריכוז לאורך זמן, צריכה להיות סקרנית עם יכולת ארגון גבוהה. בניתוחים מורכבים נדרשת לשהות 9 שעות ברצף בחדר ניתוח ואפילו יותר.
- העבודה לא יכולה להיות טכנית בלבד עם הגשת ציוד נדרש למנתח.ת אלא הרבה מעבר. צריך לחיות את הניתוח: להכיר את שלביו ולצפות מראש סיבוכים שעלולים לקרות. היא צריכה להיות מוכנה לכל תרחיש שעלול להתפתח במהלך הניתוח.
- מעבר לבסיס, כדאי להתמקצע בכמה תחומים ספציפיים ולהכירם בצורה מצוינת.
- במהלך ניתוח מורכב יכול להיות מתח רב בחדר. יש צוות רב המורכב מרופאים ממספר תחומים וייתכנו מתחים ויצרים. אחות טובה ומקצועית תדע לאזן את המתח ולייצר אווירה טובה ואינטראקציה חיובית בחדר. נדרשת אינטליגנציה רגשית והגיון בריא ונכון.
- לא תמיד הניתוח מתקדם כמתוכנן וישנם רגעים מורכבים עם סיבוכים שעלולים להביא למותו של המטופל. זה קורה לצערנו והולכים עם תחושה לא פשוטה הביתה, שתערער אותנו, תעסיק אותנו ותכאיב לנו. לכן נדרש חוסן אישי ויכולת להתגבר ולהתקדם קדימה.
- כמי שנמצאת בתחום שנים רבות וכמנהלת מערך הסיעוד בביה"ח, אני מתפקדת גם כמנהלת תורנית,
- אחת לשבוע, ומסתובבת בין המחלקות. החיבור לשטח בעל חשיבות ניהולית גדולה במקצוע שלנו.
- אנחנו בתקופת מלחמה מאתגרת ומורכבת. עם הגעת מסוק, אנחנו מקבלים התראה קצרה מגורמים צבאיים עם תיאור מצב הפצוע, שמגיע לחדר טראומה במחלקה לרפואה דחופה. נערך אומדן למצבו ומטפלים בו בהתאם; שליחה לחדר ניתוח, קליטה לטיפול נמרץ או אשפוז באחת המחלקות.
- ישנן סיטואציות רבות שריגשו אותי ומלוות אותי, אך זו שצרובה בזיכרוני היא החייאת חייל שהגיע עם פציעה קשה מאוד, שלצערי לא הצלחנו להחיות. ואז אחות אחת עמדה בצד וקראה בשקט תפילה וביקשה מכולנו לחזור אחריה בעיניים דומעות ולומר "שמע ישראל".
